השקיפות נדחקת לקרן זווית

אנשי "הקרן לידידות" , שבראשה עומד הרב יחיאל אקשטיין, לא הסכימו בשום אופן להשיב על השאלון - אך שלחו למערכת ספר מהודר המשמש כדוח פעילות לשנת 2005. מהספר למדנו כי מטרת הקרן, שהחלה לפעול לפני כשש שנים, הן "לקדם הבנה, ידידות ושיתוף פעולה בינלאומי בין יהודים ונוצריים, ולבנות תמיכה רחבה לישראל ברחבי העולם בתחום הפוליטי, התיירותי וההסברתי".

הקרן עוסקת בהתרמת אוהבי ישראל שאינם יהודים, בעיקר נוצרים-אוונגליסטים אמריקנים המתגוררים באזור המכונה "רצועת התנ"ך". על-פי הדוח הכספי המפורסם באתרה דובר האנגלית והספרדית, בשנת 2005 היא גלגלה 50 מיליון דולר, מקורם של כ-48 מיליון דולר מתוכם בתרומות. עוד מוסיף הדוח האינטרנטי כי 40 מיליון דולר חולקו, 2 מיליון נוספים שימשו להוצאות אדמיניסטרטיבית ו-8 מיליון דולר - כ-12.5% מהתקציב - שולמו עבור גיוס הכספים. מן הנתונים עולה כי רק 80 אגורות מכל שקל תרומה אכן מגיע ליעדה.

לעומת זאת הדוח המפורט בספר שנשלח למערכת, מעיד כי לישראל הועבר ב-2005 סכום של 120 מיליון שקל: 60 מיליון שקל ניתנו ל"ג'וינט" ול"סוכנות היהודית" במטרה לסייע לקליטת עולים חדשים; 35 מיליון שקל מימנו סיוע ליהודי התפוצות; כ-13 מיליון שקל תמכו במיגון ואבטחת מוסדות; כחמישה מיליון שקל נתרמו לקרן לסיוע לחיילים בודדים ומעוטי יכולת; שלושה מיליון שקל הושקעו בטיפולי שיניים לילדים נצרכים; ומאות אלפי שקלים חולקו לכ-100 רשויות מקומיות.

המספרים והפעילויות מחממים את הלב, אך הפער בין סכום התרומות שניגבו בארצות-הברית, 40 מיליון דולר, לעומת הסכום שהועבר לישראל, 120 מיליון שקל, תמוה. למרות פניות חוזרות ונשנות, הנסיונות להבין את מקור הפער באמצעות נציגי הקרן בישראל עלו בתוהו.

"הקרן החדשה לישראל" נוסדה בשנת 1979 בקליפורניה בידי ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן, והיא חברה שהתאגדה בארצות-הברית ואת סניפה בישראל רשמה לפי פקודת החברות בשנת 1980. הקרן מגייסת כספים ברחבי העולם ופועלת באמצעות סניפה בארץ לחיזוק הדמוקרטיה בתחומי זכויות אדם ואזרח, סובלנות ופלורליזם דתי וחברתי, גישור על פערים חברתיים וכלכליים, דו-קיום יהודי-ערבי, קידום מעמד האשה, צדק סביבתי, קליטת והעצמת עולים חדשים. מדי שנה הקרן מחלקת מענקים ומספקת שירותי ייעוץ למאות ארגונים חברתיים בכל רחבי הארץ, ומפעילה פרויקטים ישירות ובאמצעות ארגון "שתיל" שהקימה. משרדיה הראשיים ממוקמים בירושלים, והיא מפעילה משרדים בחיפה, באר-שבע, רמלה ובקה אל-גרביה. נתוני התקציב שלהלן מתייחסים לעלות הפעלת סניף הקרן בישראל בלבד, אלא אם כן צוין אחרת.

