פי 2 תיקים פליליים לילדי משפחות חד-הוריות
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמשטרה עולה ששיעורם של נערים, שלהם נפתחו תיקים פליליים ממשפחות חד-הוריות או אלו שעלו לארץ מאתיופיה וממדינות חבר העמים - גבוה בהרבה מהממוצע באוכלוסייה. שיעור בעלי התיקים הפליליים בקרב בני נוער ערבים דומה לשיעורם אצל היהודים
שיעור בני הנוער להם נפתחו תיקים פלילים במשפחות חד-הוריות כפול משיעורם באוכלוסיה. כמו כן, שיעור העבריינות בקרב בני הנוער שעלו לארץ גבוה פי 1.8 מאלו של ילידי הארץ. כך מתברר מסקר ראשון מסוגו שערכו יחדיו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמשטרה, שממצאיו התפרסמו הערב (יום ב').
מהסקר עולה כי בשנת הלימודים תשס"ג נפתחו תיקים פליליים ל-23,277 לנערים וצעירים בני 12-20. תיקים אלה אינם כוללים תיקי אי-תביעה (שלא הגיעו לכתב אישום), המהווים כמחצית מהתיקים שנפתחו לאותה אוכלוסייה. מהנתונים עולה עוד כי 89.9% מבעלי התיקים הפליליים הם בנים ו-10.1% הן בנות.
בקרב בעלי התיקים הפליליים גבוהה שכיחות המשפחות החד-הוריות בהשוואה לכל האוכלוסייה. ל-14.1% מבעלי התיקים אין אב או אם, לעומת 7.5% בכל האוכלוסייה. 15.2% מבעלי התיקים הם ילדים להורים גרושים, לעומת 7.2% בכלל האוכלוסייה. עוד עולה מהנתונים כי שיעור בעלי התיקים הפליליים בגילים 12-18 בקרב הערבים דומה לשיעורם אצל היהודים.
המצב הכלכלי בבית משפיע
גם לארץ המוצא יש השפעה גדולה על הפשיעה של בני הנוער. ל-603 עולים מאתיופיה, שגילם נמוך מ-18 נפתחו תיקים פליליים בשנת 2003 - 46 תיקים לכל 1,000 נערים. בקרב העולים מחבר העמים נפתחו 4,441 תיקים - 39 תיקים לכל אלף בני נוער. לעומת זאת, המצב בקרב ילידי הארץ טוב בהרבה - אמנם 17,800 תיקים נפתחו לבני נוער עד גיל 18 בשנת 2003, אך כאן מדובר ב-19 תיקים לכל אלף נערים.
גם לפעילות העבריינית של ההורים יש השפעה על הילדים. ל- 19.3% מבעלי התיקים הפליליים בגילים 12-20 היה לפחות הורה אחד, שהורשע בפלילים בין השנים 1999-2003.
מהנתונים עולה עוד כי למצב הכלכלי בבית ההורים יש השפעה על הפשיעה בקרב בני נוער. השכר החודשי הממוצע ברוטו של האבות של בעלי התיקים הפליליים עמד על 8,168 שקלים, לעומת 11,082 שקלים בקרב אבותיהם של האוכלוסייה ללא תיקים – שכר הנמוך ב-26.3%. ההבדלים ניכרים גם בקרב שכרן של האמהות –4,622 שקלים לעומת 5,962 שקלים - שכר הנמוך ב- 22.5%. חישוב הנתונים בוצע על בסיס שני מדגמים מקריים, המתמקדים בתלמידים בפיקוח משרד החינוך ובפיקוח משרד התמ"ת בלבד עד גיל 18.
ד"ר יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד אינו מופתע מהנתונים שמפרסם הלמ"ס: "הרבה שנים אנחנו מתריעים שילדים שנמצאים במהלך גירושים או אחריו הם ילדים באחת מקבוצות הסיכון הגבוהות ביותר. משום מה, את ילדי הגירושים אף אחד לא סופר. חלק עצום מהמשפחות שמתגרשות עושות זאת תוך מאבק בלתי פוסק על גבם של הילדים שנקרעים בין ההורים. בעוד שההורים מנהלים מלחמת עולם, הילדים סובלים במישור האישי, הנפשי וגם הכלכלי. הרבה פעמים הילדים נקלעים לקונפליקט נאמנות להורים שמנגחים אחד לשני באמצעות הילדים".