לא עוצר לרגע. על הפרעות קשב וריכוז

הם מתקשים להתרכז לאורך זמן, קופצים מעניין לעניין, אימפולסיביים. הם לא מאורגנים, מבולבלים לעיתים, מתרוצצים, מרבים בדיבור, חסרי שקט. הם עלולים לסבול מדיכאון, מחרדות, מהפרעות התנהגותיות, מקשיים חברתיים ומליקויי למידה. הם נוטים יותר מאחרים להיות מעורבים בתאונות דרכים, הם מתמכרים יותר (לכל מיני דברים‭,(‬ הם מועדים לחלות יותר במחלות מין ולהתמודד עם הריונות לא רצויים בגיל העשרה. והם גם יצירתיים מאוד בדרך כלל, אינטליגנטיים מהרגיל, רגישים, מעניינים. הם - ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

רמת מוסחות גבוהה

תשעה עד עשרה אחוזים מהילדים ושישה עד שבעה אחוזים מהמבוגרים סובלים מהפרעות אלה. "מדובר באוסף של תכונות, שבנסיבות מסוימות יכול מאוד להפריע‭,"‬

מסביר הד"ר בועז רפפורט, מומחה לרפואת ילדים ומנהל מרפאת "קשר" להפרעות קשב וריכוז. ד"ר אבי יקיר, פסיכיאטר ומנהל תחום הפרעות קשב וריכוז במבוגרים במרכז הרפואי "הדסה אופטימל‭,"‬ מפרט: "במהות, ההפרעה בקשב משמעותה קושי לשמור על פעילות מנטלית אחת לאורך זמן, רמת מוסחות גבוהה (דעתם של הסובלים מההפרעה מוסחת בקלות‭,(‬ קושי לסיים מטלות וקושי לתכנן לוחות זמנים ולקבוע סדרי עדיפויות. לא מדובר בהפרעה אקדמית, כלומר, כזו שמפריעה רק למי שצריכים ללמוד, ולכן הטיפול בה צריך להיות רב־מערכתי‭."‬

הטיפול התרופתי המקובל בהפרעות קשב וריכוז הוא, כידוע, הריטלין, אלא שהוויכוח לגבי נחיצותו - יעילותו מול חסרונותיו - ותיק כמעט כמו ההפרעה עצמה. אלכס מאור, ד"ר לתזונה ומנכ"ל חברת תוספי המזון "סולגאר‭,"‬ מאמין כי טיפול תזונתי טבעי צריך ויכול להוות תחליף לריטלין. הוא בכלל טוען שאין חיה כזאת, הפרעת קשב. "יש מדינות בעולם בהן אין בכלל התייחסות לקטגוריה הזאת, מה שאומר שאפשר להסתדר בלעדיה. אולי זה נוח, נוח מדי, לתת את השם ולטפל בתרופות בילדים שמתנהגים בצורה שהיא פשוט בעייתית לסביבה. ריטלין, בעיניי, מסמן את הילד, גורם לו להתמקד בדברים שגרתיים, יוצר אצלו הרעלה מנטלית בתקופת חיים שבה הכל יכול להיות יצירתי כל כך. הרפואה הקונבנציונלית רואה ילד שמפריע והנה, יש לה כלי להרגיע אותו. הילד הזה הוא עירני, סקרן, כזה שלומד מהסביבה כל הזמן, ובדיוק בגלל זה הוא 'קוץ בתחת'. אז נותנים לו תרופה והוא יושב בכיתה בשקט כי שום דבר כבר לא מעניין אותו. לא בהכרח ילדים שטופלו בתרופות כאלה בילדותם מצליחים בחייהם הבוגרים‭."‬

תזונה נכונה

מאור מצטט מחקרים מהעולם שהראו שצריכת סוכר עם עמילן וללא חלבון (למשל, בממתקים) גורמת להפרעות בהתנהגות גם בקרב מי שהתנהגותם נחשבת נורמלית. בעיות התנהגות,