• למרות שמדובר בחברה זרה הרשומה בארצות-הברית, ניאותה הקרן להשיב על כל השאלות. חלק נכבד מן התשובות מופיע גם באופן בהיר לחלוטין באתרה, והקרן גאה מאוד בשקיפות שחרטה על דגלה. שני גופים אמריקנים העוסקים בבקרת ארגונים ומלכ"רים "The Better Business Bureau", ו"AIP" (המכון האמריקני לפילנתרופיה), העניקו לקרן ציונים גבוהים על אחריות כספית כלפי תורמיה ועל יעילות ארגונית.
  

מספר העובדים בשכר: במשרדי הקרן בישראל ובארגון "שתיל" מועסקים 103 עובדים בהיקף כולל של 84.8 משרות מלאות.

מספר המתנדבים: הקרן כמעט ואינה מפעילה מתנדבים באופן ישיר.

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: הכנסות הסניף בישראל מתקבלות ברובן מהחברה בארצות-הברית, ומקורן בתרומות מכל העולם. בשנת 2005 תקציב הסניף עמד על 81 מיליון שקל שמקורם בתרומות פרטיות (כ-73% מהתקציב), תמיכת קרנות (כ-26% מהתקציב) ותמיכה ממשלתית (1% מהתקציב).

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: 29,219 שקל ברוטו בחודש (מנכ"ל הקרן); 27,330 שקל ברוטו בחודש (מנכ"לית "שתיל"); 22,127 שקל ברוטו בחודש (סמנכ"ל); 21,900 שקל ברוטו בחודש (סמנכ"ל); ו-21,624 שקל ברוטו בחודש (סמנכ"ל).

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 7.8%.

גיוס תרומות: התרומות נאספות על-ידי צוות הקרן ברחבי העולם. עלותם השנתית של המגייסים הוא כ-2.7 מיליון דולר, סכום המהווה 9.43% ממחזור הפעילות הכולל של הקרן בארצות-הברית.

שקיפות: הדוח השנתי של הקרן, התקציב ושמות חברי הוועד המנהל מפורסמים באתר האינטרנט שלה וכן בדוח השנתי המופיע אף הוא באתר. את התקנון ופרוטוקולי הישיבות ניתן לקבל על-פי דרישה ממשרדי הקרן בארצות הברית.

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 83.48 אגורות.

אנשי קרן "אבי חי" , שהפרויקט המתוקשר והבולט אותו היא מפעילה הוא עמותת "צו פיוס" , סירבו בתוקף לענות על השאלון והפנו אותנו לדוח הכספי המופיע באתרה - לצד תיאור מפוקט של הפרויקטים הרבים בהם היא תומכת. האתר מדווח כי הקרן, מייסודו של זלמן ח' ברנסטין, "מחויבת להמשכיותם של עם ישראל והיהדות, ולמרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי, ויעדיה הם עידוד וטיפוח יחסי הבנה בין יהודים מכל הזרמים, וטיפוח הזיקה למסורת בקרב כל חלקי העם".

על-פי הדוח מחזיקה הקרן בנכסים בשווי 649 מיליון שקל, אותם יעניקו נאמניה עד שנת 2020. מהדוח עולה כי הקרן תורמת לאוכלוסייה היהודית בישראל, לקהילה היהודית בארצות-הברית וכן לקהילות יהודיות בברית-המועצות לשעבר. אולם למרות חיטוט באתר לא ברור מי הקים את הקרן ומה מקור נכסיה הרבים.

הכנסותיה בשנת 2005 עמדו על 45 מיליון דולר, מקור 7 מיליון דולר מתוכם בתרומות והיתר ברווחי הון ומימוש נכסים. לשם השוואה, בשנת 2004 גלגלה הקרן 146 מיליון דולר, מקורם של 86 מיליון דולר מתוכם בתרומות. ב-2005 העניקה הקרן כ-18 מיליון דולר לפעילות בארצות-הברית, כ-13 מיליון דולר למיזמים בישראל וכמיליון וחצי דולר לפרויקטים בברית-המועצות לשעבר. הוצאותיה האדמיניסטרטיביות, אגב, עומדות על כ-15% מתקציבה.

