מחקר: האונ' מצוינות, בתי הספר איומים
לקראת כנס בנושא "קטסטרופה במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ", מציג פרופ' אילן גור-זאב מאוניברסיטת חיפה מחקר השוואתי המלמד שהאוניברסיטאות בישראל נותנות תפוקה נאה ביותר לעומת ההשקעה בהן. לעומתן, מצב החינוך היסודי ומצב התיכונים - בכי רע
"ישראל נמצאת בין המקומות המובילים בעולם במספר פרסומים אקדמאיים לכמות אוכלוסייה, בעוד שהחינוך התיכוני והעממי הוא בין הנחשלים בעולם", כך עולה מנתוני מחקר חדש שמבצע בימים אלה פרופ' אילן גור-זאב מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הנתונים המלאים יוצגו היום (א') בכנס בנושא "קטסטרופה במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ" שיתקיים באוניברסיטת חיפה.
לדברי גור זאב, טענות האוצר על רמה אקדמית נמוכה אינן נכונות והרפורמות המוצעות על-ידי האוצר רק יפגעו במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ. "טענות האוצר לגבי הרמה הנמוכה באוניברסיטאות בארץ אינן נכונות".
דבריו של פרופ' בן זאב התבססו על מחקר השוואתי שהוא עורך בימים אלה, שבדק את טענות האוצר לגבי נחיצות הרפורמות המוצעות. מהנתונים עולה, כי קיימים פערים ניכרים בין ההשקעה של המדינה באקדמיה לבין תפוקותיה. הוא מצא כי בחמש השנים האחרונות קוצצה התמיכה הממשלתית במוסדות ההשכלה הגבוהה בכ-30 אחוז, וכל התקציב של מוסדות אלו שווה לתקציבה של אוניברסיטת MIT האמריקאית. "אם משווים בין ההשקעה של המדינה באקדמיה לבין התפוקה שלה, מקבלים את המוסד היעיל ביותר בארץ. בתחומים רבים כמו מדעי המחשב ופיזיקה, האוניברסיטאות בארץ נמצאות בעשיריה הראשונה בעולם", הדגיש פרופ' גור-זאב.
בימים אלו החלה להתכנס "ועדת שוחט" לבדיקת רפורמה בהשכלה הגבוהה. בין היתר דנה הוועדה בשינוי גובה שכר הלימוד באוניברסיטאות ובשינוי תנאי העסקתם של מרצים. הקמת הוועדה גררה ביקורת רבה, שכן לא חברים בה נציגי הסטודנטים, המכללות או הסגל האקדמי.
לעומת זאת, בין חבריה נמנית נציגות רחבה של פקידי האוצר ויו"ר הוועדה הוא אברהם (בייגה) שוחט, לשעבר שר האוצר. בחודש האחרון פתחו הסטודנטים בגל של מחאות והפגנות נגד הקמת הוועדה, משום שהמליצה הוועדה הקודמת שקבעה שיש להוריד את שכר הלימוד ב50%, לא יושמו במלואן. גם חברי הסגל האקדמי הזוטר והבכיר מביעים חשש שהוועדה תקבע שכר לימוד דיפרנציאלי וחוזים אישיים למרצים, כך שמרצים במקצועות מדעי הרוח למשל, ירוויחו פחות מעמיתיהם במקצועות מדעי החיים.
על הצעות אלו אומר גור-זאב, "אחת ההצעות של האוצר היא ביטול הקביעות של המרצים ומעבר לחוזים אישיים. הטענה שלהם היא שאם הם יעברו למערכת של שכר דיפרנציאלי במקום הקביעות הנהוגה כיום, אז ההישגים יעלו. המחקר שלי מראה שבמקומות שבהם מבטלים את הקביעות, התפוקה המדעית יורדת. טענה נוספת של אנשי האוצר היא שאם יינתנו תנאים מיוחדים לחוקרים המצטיינים, אז כל האקדמיה תפרח. המחקר הראה שהמניע של אנשי האקדמיה איננו שכר אלא החיפוש אחר האמת המדעית".
לדבריו, יש לבצע רפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ, אך רפורמה זו לא צריכה להיות על בסיס קפיטליסטי-כלכלי. "החברה הישראלית לא החליטה האם היא בעד 'פופולריזציה של האקדמיה' - כלומר, שכמה שיותר אזרחים יוכלו להשיג תארים מתקדמים, לבין מצוינות אקדמית. חלוקת עבודה נכונה חייבת להחליט אילו מוסדות מתרכזים במחקר, אילו ב'פופולריזציה' של הידע ואלו מוסדות מתמחים בענף מחקר מסוים. הניסיון לדרוש מהאקדמיה רמה גבוה מצד אחד אבל גם קבלה של סטודנטים רבים יביא לקריסת המערכת".
לפנייה לכתב/ת 
