דו"ח אדווה: "ישראל בעשור של נסיגה חברתית"

"אם נחבר את כל הקיצוצים - נוכל לקבוע כבר היום כי העשור הנוכחי יתברר כעשור שלם של נסיגה חברתית", כך קובע הדו"ח השנתי של מרכז אדווה, אשר הציג היום (ג') את הניתוח השנתי להצעת תקציב המדינה. מרכז אדווה למחקר ומידע, העוסק בשוויון וצדק חברתי בישראל. מגיש זו השנה העשירית ברציפות את הדו"ח וממצאיו מלמדים על ירידה מתמדת בהקצאת הכספים לטיפול בבעיות החברתיות.

כבכל שנה, ערך היום מרכז אדווה כנס מיוחד שבו הציג את ממצאיו. הטענה המרכזית שעלתה בכינוס היא שכבר היום ניתן לקבוע שהעשור הראשון של המאה ה-21 יירשם בהיסטוריה כ"עשור האבוד של החברה הישראלית". הטענה מסתמכת על העובדה שתקציב 2007, יחד עם התחזית לתקציב 2008, מתבססים על קיצוצים בשירותים החברתיים, זאת בנוסף לקיצוצים שנעשו בשנים 2001-2004. לשם המחשה, בעוד שב-2001 הייתה ההוצאה לנפש 13,301 שקלים, בשנת 2007 היא תעמוד על 11,679 שקלים לנפש – ירידה של שני-עשר אחוזים.

יו"ר הכינוס שבו הוצגו הממצאים, חבר הכנסת חיים אורון, קיבל היום לידיו את הדו"ח. לבד מאורון ניתן היה למצוא רק חברי כנסת בודדים שהגיעו לדיון החשוב, בהם יוסי ביילין (מרצ), דב חנין (חד"ש) וסטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו). חברי כנסת אחרים המזוהים עם האג'נדה החברתית נעדרו.

במקום לקצץ - להעלות את מס החברות

בעקבות אירועי הקיץ האחרון הציג הדו"ח התייחסות למלחמת לבנון השניה ולהשפעותיה על המצב הכלכלי. השר עמיר פרץ אמר לאחרונה כי למרות שהוא דורש להגדיל את תקציב הביטחון בעקבות המלחמה, אין משמעות הדבר פגיעה אוטומטית בתקציב החברתי. מרכז אדווה סבור כי למשאלת לבו של שר הביטחון לא תהיה אחיזה במציאות: "משרד האוצר מעריך את עלות המלחמה ב-13-14 מיליארד שקלים, והממשלה החליטה כי ב-2007 סכום זה יכוסה מצד אחד על ידי הגדלת תקציב ההוצאות ומצד שני על ידי קיצוצים בשירותים החברתיים".

לצד התחזית הפסימית, מציע דו"ח מרכז אדווה פתרון למצב: "במקום לקצץ בשירותים חברתיים ניתן להקפיא את הפחתת המיסים שפירותיה נופלים בעיקר בחיק העשירונים הגבוהים. בנוסף, במקום לקצץ עוד ברשת הביטחון הסוציאלי, ניתן להעלות באופן חד פעמי את מס החברות כפי שעשו ארצות אחרות במצבי חירום".

עוד נכתב בדו"ח כי הסברי משרד האוצר כפי שנשמעו לאחרונה על כך שהציבור צריך להתאזר בסבלנות ולחכות להתממשות חזון הצמיחה, אינם נכונים: "בה בשעה שהממשלה מאפשרת לישראלים מבוססים להמשיך ליהנות מהפחתת המיסים, מי שייאלץ 'להתאזר בסבלנות' אלו השכבות הנמוכות יותר. בשלוש השנים האחרונות הייתה אמנם צמיחה אך היה גם צמצום בהוצאות הממשלה והיו גם הפרטות והפחתות מיסים. התוצאה היא שמערכות החינוך וההשכלה הגבוהה נפגעו, המעמד הבינוני התכווץ, הפערים התרחבו ומספר העניים עלה – כל זאת למרות הצמיחה".

איך מצטמק תקציב בשליש? 

אחד התחומים בהם באה לידי ביטוי השחיקה הוא מערכת החינוך, בה חלה ירידה של 16 אחוזים בתקציב שעות הלימוד לתלמיד. גם תקציב הפיתוח של משרד החינוך הצטמק ביותר משליש ופירוש הדבר הוא שחיקת תשתיות ומחסור בכיתות לימוד. בנוסף, תקציב ההשכלה הגבוהה קטן בתקופת זמן זו ב-15 אחוזים. תקציב הבריאות אף הוא במגמת ירידה מתמדת ובשנת 2008 יהיה ערכו 86 אחוזים מזה שהיה בשנת 2001 (ירידה של 14 אחוזים). תקציב הביטוח של משרד הבריאות קטן

 מאז שנת 2001 בכארבעים אחוזים.