קרן "אייסף" החוגגת 30 שנות פעילות, נוסדה בשנת 1977 בידי אדמונד ספרא ז"ל, רעייתו לילי ונינה אבידר ווינר - המשמשת גם כנשיאת הקרן. יו"ר הוועד המנהל של הקרן הוא פרופ' דוד מנשרי ומנכ"לה הוא ציון רגב. מטרת הקרן היא צמצום פערים חברתיים בישראל באמצעות הגברת הנגישות להשכלה גבוהה. מדי שנה הקרן תומכת בכ-750 סטודנטים, תלמידי כל האוניברסיטאות ומרבית המכללות האקדמיות, על-ידי מתן מלגות העומדות על 10,000 עד 20,000 שקל לשנה. הסטודנטים לוקחים חלק בחניכה לימודית-חברתית של למעלה מ-3,000 תלמידים מהפריפריה מידי שנה וכן עוברים הכשרה בתוכנית לפיתוח מנהיגות.

• הקרן הקטנה יחסית מגלגלת כשלושה מיליון דולר (או 14 מיליון שקל לערך) בשנה. נכונותה להשיב על השאלון המלא משמחת מאוד, אך אתר האינטרנט שלה הפתוח לקהל הרחב מאכזב. הוא אמנם מספר בהרחבה על הארגון, מנהליו ובעיקר הפרויקטים היפים בהם הוא תומך, אך חף מכל דוח כספי.
  

מספר העובדים בשכר: 15 עובדים במשרה מלאה וכ-35 במשרות חלקיות, כולם, למעט שלושה, הם בוגרי הפרויקטים של הקרן או סטודנטים הפעילים בה ומקבלים שכר עבור ריכוז פרויקטים שונים.

מספר המתנדבים: הקרן אינה מפעילה מתנדבים, אולם כל הסטודנטים הלוקחים חלק בפרויקטים השונים מחויבים בפעילות חינוכית-חברתית בהיקף של ארבע שעות שבועיות.

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: המחזור הכספי עומד על כשלושה מיליון דולר בשנה, שמקורם בתרומות אנשים פרטיים בחו"ל (60% מהתקציב), תמיכת מוסדות אקדמיים בישראל ופרויקט "פר"ח" (30% מהתקציב) ותרומות קרנות וכן חברות בישראל (10% מהתקציב).

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: 20,000 שקל ברוטו בחודש (מנכ"ל); 14,000 שקל ברוטו בחודש (מנהלת ארגון הבוגרים); ו-7,500 שקל ברוטו בחודש (שלושת מנהלי המחוזות).

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 9.5%.

גיוס תרומות: מרבית התרומות מגויסות ברחבי העולם על-ידי נשיאת הקרן ואנשי צוותה, ואילו בישראל עושים זאת מנכ"ל הקרן וצוות המשרד כחלק ממטלות הניהול שלהם.

שקיפות: הדוח השנתי מועבר לרשם העמותות ומופץ לכל התורמים, נתוני התקציב, התקנון ופרוטוקולי הישיבות מועברים לרשם העמותות, ואילו שמות חברי הוועד המנהל מופיעים באתר הקרן.

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 90 אגורות ויותר, שכן מחלוקת המלגות נהנים ישירות לא רק המקבלים, אלא גם אלפי תלמידים הלוקחים חלק בפרויקטים השונים.

