הודה בניסיון אונס, אבל לא יילך לכלא
יאיר בינדר הודה בניסיון אונס, איומים ותקיפה, אך השופטים התרשמו מרצונו להשתקם ומהבעת החרטה שלו: "הימנעות מהמשך החזקת הנאשם מאחורי סורג ובריח והטלת עונש מאסר בעבודות שירות, יאפשר פיקוח של שירות המבחן לתקופה ממושכת. דרך זו תממש שילוב בין הפן הענישתי והפן הטיפולי בצורה מאוזנת"
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר (יום ג') עונש קל במיוחד על יאיר בינדר (27) שהודה בניסיון אונס, איומים, התפרצות ותקיפה. לפיכך גזרו עליו השופטים חצי שנת עבודות שירות וקנס של 10,000 שקלים. הם קבעו כי יש לתת את כובד המשקל לפן השיקומי, מאחר שמדובר בעבירה הראשונה שלו וכיוון שהוא הביע חרטה על מעשיו ורצון לעבור טיפול.
בינדר, מאבטח במקצועו, ניסה לאנוס באפריל 2006 צעירה שאחריה עקב ברחוב. הוא עלה לדירתה והתחבא מאחורי דלת חדר השינה. כשאחותה נכנסה לחדר, הוא אחז בה, הפיל אותה לרצפה בחוזקה, כופף את ראשה מטה וחסם את פיה בידו. היא החלה לצעוק, ובתגובה הוא איים עליה שאם לא תפסיק לצעוק ירצח אותה. הוא ניסה לצע בה את זממו, אך באותו שלב שמע אחיה את הצעקות והחל להכות את בינדר. בתגובה הכה אותו בינדר, גרם לו לדימום בראשו ונמלט מהדירה.
למרות האישומים החמורים בית המשפט קבע כי על פי אבחון שנערך לו נקבע כי ביצע את המעשה בעקבות תסכול רב וכעסים אותם הוא התקשה להכיל ולווסת. כמו כן נקבע כי הוא עבר טראומה בעת שירותו הצבאי. בינדר היה חייל מצטיין צבא ואין לו עבר פלילי.
בחוות דעת שהוצגה לבית המשפט נקבע כי אישיותו איננה אישיות עבריינית, אלא אישיות המאופיינת בתלותיות ובחוסר בשלות. "הוא אדם בעל ערכים ומצפון המצוי במצוקה רגשית", נכתב. בחוות הדעת נקבע כי טיפול פסיכולוגי הכרחי לשיקומו, ולצורך ויסות הכעסים והתסכולים שלו, דבר אשר ימנע בעתיד הישנות של מצבים כאלה.
השופטים שלי טימן, תחייה שפירא ושרה ברוש קבעו בגזר הדין כי אין צורך להכביר מילים בנוגע למעשיו החמורים של הנאשם, וכי בדרך כלל מעשים כאלה מחייבים ענישה ממשית, במיוחד נוכח המגמה להחמיר בעונשם של עברייני מין. עם זאת, כתבו, כי "מבלי להקל ראש בעבירות בהן הוא הודה והורשע, יש לתת משקל רב להודאתו ולנטילת האחריות המלאה שלקח על מעשיו, את העובדה ששיתף פעולה באופן מלא עם גל גורמי האבחון והטיפול וקבעו כי יש לתת משקל לכך שהוא מבין ומפנים את חומרת העבירות שביצע".
בתסקיר מבחן שנערך לו עולה כי בינדר משווע לטיפול שימנע את הישנות דחפים תוקפניים. שירות המבחן גם קבע כי הסיכויים שיפיק תועלת מטיפול גדולים. בית המשפט קבע כי לא מדובר רק באינטרסים של הנאשם, אלא באינטרס חברתי-ציבורי שאין להתעלם ממנו.
השופטים לקחו בחשבון גם את העובדה שהוא נתון כבר שבעה חודשים במעצר. "הימנעות מהמשך החזקת הנאשם מאחורי סורג ובריח והטלת עונש מאסר בעבודות שירות, יאפשר השמתו של הנאשם בפיקוח שירות המבחן לתקופה ממושכת. זהו לדעתנו, הפיתרון המאוזן והאופטימאלי בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, ודרך זו תתממש גישת השילוב בין הפן הענישתי והפן הטיפולי בצורה מאוזנת".
לפיכך גזרו השופטים על בינדר חצי שנה של עבודות שירות, תקופת מבחן של שנתיים, מאסר על תנאי לשנה וחצי ו-10,000 שקל תשלום פיצויים. בית המשפט עיכב את ביצוע השחרור של בינדר ממעצרו ל-48 שעות, לאחר שהתובעת ביקשה זאת לצורך קריאת גזר הדין והגשת ערעור לבית המשפט העליון נוכח קלות העונש.
לפנייה לכתב/ת 
