להפוך את הבעיה להזדמנות
אל על יכולה לנצל את חרם החרדים נגדה ולהפוך אותו לבסיס לצמיחה ולהמראה לגבהים חדשים: היא תהיה חופשייה לטוס בשבת ללא מגבלות, ותגדיל את האטרקטיביות שלה בקרב נוסעים שהחרדים מפריעים להם
כל גוף מסחרי נורמלי יעשה שמיניות באוויר כדי לא לאבד לקוח המייצג כ-30% מהכנסותיו. זה צפוי וזה אפילו לגיטימי. עד היכן? עד שמאמצי השימור מתחילים לפגוע בשאר הלקוחות, המייצגים את יתרת 70%. זהו ההיגיון העומד מאחורי דבריו של מנכ"ל אל על, חיים רומנו, שטען, באומץ רב אל מול מצלמות הטלוויזיה, שגם בעתיד אל על לא תפקיר את נוסעיה רק בגלל חילול שבת.
הצהרה אמיצה ומפתיעה זו גררה אחריה מבול שאלות במטרה לפתח את הנושא, אלא שאז קפצה דוברת החברה לתמונה, קטעה בגסות את המנכ"ל שעמד להשיב על השאלות, מנעה ממנו את חופש הביטוי, והציגה אותו כילד בלתי אחראי, לנוכח פני האומה.
אבל נחזור לענייננו: אם אל על תמשיך להחזיק בעמדה זו, כפי שבוטאה על-ידי המנכ"ל, יש להניח שחרם הנוסעים החרדים יימשך. כפי שציוו הרב אלישיב (גדול הפוסקים), האדמו"ר מגור, מר"ן הרב עובדיה יוסף ואפילו הרב אהרון לייב שטיינמן שליט"א מבני ברק.
ולהבדיל מחרם צרכנים רגיל, אין כל סיכוי שחרם זה יישבר או יתמסמס עם הזמן, כי מצוות הרבנים חזקה על צאן מרעיתם, יותר מכל. זה משמיים (כידוע הרבנים שוקלים אך ורק על פי ההלכה, וההלכה אינה יודעת פשרות).
לכאורה, מדובר במכה קשה לאל על. אך אני טוען שזאת יכולה גם להיות הזדמנות. למעשה, נס משמים, שנעשה לחברה. שני טעמים לכך: קודם כל כיוון שאף חברה לא יכולה להרשות לעצמה ששליש מעסקיה ירוכזו בידי לקוח אחד (ולצורך זה המגזר החרדי מתנהג כלקוח אחד). שנית - כיוון שמחיר שימור הלקוח הזה עולה לחברה באובדן פוטנציאל הכנסות גדול יותר.
אני זוכר, שבזמנו איבד משרד הפרסום שלי לקוח חשוב שייצג כ-20% מהכנסות החברה. זה היה לקוח רע, שגרם לדמורליזציה קשה בקרב כל העובדים. היו לו דרישות וטענות מפה ועד הודעה חדשה, חרב הנטישה ריחפה תמיד באוויר וקטלה כל יוזמה להתחדשות ולהתרחבות.
בבוא היום, כשאותו לקוח הודיע על עזיבתו מטעמיו הוא, זה נחשב למכה קשה ביותר. בדיעבד, אני יכול להגיד שהוא עשה לנו טובה גדולה. בעקבות עזיבתו, מורל העובדים השתפר ללא הכר, הקריאייטיב פרח, היה לנו זמן לפתח את שאר הלקוחות ולהשקיע ברכש לקוחות חדשים. שנה מאוחר יותר, היקף העסקים עבר את מה שהיה לפני העזיבה.
זה בדיוק התהליך הצפוי לאל על, אם היא אכן תאבד את השוק החרדי. היא תהיה חופשייה לטוס בשבת ללא כל מגבלות, מה שיתבטא בתוספת הכנסות של עוד יום וחצי עבודה בשבוע.
זה גם יגדיל את אטרקטיביות החברה בקרב אלה שהנוסעים החרדים מפריעים להם. ויש לא מעט כאלה. הם מוטרדים מכך שהחרדים הופכים את המטוס לבית כנסת מעופף, שצריך לעשות עבורם סידורי ישיבה מיוחדים כי נשים אינן יושבות לצד גברים והפוך. הם מתרעמים על כך שהחרדים ראשונים לקבל את המזון שלהם ועוד כהנה וכהנה מטרדים. טריוויאליים אמנם, אך כשהם מצטברים - הם לא נעימים.
לטובת החברה, אני מקווה שהקו אותו מייצג המנכ"ל הוא זה שיוביל את אל על ולאו דווקא זה שייצגה הדוברת (בשם הבעלים?). זהו הקונפליקט עתיק היומין בין אומץ לפחדנות ובין חדשנות לשמרנות. אין לי ספק ששחרור החברה ממוסרות התפילין יהיה הצעד הראשון לקראת המראתה לגבהים חדשים.
הערה לסיום. קטונתי מלהטיל ספק בחוכמתם של גדולי הדור, אבל אם אמנם חל איסור הלכתי לצרוך מוצרים ושירותים המסופקים ע"י יהודים מחללי שבת, אז אל לגדולי הדור לעצור באל על. בחזקת המתחיל במצווה אומרים לו גמור.
עליהם להטיל חרם גם על חברות התחבורה הציבוריות והפרטיות, על חברות התקשורת והטלפוניה לסוגיהן, על חברת החשמל, על חברות הייבוא של מוצרים ברי קיימא ועוד ועוד. כי כידוע ההלכה היא חד משמעית ואיננה עושה איפה ואיפה. אם כבר אז כבר.
ככתוב: יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת על ישראל.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN - החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
