"בג"ץ התנהג בפרסום ההחלטה כמו גנב בלילה"
אנשים מתחום המשפט מותחים ביקורת קשה על אופן פרסום החלטת בג"ץ אמש בשעת לילה מאוחרת, כי לא תקום ועדת חקירה ממלכתית: "מאז ומעולם לא היה מצב בו בית המשפט העליון שיגר פסק דין, בוודאי בעניין כל כך חשוב ועקרוני, באמצעות האינטרנט מבלי להודיע לתקשורת ולצדדים". התנועה לאיכות השלטון, ממגישות העתירה, תדרוש דיון חוזר
ביקורת על העיתוי והדרך. פרסום החלטת בג"ץ אמש בשעת לילה מאוחרת על כך שלא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת כלשי מלחמת לבנון - ללא הודעה מוקדמת לתקשורת ולצדדים הנוגעים לעתירה - הסעירה הבוקר (ו') את העוסקים במערכת המשפטית.
גורם מתחום האקדמיה המשפטית אמר הבוקר ל-ynet: "מאז ומעולם לא היה מצב בו בית המשפט העליון שיגר פסדק דין, בוודאי ובוודאי שבעניין כל כך חשוב וכל כך עקרוני, באמצעות האינטרנט מבלי להודיע לצדדים, מבלי להודיע למדינה ואפילו מבלי להודיע לשאר אמצעי התקשורת ועוד בשעה כל כך מאוחרת. כנראה שבג"ץ מי שמתביישים בפסק הדין הזה ולכן הם בוחרים להתנהג כמו גנבים בלילה".
משפטן נוסף ששוחח הבוקר עם ynet היה פחות תקיף כלפי בית המשפט, אך לא הסתיר גם הוא את ביקורתו: "ראוי שבית המשפט יקבע הקראה (הליך פומבי) בנושא כל כך מהותי ובעל השלכות ציבוריות כל כך רחבות. בפסק הדין עלה בבירור כי השופטים מסכימים שהדרך הנכונה והראויה היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כאשר חילוקי הדעות נוגעים אך ורק לשאלת הדרך.
"כשבית המשפט העליון כל כך חד וברור והקולות בציבור כל כך חדים וברורים, אך טבעי שהממשלה תעשה את מה שהיא מתבקשת לעשות מלכתחילה ותפסיק לזלזל באינטליגנציה של הציבור. גם השופט ריבלין כתב בפסק דינו כי החלטת הממשלה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית נתונה למשפט הציבור".
עורך הדין אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון אשר הייתה בין מגישי העתירה לבג"ץ בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית, אמר ל-ynet הבוקר: "נושא הפרסום בהחלט מעורר תהיות ושאלות, שאני מקווה מאוד שבימים הקרובים נקבל עליהן תשובות. לגופו של עניין - דעת המיעוט מחזיקה קרוב לשמונים עמודים מתוך 113 עמודים בראשותה של כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה, השופטת נאור והשופט רובינשטיין, שם הם מנתחים בצורה שיטתית וסדורה מדוע יש חובה להקים, על פי הדין והחוק ועדת חקירה ממלכתית.
"גם דעת הרוב, זו שלא קיבלה את העתירה, מבקרת את דרך התנהלות הממשלה ואין ספק שהדעות החלוקות מעידות עד כמה העתירה הזו נדחתה על חודה של שערה. אי לכך, התנועה למען איכות השלטון בישראל תפנה לבית המשפט העליון ותבקש דיון נוסף בהרכב מיוחד של 13 שופטים, מתוך תקווה שהרכב רחב כזה יטה את הכף לטובת העותרים ויורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
"המנעות מהתערבות אינה גושפנקא לממשלה"
כאמור, דחה אמש בג"ץ ברוב של ארבעה שופטים נגד שלושה את העתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת לבנון השנייה. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, והשופטים אשר גרוניס, סלים ג'ובראן ואסתר חיות התנגדו לעתירות. השופטים איילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואליקים רובינשטיין תמכו.
"דעתי היא שלא קמה לנו עילה להתערב בהחלטת הממשלה. הממשלה היתה מוסמכת להקים ועדת בדיקה ממשלתית", כתב בהחלטתו השופט ריבלין, שהוביל את דעת הרוב.
אלא שגם דעת הרוב לא הסתירה את ביקורתה על הממשלה ולא הצניעה את אי-שביעות רצונה ממינוי ועדה ממשלתית. השופט ריבלין מתח ביקורת מרומזת על הממשלה כשכתב כי "התנהגות הממשלה בכלל ובחירתה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית אלא ועדת בדיקה ממשלתית דווקא, נתונה גם למשפט הציבור".
השופט ריבלין הוסיף כי "הימנעות מהתערבות אינה באה להעניק גושפנקא לבחירת הממשלה; דחייתה של עתירה אין בה בהכרח כדי להטביע בה חותם של 'כשרות' במישור הציבורי. אין בה כדי לשחרר את נבחרי הציבור מאחריותם הציבורית. נבחרי הציבור אחראים לתוצאות מעשיהם – הם עומדים לדין הבוחר וחייבים לו דין וחשבון".
השופטת אילה פרוקצ'יה כתבה בפסק דינה, כי "מבין ההחלטות המדיניות המחייבות ריסון שיפוטי בולטות אלה העוסקות בענייני מלחמה ושלום. עניינים אלה מצויים בגרעין העמוד של הממשלה כרשות המבצעת של המדינה. סמכות זו מטבעה עומדת לפיקוח הכנסת והציבור".
עם זאת, מוסיפה פרוקצ'יה כי "חרף האמור לעיל, כלל אי-ההתערבות בענייני פעולות השלטון בעניינים בעלי אופי מדיני ביטחוני לאומי אינו כלל מוחלט... כן יש להניח, כי כאשר פעולות השלטון בעניין מדיני אינה מתיישבת עם חוק המדינה, או עומדת בסתירה מהותית לעיקרי היסוד של שיטת הממשל הדמוקרטי, עשויה להידרש התערבות שיפוטית להגנה על יסודות השיטה".
לפנייה לכתב/ת 
