בג"ץ קבע: תושבי השטחים יוכלו לדרוש פיצויים
השופטים קיבלו חלקית את עתירתם של תשעה ארגונים לזכויות אדם נגד התיקון לחוק הנזיקין. הם קבעו כי תושבי הגדה ורצועת עזה יוכלו לתבוע פיצויים בעקבות פגיעה בעת פעילות צה"ל, אך דחו את העתירה בנוגע לזכות לפיצויים של נתיני מדינות אויב או חברי ארגון טרור. השופט ברק: אין צורך משפטי להחיל את חוקי היסוד בשטחים
המדינה אחראית לנזקים שייגרמו בפעילות צה"ל בשטחים: הרכב מורחב של בג"ץ קיבל הבוקר (יום ג') את עיקר עתירתם של ארגונים לזכויות אדם נגד התיקון לחוק הנזיקין באופן עקרוני, בנוגע לשאלת זכות הפיצויים לתושבי יהודה, שומרון ורצועת עזה בעקבות פעולות צה"ל שם. השופטים דחו את העתירה בנוגע לזכות לפיצויים של נתיני מדינות אויב או חברי ארגון טרור וציינו כי בתי המשפט האזרחיים יהיו זכאים לדון בתביעות ובחוקיות סעיף זה.
לפי החלטת בג"ץ, גם מי שניזוק בעת שפעל מטעמו או בשליחותו של נתין מדינת אויב, או בשליחותו של חבר בארגון טרור, לא יקבל פיצויים.
העותרים ביקשו לקבוע שחוקי היסוד, ובעיקר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, צריכים לחול גם בשטחים. הנשיא היוצא, אהרון ברק, קבע שבג"ץ לא נדרש לשאלה האם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוקי היסוד חלים גם על השטחים, מכיוון שהתשובה לגבי הזכות לפיצויים נמצאת בכללי המשפט הישראלי, לפיהם אדם זר שנפגע מחוץ לגבולות על ידי כוחות ישראלים, רשאי לתבוע בישראל. בדיוק לפי כלל זה קובע ברק בפסק דינו כי תושבי הגדה ועזה יהיו זכאים לתבוע פיצויים בעקבות מעשי ישראל שם.
בהקשר זה העיר השופט אשר גרוניס כי בנוגע לחלק בעתירה שעסק בתחולת חוקי היסוד גם בשטחים, "בית המשפט ידון בסוגיות אלה בעתיד".
תשעה ארגוני זכויות אדם עתרו בדרישה לבטל חקיקה המונעת מפלסטינים לתבוע פיצויים מהמדינה. פסק הדין ניתן בהרכב מורחב של תשעה שופטים.
הארגונים טענו כי "התיקון לחוק הנזיקין האזרחיים, המונע את הזכות לתבוע פיצוי גם לנזקים שנגרמו שלא במהלך פעילות לחימה, הוא חוק גזעני ובלתי מוסרי, והוא גם מביא לסילוק הבקרה על פעולות הצבא בשטחים הכבושים". הם גם ביקשו מבג"ץ לקבוע שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חל על כל תושבי האזורים הנמצאים בשליטת ישראל.
על-פי התיקון לחוק, הקרוי גם "חוק האינתיפאדה" ואושר בכנסת לפני כשנה וחצי, נשללה מתושבי השטחים, מנתיני "מדינות אויב" ומפעילי "ארגוני מחבלים" הזכות לפיצויים בגין נזקים שגרמו להם כוחות הביטחון, גם שלא במסגרת פעולה מלחמתית. החוק המתוקן מסמיך את שר הביטחון להכריז על כל אזור בשטחים כ"אזור עימות", גם אם לא התקיימה בו לחימה כלשהי, וכך למעשה לשלול מכל מי שניזוק באזור את הזכות לתבוע פיצויים בבית המשפט. החוק חל באופן רטרואקטיבי על נזקים שנגרמו מ-29 בספטמבר 2000 ועל תביעות התלויות ועומדות בפני בתי המשפט.
בתשובת המדינה שהגישה הפרקליטות נכתב: "העימות בין ישראל לפלסטינים מאז שנת 2000 הוא מלחמה לכל דבר". לדברי הפרקליטות, אם התיקון לא היה מתקבל, עלול היה להיווצר מצב אבסורדי שבו "ישראל, הצד המותקף, תישא בהיבטים הנזיקיים של המלחמה, גם של הפלסטינים", נכתב. "המלחמה חייבה את ישראל להתאים את דיני הנזיקין שלה, שלא מתאימים למאפיינים המיוחדים של המלחמה, למצב החדש שנוצר".
בפרקליטות ניסו להסביר את המצב המורכב בשטח. "לחימה בשטחי רשות שאינה מדינה, גם אם היא ישות מדינית, המצויה בתוך שטח המוחזק בחלקו בתפיסה לוחמתית, הוא מצב של סטיה מהמקובל". עוד הוסיפו ש"אילו היתה הרשות הפלסטינית מדינת אויב התיקון היה מיותר. אבל מדובר ברשות טרור העויינת את ישראל".
העותרים: זה חוק בלתי מוסרי וגזעני
הארגונים מצדם הדגישו בעתירה כי "מדובר בחוק המפר באופן בוטה את עקרונות המשפט ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, החלים בשטחים הכבושים, ופוגע בזכויות יסוד באופן המנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך התיקון אינו חוקתי. חוק זה מציב מסר ערכי חמור וקיצוני, לפיו לחייהם ולזכויותיהם של הנפגעים תושבי אזור העימות אין ערך, כי בית המשפט לא ייתן להם כל סעד, וכי הפוגע בהם ייצא פטור בלא כלום".
עוד נטען בעתירה: "מדובר בחוק בלתי מוסרי וגזעני, הוראותיו של חוק זה מסלקות הלכה למעשה את הבקרה על פעולות הצבא בשטחים הכבושים. הן מעודדות אי קיום חקירות ואי העמדה לדין של האחראים למקרי מוות ופציעה שנגרמו מירי רשלני או בזדון להתעללות ולעינויים, לביזה ולהרס של רכוש אזרחי".
את העתירה הגישו בחודש ספטמבר 2005 המוקד להגנת הפרט, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, אל-חאק - החוק בשרות האדם מהגדה המערבית, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם מעזה, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הוועד הציבורי נגד עינויים ושומרי משפט - רבנים לזכויות האדם, באמצעות עורכי הדין חסן ג'בארין, ארנה כהן, יוסי וולפסון, גיל גן-מור מהמוקד להגנת הפרט ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח.
לפנייה לכתב/ת 