הפרעות קשב וקשיי למידה הם לדבריו ביטויים לחוסר איזון כימי במוח. "החסר התזונתי הנובע מהתזונה הלקויה ועתירת האלרגנים של הילדים בחברה המערבית משפיע לרעה על האיזון העדין הזה. מזונות רבים שמכילים סוכר הפכו לחלק אינטגרלי מהתרבות המערבית והילדים נחשפים אליהם מדי יום ברמות גבוהות. גם מאכלים כמו פיצה, לחם ודגני בוקר עשירים בפחמימות והופכים מהר לגלוקוז בדם. רוב הילדים מצליחים לשרוד את האיום של נחשולי הסוכר האלה בלי שיסבלו מהפרעות התנהגות, אך חלק קטן מהם עלול לסבול מרגישות, ולכן להיות נתון לתנודות קיצוניות במצבי הרוח, לתחושות פיזיולוגיות מסוימות ולהתנהגות שונה מהרגיל. כפועל יוצא מהצפת הגלוקוז נוצרת ירידה דרסטית ברמות הסוכר, הגוף מגיב בשחרור הורמונים ממריצים, בהם אדרנלין. זה מתבטא בעצבנות ובחרדה, המפורשים כהפרעת קשב‭."‬

מאור מציין גם את החסרים במגנזיום, בוויטמינים מקבוצת בי, בברזל ובחומצות שומן חיוניות כמעוררי עצבנות, חוסר שקט ואף ליקויי למידה. לכן, הוא מציע להקדים למתן הריטלין "דיאטת טיהור‭,"‬ הכוללת פירות, ירקות, מזון נטול סוכרים וקפאין, מזון דל בפחמימות, בצבעי מאכל, בחומרי טעם וכו'. עוד כדאי, אומר מאור, לנסות ולהוציא מהתפריט את החלב ומוצריו ואת משפחת הדגנים והגלוטן, הכוללת שעורה, שיפון, שיבולת שועל וחיטה, וכן להוציא מהבית רעלנים כימיים פוטנציאליים או גורמים אלרגניים כשטיחים חדשים וקוטלי חרקים.

ההשלמה התזונתית יכולה לכלול נוסחאות המספקות חומצות שומן חיוניות מטיפוס אומגה שלוש ואומגה שש, ויטמיני בי, אבץ ופלבונואידים. "תוספים כאלה יכולים להביא להרגעת ההתנהגות‭,"‬ קובע מאור. "צריך לנסות את התוספים השונים, לראות מה משפיע תוך שבועיים שלושה ועם זה להמשיך. התוספים לא יהפכו ילד קליני למלאך, אבל הם כן יאפשרו לחיות איתו. הוא יישאר יצירתי, יהיה קצת 'טראבל מייקר', כי הוא תוסס וסוער מטבעו, וככה זה צריך להיות‭."‬ לאחרונה יצא לשוק בארץ תוסף המזון "ביו סטראט" של חברה שוויצרית הנושאת אותו שם. התוסף, אומרים נציגי החברה בארץ, מסייע לחיזוק המערכת החיסונית ולטיפול בהפרעות קשב וריכוז. הוא מיוצר מרכיבים טבעיים ומכיל שילוב של כחמישים צמחי מרפא מערביים. משווקיו מונים בין יתרונותיו את העובדה שהוא מכיל ויטמינים מקבוצת בי, ויטמיני סי ו־די, 20 חומצות אמינו ויסודות כמגנזיום, ברזל, סידן ועוד.

אין תחליף לטיפול הקונבנציונלי

הפסיכיאטר ד"ר אבי יקיר מאמין כי הטיפול התזונתי יכול להשלים את הטיפול הקונבנציונלי, אך לא להחליף אותו. וזה הקונבנציונלי, לדבריו, צריך להיות מגוון ולכלול טיפול פסיכולוגי, סדנאות, ספורט, ובחלק ניכר מהמקרים - גם ריטלין.

