בג"ץ: לרבנות סמכות לדון בנישואים אזרחיים
אשה, שהתחתנה בנישואים אזרחיים בקפריסין, עתרה לבג"ץ בדרישה שבית דין הרבני לא יוכל לדון בבקשת הגירושין שהגיש בעלה. השופט ברק כתב בפסק הדין כי רצוי שתהיה בארץ חקיקה בנושא
בג"ץ החליט היום (ג') שלא להתערב בסמכות בית הדין הרבני ולהתיר לו לדון בענייני גירושים של בני זוג שהתחתנו גם בנישואים אזרחים. בכך קבעו השופטים כי לבית הדין הרבני יש סמכות להתיר נישואים אזרחיים. הפסיקה הזו ניתנה במקביל לפסיקה אחרת, שאישרה רישום זוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל כנשואים במרשם האוכלוסין.
השופטים דנו בעתירה של אשה שהתחתנה בטקס אזרחי בקפריסין בשנת 1987. בני הזוג נרשמו בארץ במרשם האוכלוסין כנשואים וקיימו טקס קידושין פרטי בניהולו של רב רפורמי. במהלך השנים החליטו השניים להיפרד. האשה טענה כי בית הדין הרבני אינו יכול להתיר את הנישואים, מפני שהם לא התחתנו על-פי דת משה וישראל. האשה טענה כי "נישואין אזרחיים נחשבים 'נחותים' בעיני בית הדין והוא יתירם ללא היסוס, גם ללא כל עילה עניינית".
הבעל הגיש בקשה לבית הדין הרבני למתן פסק דין הצהרתי "כי הצדדים אינם נשואים כדת משה". האשה ציינה בתביעתה כי היא אינה מוכנה להתגרש מבן זוגה, אך גם אינה מוכנה לחיות איתו. בית הדין הרבני האזורי קיבל את עמדתו של הבעל וקבע כי מי שהתחתן בנישואים אזרחיים מתוך כוונה מודעת שלא להתחתן לפי מנהגי ההלכה היהודית, אין חשש שנישא כדת משה וישראל ולכן אין צורך בגט. האשה ערערה לבית הדין הרבני הגדול וטענה שבית הדין האזורי לא רשאי לקבוע שבני הזוג פנויים להתחתן, כאשר הנישואין האזרחיים עומדים בתוקפם וכי אין די בקביעה כי בני הזוג אינן נשואים כדת משה וישראל כדי להתיר את קשר הנישואין האזרחיים.
העותרים (צילום: חיים צח)
בית הדין הרבני הגדול קיבל את עירעורה של בת הזוג וקבע כי הוא המוסמך להתיר את נישואיהם של בני זוג יהודים בישראל, בין באמצעות גט ובין באמצעות פסק דין. לאחר קבלת פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, קבע בית הדין הרבני כי נדרשת גם פעולה של בית הדין הרבני, כדי להתיר את קשר הנישואים.
בפסק הדין כתב נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, כי "ההכרה בישראל בנישואין אזרחיים בין יהודים, אזרחי הארץ או תושביה, שנערכו תחת כנפיו של דין זר, מעוררת שאלות קשות. מצב דברים שבו אלפי זוגות של יהודים אזרחי המדינה או תושביה, אינם נישאים בישראל כדת משה וישראל, אלא נישאים בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, יוצרת מציאות שהמשפט הישראלי חייב להתמודד עימה. התפקיד העיקרי בעניין זה מוטל על המחוקק".
עוד כתב השופט ברק בפסק הדין, כי "פסק הדין בבית הדין הרבני המשלים ופסק דיננו שלנו, המשקפים את הדין הקיים, עשויים להוות בסיס נורמטיבי עליו תוכל הכנסת להשתית את הפתרון הראוי לנישואין אזרחיים אלה, הנערכים בין יהודים ישראלים מחוץ לישראל. כל עוד המחוקק לא יאמר את דברו, אין מנוס מפתרונן השיפוטי של הבעיות שהחיים מעוררים. רואה אני בפסק הדין הרבני נקודת מוצא ראויה לגיבושו של דין שיפוטי בסוגיה זו".
לפנייה לכתב/ת 