"יוזמות קרן אברהם" , הפועלת מניו-יורק ומירושלים, הוקמה בשנת 1989 בידי פרופ' יוג'ין ווינר ואלאן סליפקא המשמש גם כיו"ר, ובראשה עומד המנכ"ל אמנון בארי-סוליציאנו. מאז הקמתה הקרן מובילה בישראל פעילות למען דו-קיום, חיים משותפים ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי המדינה. במטרה לחולל מפנה חברתי מהותי, היא עוסקת בשלושה תחומים מרכזיים: פיתוח מנהיגות יהודית-ערבית לחברה משותפת; קידום שוויון ושוויון הזדמנויות למיעוט הערבי; וחינוך לדו-קיום וסובלנות. הקרן פועלת הן באמצעות חלוקת מענקי שותפות והן בהפעלת מיזמים שונים בשיתוף עם גופים ממשלתיים, ארגוני שטח, רשויות מקומיות וגורמי אקדמיה. מאז הקמתה הקרן חילקה מאות מענקים ותמכה בעשרות ארגונים מקומיים.

• לעומת קרנות אחרות, מרשימה נכונותם של אנשי "יוזמות קרן אברהם" לחשוף את התנהלותה הכספית, אולם את חמשת המשכורות הגבוהות המשולמות לשכיריה הם לא הסכימו לחלוק עמנו. אתר האינטרנט שלה מסביר פנים, אך נטול דוחות כספיים כלשהם ואינו מוכיח שקיפות ציבורית כלל.
  

מספר העובדים בשכר: 21 עובדים המשמשים בסך של 12 משרות מלאות.

מספר המתנדבים: כ-80 חברי ההנהלה הציבורית וחברי ועדות המענקים בישראל ובארצות-הברית פועלים כולם בהתנדבות ומעורבים במתרחש בקרן לכל אורך השנה.

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: 9.9 מיליון שקל בשנה שמקורם בתרומות גורמים פרטיים בארצות-הברית, אירופה וישראל (70% מהתקציב) ותמיכת ארגונים דוגמת הפדרציות היהודיות, "הסוכנות היהודית" והאיחוד האירופאי (30% מהתקציב).

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: המידע לא נמסר, אולם אנשי הקרן ציינו כי "פירוט המשכורות מועבר לרשם העמותות כחוק ופתוח לציבור".

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 15%.

גיוס תרומות: התרומות נאספות באמצעות גייס כספים שכיר.

שקיפות: הדוח השנתי, התקציב, התקנון ופרוטוקולי הישיבות מועברים לרשם העמותות, ואילו שמות חברי הוועד המנהל מפורסמים באתר האינטרנט של הקרן.

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 85 אגורות.

גם מנציגי ה"UJC" (איחוד הקהילות היהודיות המפעיל את "המגבית היהודית"), לא הצלחנו לקבל תשובות לשאלון השקיפות. בשיחה בעל-פה נמסר לנו כי הארגון מגלגל סכום עתק של כ-850 מיליון דולר בשנה, כ-200 מיליון דולר מתוכם מועברים לישראל. אולם אתר האינטרנט העמוס לעייפה של האיחוד מדווח שמדי שנה מגויסים מ-155 הפדרציות היהודיות ברחבי צפון אמריקה מיליארד דולר המופנים לקידום פרויקטים מקומיים, וכן פרויקטים בישראל וב-60 מדינות נוספות ברחבי העולם. מידע למכביר יש בו, אך דוחות כספיים הקשורים לניהול מאות מיליוני הדולרים הזורמים דרך הארגון העצום הזה - אין.

את "הקרן לירושלים" הקים טדי קולק לאחר ב-1965 שנבחר לראשות עיריית הבירה, והבין כי רק תרומות אנשים טובים מחו"ל יסייעו לו בהקמת פרויקטים בנושאי חינוך, תרבות ודו-קיום בעיר. שמקץ ארבעה עשורי פעילות אנשיה הודיעה לנו לקונית כי "אנחנו לא מעונינים להשתתף". גם אתרה הצבעוני של הקרן, שדובר אנגלית בלבד כמובן, אינו מספק כל נתון מספרי. שקיפות ציבורית לא מעניינת את הירושלמים, כך מתברר.