ד"ר יקיר: "הטיפול הפסיכולוגי מתחיל מהמשגה מחדש של הבעיה, מהבהרה שלא מדובר בעצלות, בטפשות, במחלת נפש, אלא בהפרעה עם רקע נוירולוגי. אחר כך עובדים על

בניית לוחות זמנים, ארגון הזמן, קביעת סדרי עדיפויות וכו'. ניהול הסטרס, שמקורו בקושי לסיים מטלות ולהתמודד בכמה זירות, יכול להיות מטופל באמצעות תרופות ובאמצעות שיטות הרפיה ורפואה משלימה. אומגה שלוש אכן הוכחה כיעילה במצבי דיכאון, פסיפלורה יעילה במצבי חרדה ופבלונואידים כנראה עוזרים לריכוז ולזיכרון. כלומר, ניתן לחשוב על תוספי מזון כאלה, אבל כשמם -כתוספת. לא כתחליף לדבר האמיתי. אין ריפוי להפרעות קשב וריכוז, אבל ניתן לרכוש כלים ליצירת איכות חיים טובה יותר. מי שמפחד להיות תלוי בתרופה, צריך לזכור שבלעדיה הוא תלוי בהפרעה עצמה, כבול בידי הביולוגיה שלה, ומתוך זה מתקשה להגיע למימוש עצמי. התרופה, מבחינתי, היא כלי חילוץ‭."‬

התחלואה הנלווית להפרעות הקשב והריכוז, אומר ד"ר בועז רפפורט, מתבטאת בתחום הרגשי, בתחום הלימודי ובבריאות עצמה. הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הם בעלי נטיית יתר ללקות בדיכאון ובהפרעות התנהגותיות שונות (מהשחתת רכוש ועד הפרעת אישיות אנטי־סוציאלית‭,(‬ להתמודד עם לקויות למידה, לסבול מהתמכרויות, להיות מעורבים בתאונות דרכים קשות ועוד. אלה, אומר רפפורט, תלויים רבות בשאלה, מתי הגיע האדם לאבחון ולטיפול מתאים.

הטיפול המוצע במרפאתו כולל גם הדרכה של הסביבה כדי להביא לשינוי הנסיבות המעצימות את הקושי. הוא בנה תוכנית התנהגותית המבוססת על מתן חיזוקים חיוביים ותרופות, במידת הצורך. ד"ר רפפורט: "אנחנו עוזרים להורים ולמורים להבין למה הילדים מתנהגים כפי שהם מתנהגים, מנחים אותם איך לחלק עבור הילדים את המשימות כך שיוכלו לעמוד בהן ולקבל חיזוקים. למשל, במקום להאיץ בילדים להתארגן בבוקר, כשכולם לחוצים בזמן, לתת הנחיות ברורות - עכשיו תלבש חולצה, עכשיו מכנסיים. אנחנו מנחים את ההורים, לא למנוע מהילדים את העיסוק בתחומים שבהם הם חזקים רק משום שלא סיימו להכין שיעורי בית (מה שלוקח יותר זמן, בגלל ההפרעה) ולשקף את שביעות הרצון מהם. יש מקרים בהם התרופה היא עוגן טיפולי, כשברור שהשינוי צריך להיות מיידי בשל עומק המצוקה. במקרים אחרים, כשהדינמיקה מלמדת שיש זמן, אפשר בהחלט לנסות התערבויות אחרות ולעקוב‭."‬

ד"ר רפפורט רואה בריטלין "תרופה טובה עם יחסי ציבור גרועים" ומדגיש כי "אין אף גישה אלטרנטיבית שהמחקר המערבי הוכיח שהיא יעילה כמו הטיפול התרופתי‭."‬ עם זאת, הוא מזכיר יש הצלחות בטיפול באמצעות שיטות הרפואה הסינית, דיקור, אימוני קשב אישיים, וכן, גם אומגה שלוש. במרפאה שלו מתקיימים גם חוגים בהדרכת פסיכולוג באמנויות לחימה לאבות ובנים, חוגי תרפיה בגינון ובקרוב גם תרפיה בבישול.

כל זה נעשה כדי להקנות לילדים (ולהוריהם, המגלים לא פעם דרך הילדים שגם הם סובלים מאותה הפרעה ממש) שליטה עצמית, אינטראקציה נכונה עם עמיתים, עבודה בסדר נכון, התארגנות, תכנון, שיתוף ואחריות אישית. הכוונה היא שהמטופלים ילמדו להתמודד עם האימפולסיביות שלהם, יכירו אותה, ייזהרו ממנה. עליה, טוען רפפורט (ואפילו מאור אינו מכחיש‭,(‬ אף תוסף תזונה טרם השתלט.