חשיפה: יעילותם של החיסונים נגד שפעת מוטלת בספק

ממהרים לקבל את החיסון לשפעת? קחו רגע אחד לקרוא את השורות הבאות: בראיון בלעדי למגזין "מנטה", שערכה יפה שיר רז, אומר ד"ר ג'פרסון, כי סקירה של מחקרים שנערכו בעשרות השנים האחרונות, מראה שיעילותם של החיסונים אצל ילדים עד גיל שנתיים זהה לזאת של תרופת דמה (פלצבו).

המחקרים גם מראים שבניגוד לתשדירי הפרסום הממשלתיים שנראים ברחבי העולם, החיסונים אינם מפחיתים את סיבוכי המחלה ושכיחות התמותה ממנה, ומצמצמים רק במעט את שיעור ההיעדרויות מהעבודה בגללה.

הסקירה שערך ד"ר ג'פרסון התפרסמה במגזין היוקרתי British Medical Journal, ועוררה הדים רבים בתקשורת העולמית. בנוסף ליעילות הנמוכה של החיסונים, שנובעת בין השאר משום שהנגיפים משנים את צורתם ומפתחי החיסונים לא תמיד מסוגלים לחזות מראש את השינוי או לעמוד בקצב שלו, העלתה הסקירה עוד שני ממצאים מטרידים.

האחד, שהמחקרים עליהם התבססו רוב הסקירות שנערכו עד היום, היו באיכות ירודה ולכן מהימנותם מוטלת בספק. הבעיה הנוספת שהעלה ד"ר ג'פרסון עשויה להיות משמעות דווקא עכשיו ודווקא בארץ: מהסקירה שערך עולה, שנעשו מעט מאוד מחקרים לגבי בטיחותם של החיסונים. "כשמדובר בקבוצות בסיכון הצלחנו למצוא בעיתונות המקצועית רק מחקר אחד שבדק את בטיחות החיסונים בקרב תינוקות, והשתתפו בו בסך הכל 35 תינוקות בני 29-12 חודשים. באוכלוסייה הקשישה מצאנו חמישה מחקרים שהתמקדו בבטיחות, בהם השתתפו פחות מ-3,000 אנשים. זה אולי נשמע הרבה, אבל אם לוקחים בחשבון את השימוש הנרחב שנעשה בחיסונים לטיפול בקשישים, מדובר במספר קטן מאוד", מבהיר ד"ר ג'פרסון.

אלא שמשרד הבריאות בחר שלא להתייחס לממצאי הסקירה. "על פי המידע המצוי בידינו ועל סמך מחקרים רבים קובע המשרד חד משמעית: החיסונים הם אמצעי המניעה הכמעט יחיד נגד התפשטות מגיפת שפעת בארץ". במשרד גם טוענים בתוקף, שאין קשר בין החיסונים למקרי המוות שאירעו סמוך לקבלת החיסונים.

"אני עוקב בעניין רב אחר ההתרחשויות בישראל", אומר ד"ר ג'פרסון. "מה שמטריד אותי הוא המהירות שבה משרד הבריאות הישראלי החליט שאין קשר בין החיסונים לבין מקרי המוות הללו. אני מוצא שתגובת משרד הבריאות לפרשה, או ליתר דיוק היעדר התגובה ומתן המידע מצדה, מוזרה מאוד".

• הכתבה המלאה מופיעה בגיליון דצמבר של "מנטה", שיראה אור מחר