תאונת אוטובוס הפנויים-פנויות: הנאשמים זוכו

שבע שנים אחרי, הנאשמים בפרשת התאונה המחרידה של אוטובוס הפנויים-פנויות זוכו: בית המשפט המחוזי בנצרת זיכה היום (ד') את הנאשמים מחברת ז'ק יולזרי מכל העבירות הנוגעות לתאונה. לנאשמים, בהם בעלי החברה ונהג האוטובוס, יוחסו עבירות של הריגה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. בית המשפט קבע כי התאונה נגרמה בעיקר כתוצאה מחומר שחור שנמצא על הכביש, עליו ידוע במע"צ אך לא דיווחו הלאה.

"מדובר בחומר שהתגלה בדו"ח גנוז של מע"צ מספר ימים קודם לתאונה, עליו לא עודכן איש", קבעו השופטים, שנחשפו במהלך המשפט לראיות חדשות במה שכונה "פרשת מע"צ" - במסגרתה הוגש כתב אישום מתוקן גם שני בכירים במע"צ, שהיום אינם בין החיים. "היתה הסתרה מכוונת של ראיות בתיק", קבע בית המשפט בהתייחסו למע"צ.  

17 בני אדם נהרגו ו-37 נפצעו בתאונה הקשה. שישה בני אדם עמדו לדין בפרשה, אולם שניים מהם - עובדי מע"צ - נפטרו, וההכרעה ניתנה נגד הבעלים יהודה יולזרי ושלמה יולזרי, ונגד הנהג אפי תקומי ומנהל המוסך עבד פאנוס. למרות הזיכוי, ארבעת הנאשמים הורשעו בעבירות הקשורות לניהול המוסך, בעבירות תעבורה ובעבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף. 

עם הקראת הכרעת הדין עברה התרגשות רבה בין הנאשמים ובני משפחותיהם. יהודה יוליזרי, אחד מבעלי החברה: "כל מה שאני אגיד זה כלום לעומת ההחלטה של שלושת השופטים. תחשבו מה ישב להם על הגב במשך כל השנים הללו ואיך בכל זאת הגיעו להחלטה כל כך אמיצה".

אביו של הנהג, יעקב, אמר: "במשך כל השנים עבר עלינו גיהנום, ועוד מחכה לנו גיהנום. ידענו שבננו חף משפע אך דאגנו אם יהיה לשופטים את האומץ לומר זאת. היום הם הוכיחו שהם מסוגלים לפעול באומץ רב". מנהל המוסך פאנוס אמר לאחר הזיכוי: "שבע שנים הייתי כמו בבית סוהר. אני שמח, אבל לא עד סוף". 

"עם כל הצער, האמת לגמרי לא תצא לאור. ובכל זאת - הצדק נעשה", כך אמר ל-ynet עם תום המשפט עו"ד מיכה פטמן שייצג את חברת ז'ק יולזרי. "בית המשפט אינו קובע סופית מי הנאשם בתאונה. אך עם זאת אומרים השופטים כי החקירה היתה רשלנית ולא מוצתה עד הסוף.

השמחה שאחרי: יהודה יולזרי ואפי תקומי (צילום: חגי אהרון)

עו"ד יחיאל כשר, פרקליט נוסף מטעם החברה: "המדינה ומע"צ הסתירו מידע קריטי. המשפט הופסק כדי לאפשר למשטרה לחקור, והיום קובע בית המשפט כי החקירה היתה לא שלמה ולא ראויה. השופטים קבעו היום קביעות מאוד אמיצות - זה בהחלט לא פשוט להגיע למסקנה שמה שמוצג בכתב האישום אינו נכון ולזכות אותם".

התאונה, החקירה וההתאבדות 

התאונה, שזכתה לשם "תאונת הפנויים-פנויות", אירעה ב-9 באוקטובר 1999. 54 נוסעים ביקשו בבוקר שבת לצאת לטיול בגליל ובגולן. בשבע בבוקר עלו כולם על האוטובוס בתחנת האיסוף בראשל"צ, אז לא היה רמז לכך שהטיול המהנה יסתיים כאחת התאונות הקשות שהיו בישראל.

הנהג מחברת ז'ק יוליזרי, אסף ביוקנעם את המדריך צביקה מינה, והמשיך בדרכו צפונה. סמוך לשעה 10:45 פנה האוטובוס שמאלה בצומת גולני, כאשר קרוב לכפר עילבון החל לרדת גשם. פתאום איבד תקומי את השליטה על כלי הרכב, החליק מימין לשמאל והידרדר לתהום כשהאוטובוס מתהפך שוב ושוב.

כוחות ההצלה שהגיעו למקום הזדעזעו מהמחזה הנורא וסיפרו כי האזור היה זרוע בגופות הרוגים ובפצועים שזעקו לעזרה. "זה היה  כמו שדה קרב", אמרו.

שרה בירון ישבה בספסל האחורי של האוטובוס הקטלני. במהלך השנים שחלפו מאז התאונה, הייתה בטוחה שהתגברה על הטראומה. היא לא שמרה על קשר עם אף אחד מנוסעי האוטובוס. החלטת בית המשפט החזירה אותה ליום ההוא: "קרה לי נס שאני פשוט בחיים: "ישבתי בספסל האחורי, הייתה אווירה נעימה ומצב רוח טוב. אני זוכרת את הדקה הזו שהתחיל לטפטף גשם ואני אמרתי לבן זוגי שלא הבאתי סוודר, ואז הכל החל. זה היה מחזה נורא. הרגשתי שהאוטובוס התחיל לנוע מצד לצד, ואז התהפך".

מכתב האישום שהוגש עלה כי תקומי התקבל לעבודה בחברת "ז'ק יוליזרי" מספר חודשים לפני התאונה, ללא שום ניסיון בנהיגת אוטובוס נוסעים. את אוטובוס התאונה קיבל לידיו ימים ספורים לפני האסון, אך איש לא טרח לעדכן אותו כי במערכת ההאטה החשמלית של האוטובוס, שהינה חלק ממערכת הבטיחות, התגלתה תקלה.

בתוך כך, לאחר הגשת כתב האישום, התגלה דו"ח גנוז של מע"צ ובו מסמכים המעידים על-כך שימים ספורים לפני התאונה גילו עובדי החברה "חומר שחור מוזר על הכביש", בנתיב בו נסע האוטובוס מאוחר יותר. כשהרטיבו את החומר התברר שהוא נהפך לחלקלק מאוד במגע עם מים, אך למרות הדו"ח שכותרתו "סכנת החלקה", ובו נכתב כי יש סיכוי רב לתאונות קטלניות, לא טרח איש ממע"צ לעדכן את הגורמים האחראים.