עזוב, ב-2008 יהיה בסדר

תגובת צה"ל על דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (יום ב') מעניינת אף יותר מהדו"ח עצמו. בניגוד לשנים קודמות, צה"ל אינו מסתפק בהבטחות לתיקון הליקויים בתגובה על כמה מסעיפי הביקורת ובמאמץ להפריך את הממצאים בסעיפים אחרים.

הפעם מתייחס צה"ל בצורה עניינית לכל אחד מפרקי הביקורת ואינו מנסה להתווכח עם המבקר, אלא מסביר ממה נובעים הליקויים ומפרט באריכות כיצד הוא מתכוון לתקנם. אבל תוך כדי כך חושף הצבא עד כמה התנהלותו איטית ומסורבלת גם כשמדובר בצורך דחוף לתקן ליקויים קריטיים הפוגמים בכושר הלחימה שלו.

ממסמך התגובה לדו"ח המבקר שפרסמה דוברת צה"ל עולה כי רק בסוף השנה הבאה נתחיל לראות שינויים ורפורמות של ממש בתחום התכנון הלוגיסטי והתקציבי ובתחום הכשרת המפקדים. משמע: שנת 2007 תהיה שנת עבודת מטה ולכן היא שנה אבודה מבחינת התוצאות המעשיות שישפיעו על התפקוד בלחימה. רק בשנת 2008 - אם הכל יתנהל כמתוכנן - תתרחש סופסוף המהפכה הנדרשת במערך ובתכנון הלוגיסטי ויחול שיפור של ממש בהכשרה המקצועית של המפקדים בכל הרמות לתפקד ביעילות בקרב המשולב.

אילו היה מדובר בימים של שלום - ניחא. אבל הנחת העבודה שקבע צה"ל לעצמו לפני כחודש היא חד-משמעית: צה"ל צריך להיות ערוך ומוכן כבר בקיץ הקרוב לעימות גדול בצפון עם סוריה וחיזבאללה ועוד לפני כן, בחודשים הקרובים, למבצע נרחב ברצועת עזה. אין זה אומר שמלחמה בצפון תקרה בהכרח בקיץ הקרוב ושמבצע נרחב ברצועה הוא בלתי נמנע, אבל הערכות אמ"ן נותנות סבירות גבוהה למדי לתרחישים כאלה והמטכ"ל הסיק מהן את המסקנות הנכונות מבחינתו ותרגם אותן להנחות עבודה שנתיות ל-2007.

הבעיה היא שלוח הזמנים שמכתיבות הנחות עבודה אלה אינו מתיישב עם לוח הזמנים לתיקון הליקויים המשפיעים על תפקוד צה"ל בלחימה שעליהם מצביע דו"ח מבקר המדינה. לא כל הליקויים המפורטים בדו"ח המבקר משפיעים ישירות על מוכנותו וכשירותו של הצבא למלחמה.

האתגרים לא ימתינו עוד שנה 

הטיפול האיטי, למשל, בהטרדות מיניות בצה"ל כמו גם האי-סדרים הכספיים במשרד הביטחון הן תופעות חמורות הטעונות טיפול מיידי, אבל אינן פוגמות ישירות ביכולת הצבא להתמודד עם גרילה, רקטות וטילים סוריים. אבל כשלסגן הרמטכ"ל אין מידע כמותי מדויק על רמות המלאים של כל סוגי החימוש והאמל"ח וכשלחלק ניכר ממפקדי השדה אין הכשרה מקצועית מתאימה המאפשרת להם לנהל קרב עוצבתי שבו צריכים לפעול במשולב יחידות חי"ר, שריון וחיל אוויר - זו כבר מכשלה שאת תוצאותיה חווינו במלחמת לבנון ולא היינו רוצים לחוות אותם שנית בעתיד הלא רחוק.

צה"ל צודק כשהוא טוען כלפי המבקר שהממשלה והאוצר דוחים כבר שנים את דרישתו לתקציב ביטחון רב שנתי וכי בגלל היעדר תקציב כזה ובגלל הקיצוצים התכופים בתקציבו הוא נאלץ לתכנן מן היד אל הפה ולאלתר. כתוצאה מהקיצוצים והאילתורים השתבש התכנון והוזנחו תחומים חשובים. בעיקר אלה שלא ענו על צרכי הרגע בזירות הלחימה ועל גחמות הפוליטיקאים.

לכן יש הצדקה לערוך רפורמה מקיפה בתהליכי ובשיטות התכנון הצה"לי ובהכשרת מפקדים כפי שמפרטת תגובת צה"ל לדו"ח המבקר. אבל האתגרים הביטחוניים שהצבא יידרש לתת עליהם מענה לא ימתינו. לכן צריך היה לצפות שצה"ל, בעקבות דו"ח המבקר שכאילו ניבא חלק מהכשלים במלחמת לבנון (הביקורת נערכה בשנה שלפני המלחמה), יגבש תוכנית דו-שלבית שתאיץ את קצב תיקון הליקויים: טיפול מיידי ונקודתי, בתוך כמה חדשים, בליקויים התפקודיים החמורים המשפיעים על הכוח הלוחם ובשלב מאוחר יותר תיקון שיטתי ויסודי של תהליכי ושיטות העבודה של המערכת כולה.

בתגובת צה"ל על דו"ח המבקר אין סימן שזה מה שעומד לקרות. אבל ייתכן מאוד שבעוד שבועיים, אחרי שיסתיימו התחקירים הצה"ליים של מלחמת לבנון, יתעשתו הצבא והעומדים בראשו ויעבירו הילוך.