באוצר שוקלים להגביל את סמכויותיו של החשב הכללי
גורמים באוצר: "ירון זליכה מהלך על קרח דק", אולם משהתברר כי אופציית החלפתו אינה עומדת על הפרק אחרי הטענות שהעביר לבדיקת מבקר המדינה על מעורבות אולמרט בהפרטת בנק לאומי, שוקלים באוצר להגביל את סמכויותיו
באוצר שוקלים להגביל את סמכויותיו של החשב הכללי במשרד האוצר, על רקע סירובו של ירון זליכה להעביר את הכספים למימון שכר עובדי הרשויות המקומיות, בניגוד להוראה של שר האוצר, אברהם הירשזון.
"ירון זליכה מהלך על קרח דק", אומרים באוצר על התנהלותו של החשב הכללי, שנוהג כלווין של המערכת ולא כבשר מבשרה. הממסד הממשלתי מתנהל כלפי חוץ כמסדר סגור שלא סובל חריגים ושבעתיים לא אם הם כשרוניים. חובת הנאמנות לארגון וחבריו היא מעל לכל. התוצאה היא שראשי האוצר נעדרו אתמול לראשונה מהכנס השנתי של אגף החשב הכללי לדורותיו. לא היו להם עיסוקים דחופים יותר.
אברהם הירשזון ברר את האפשרות להחליף את החשב לאחר כניסתו ללשכת השר. אולמרט נתן לו גיבוי. אבל היום שניהם תקועים עם זליכה. אופציית ההחלפה לא עומדת על הפרק אחרי הטענות שהעביר לבדיקת מבקר המדינה על מעורבות אולמרט בהפרטת בנק לאומי. הוא יודע שהם יודעים כי נבצר מהם להיפטר ממנו מבלי שיאשימו אותם בהתנכלות מכוונת. הפנייה למבקר נהפכה לתעודת ביטוח עד סיום תוקף החוזה של זליכה בשנה הבאה.
הכפור החל בימי אולמרט
הכפור ביחסים החל בתקופתו של אולמרט בלשכת השר. מזג האוויר התהפך מהאביב שאפף את החשב הכללי בתקופת השר נתניהו. זליכה היה ונשאר מינוי של ביבי. השמות בהקשרם האישי-פוליטי מסבירים את הכל. הירשזון הוא מינוי של אולמרט אבל לא רק. הוא ואולמרט הם תמהיל נדיר של ידידים ובני ברית פוליטיים. אבל לא אולמרט אשם במשקעים מזליכה שנוצרו אצל הירשזון. בעצם קשה לזכור מה קדם או גרם למה. יחס אובייקטיבי של השר לחשב או רתיעה סובייקטיבית של החשב ממחליפי ביבי בתחושה שלא יחבקו אותו כמו פטרונו ואביו הרוחני.
באוצר מעריכים כי זליכה העלה את אולמרט על הכוונת של מיכה לינדנשטראוס, כשהריח את הכוונה לקצר את שירותו. במשרד תוהים על העיתוי. מדוע החשב הכללי פנה למבקר בהצתה מאוחרת, ולא בטרם נסגרה מכירת גרעין השליטה של לאומי, אם כבר אז הטרידה את מנוחתו מה שנראה כמעורבות לא כשרה של השר שלו.
אחרי שהחוזה האישי שלו הפך לשכפ"צ, הוא יכול לשלב ידים עם המבקר כבן ברית לביעור השחיתות השלטונית, להזיל דמעות תנין של מאוים סדרתי, הכל כדי לגרוף מחיאות כפים מהציבור שאוהב לשנוא את האוצר. הזמנת לינדנשטראוס לכנס האגף כאורח כבוד כמו נועדה לאותת ליריביו - אם תתנכלו לי תראו עם מי יהיה לכם עסק.
אבל לא רק על הגל הזה התחדדו היחסים בין האגפים בצמרת האוצר. הירשזון נכנס ללשכת השר בעיצומה של חזית שפתח החשב הכללי עם הממונה על התקציבים בדו"ח ביקורת חריף שפרסם על ניהול תקציב המדינה. אין דבר השנוא יותר מרוחות מלחמה על השר נעים ההליכות שאוהב להיות טוב עם כולם. קבלת הפנים של המערבולת הזאת לא עשתה לו חיים קלים ולא הפשירה את הכפור מימי אולמרט ביחסים עם החשב הכללי.
חשב כללי שמכשכש במערכת
אל תטעו בזליכה. הוא איננו חד-ממדי, ואולי זו תערובת לא מוצלחת של מוח ואופי. נסיקתו המטאורית בגיל צעיר אמנם הולידה תופעות לוואי לא מחמיאות. אומרים עליו שלקה בדרך בתאוות פרסום עצמי ובהתנהגות מתנשאת עד שחצנית. אבל אי אפשר לקחת ממנו את כשרונותיו ונכסיו האקדמאים והמקצועיים או לשלול לגמרי את להט ההפרטה אותו ירש מנתניהו שהמציא אותו ואת קנאותו לסדרי מנהל תקינים ולנורמת המכרזים; גם אחרי שהגדיש את הסאה בדחף להפריט שירותים קהילתיים שמחבל ברקמות חברתיות עדינות כשטעה במינון מחוסר ניסיון או רגישות.
המאבק הבין-אגפי באוצר שזליכה כיכב בו או נסחף אליו, תלוי בזווית המסתכל, יצא מכלל שליטה כשדלף החוצה. מתנגדיו מבחוץ מצאו שותפים מבית, ומאז קשה לשפוט לגופם מעשה או מחדל שנהפכו לתחמושת במאבקי היוקרה ותרגילי הורדת הידיים. שני השיאים האחרונים, הפומביים, הקשורים בהתנהלות החשב הכללי היו סביב צעדי הפרטת בנק יהב שאיימו להשבית את המשק, והתעקשותו להצניח למשרד ראש הממשלה חשב שנפסל שם בלשכת המנכ"ל דינור.
מול משרד ראש הממשלה טען זליכה שסמכותו גוברת על הנורמה המקובלת למנות חשב מוסכם על המשרד. אומרים שהוא גם עשה כאן שריר לאולמרט. אבל באוצר זו היתה קריאת תגר על סמכות המנכ"ל יוסי בכר אחרי שזה הפקיע מידיו את ניהול המשבר ובעצם את האחריות להליך ההפרטה של בנק יהב. אם להיתקלות עם משרד ראש הממשלה היה גם רקע אישי-מקצועי, להתערבות מנכ"ל האוצר התייחס זליכה כהסגת גבול רעיונית.
אבל בממד היחסים הבין-אישיים היו אלה שני אירועים אופייניים שבהם הפר זליכה את חוקת היסוד של המסדר הקדוש: הוא גלש מעבר לממדים הטבעיים של משרתו ומעמדו בהיררכיה. לא עוד מערכת שיש לה חשב כללי אלא חשב כללי שמכשכש במערכת ולא קורא את הכתובת על הקיר המסדרון הצר המפריד בין לשכות השר והמנכ"ל. המלה האחרונה טרם נאמרה שם. אם האווירה תמשיך להתחמם היא עלולה לשבור גם את הקרח הדק שעליו מהלך זליכה.
