"מורידי שירים הם לא גנבים"

ד"ר מייקל גייסט הוא אחד המומחים הבולטים בתחום האינטרנט וזכויות יוצרים ודובר בולט למען חופש ביטוי בכלל וחופש הרשת בפרט. הוא כותב בעיתונות הקנדית ובבלוג האישי שלו על טכנולוגיות חדשות והמגבלות החוקיות עמן הן מתנגשות לא פעם. באוניברסיטת אוטווה, קנדה, הוא חוקר חוקי אינטרנט ומסחר אלקטרוני מאז 2003.

גייסט שייך לדור חדש וצעיר של חוקרים אקדמיים מעודכנים ומעורים מאוד בתרבות הדיגיטלית. הוא מצהיר כי הוא משתמש ב-iPod ומוריד שירים בתשלום מ-iTunes, לא לפני שהכיר את המוזיקה החדשה ב-Pandora.com.

מחר (ה') ירצה ד"ר גייסט בכנס הבינלאומי בנושא מנועי חיפוש והמשפט, שיתקיים במרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה. לרגל ביקורו בארץ ערכתי איתו ראיון טלפוני.

מהן לדעתך הסכנות העיקריות המאיימות על עתיד האינטרנט?

"רצוי להתייחס בנפרד לבעיות תשתית ולבעיות תכנים. בתחום התשתית, חלק גדול מספקיות האינטרנט בארה"ב מעוניינות להפר את עקרון נייטרליות הרשת. צעד כזה יוביל ל- two tier internet(מתן עדיפות בתשתית לאתרי אינטרנט שישלמו לספקיות התשתית הגדולות וכך יבטיחו כי יהיו זמינים לצרכנים תמיד וייטענו במהירות ג.מ.).

"רשת המחלוקת לשני מעמדות תפגע בגולשים המייצרים תכנים ברשת, שרק לאחרונה נבחרו כאנשי השנה של "טיים". בחלק מהמדינות כמו יפן, בהן פועלות מאות ספקיות אינטרנט, תהליך כזה אינו אפשרי כלל בגלל ריבוי התחרות, אך בחלק מהמדינות יש רק 8-10 ספקיות, מתוכן שתיים גדולות, ואפשרויות הבחירה לצרכנים הן מועטות. החשש שלי הוא כי לצרכנים לא תישאר אפשרות בחירה. זה עלול לקרות בארצות הברית ובקנדה.

"במקביל, התגברות הספאם משפיעה לרעה על התקשורת באינטרנט וגם על המסחר האלקטרוני. מוקדם יותר השנה נדמה היה כי התופעה נבלמה אך בשלושה-הארבעה החודשים האחרונים ניכרת עליה עצומה. חלק מהספקיות מדווחות כי 90 אחוז מתעבורת הדואר האלקטרוני היא ספאם.

הסיבה לכך היא השתכללות הודעות הספאם מבוססות התמונה וחוסר היכולת של תוכנות האנטי ספאם לחסום אותן. אם לא יינקטו צעדים רציניים נגד התופעה היא לא תעלם. הטכנולוגיה לבדה לא תפתור את הבעיה. הספאמרים תמיד מצליחים להערים על אמצעי ההגנה נגדם. זה משחק של חתול ועכבר. דרושה גישה משולבת, של חוקים מחמירים וטכנולוגיה, ונדרש שיתוף פעולה גלובלי בין המדינות לצורך מיגור התופעה".

מוריד שירים ולא מתבייש

ד"ר גייסט מודה ללא היסוס שהוא מוריד שירים המוגנים בזכויות יוצרים באמצעות תוכנות שיתוף קבצים, אך יש לו תירוץ מצוין. בקנדה התקבל חוק המחייב העברת מס על כל מדיה ריקה שנמכרת לתעשיית המוזיקה. מעין הרחבה של החוק המכונה בישראל "חוק הקלטות הריקות". החוק מתיר הורדה של מוזיקה לשימוש אישי בלבד.

גולשים שמפיצים מוזיקה ברשת (למעשה, מדובר בכל מי שמשתמש בתוכנת שיתוף קבצים ולא מבטל את האפשרות שיש לגולשים אחרים להוריד שירים ממחשבו ג.מ.) וכאלה שמורידים או מפיצים סרטים נחשבים כמפרי זכויות יוצרים גם על פי החוק החדש.

לא מעט אנשים מותחים ביקורת על החוק, אומר גייסט. "יצרני המדיה הריקה אינם מרוצים מהמס שנכפה עליהם ובתעשיית המוזיקה מתנגדים לכך כי הם חושבים שהם לא מקבלים תמורה ראויה. גם רבים מהצרכנים מתנגדים לחוק כי מכנים אותם גנבים למרות שהם נוהגים על פי חוק".

גייסט מתנגד בחריפות לשימוש במונח גניבה בהתייחסות להפצה או הורדה של שירים המוגנים בזכויות יוצרים. "בתחום זכויות היוצרים אין מקום לגניבה. ההתייחסות הנכונה היא הפרת זכויות יוצרים.

תעשיית הבידור בקנדה ביצעה ניסיון אחד כושל לתבוע משתפי קבצים במדינה. "אני חושב שמדיניות התביעות היא גישה מוטעית שמשפיעה מעט על היקף שיתוף הקבצים. חברות המוזיקה צריכות לנקוט בגישה אחרת. יש הוכחות לכך שאמנים שאימצו את האינטרנט גם הצליחו".

האם תעשיות המוזיקה והסרטים מפסידות משיתוף קבצים?

"אני לא חושב שהם מפסידים כסף משיתוף קבצים של שירים. אם יש השפעה מסוימת היא קטנה מאוד. יש משתנים שונים שמשפיעים יותר. בצפון אמריקה הרשת הקמעונאית המובילה היא וולמארט. הרשת מחזיקה רק ב-5,000 כותרים לעומת רשתות מוזיקה, שמציעות פי 10. אגב, הירידה בהכנסות של תעשיית המוזיקה הרבה יותר גדולה מהירידה במספר היחידות שנמכרו. הסיבה לכך היא שוולמארט מאלצת את חברות המוזיקה להוריד מחירים".

"בתחום הקולנוע ההורדות לא משפיעות על המכירות בשלב זה, לדעתי. אנשים הולכים לקולנוע מכל מיני סיבות והסרט הוא רק אחד מהם. מדובר בחוויה שאי אפשר לשחזר אותה באינטרנט. ההשפעה הקשה ביותר של ההורדות היא על מכירות DVD, אך חשוב להכיר כי כותר DVD טוב מציע הרבה יותר מסרט, כמו תוספות. כל עוד כותרי ה-DVD מספקים ערך מוסף, לא מומלץ להכריז על מותם".

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה אתמול בסעיף 24 בהצעת חוק זכויות יוצרים החדש, המתיר העתקת תוכנה לצורך גיבוי ולצורך פיתוח טכנולוגיות חדשות ותאימות בין מערכות (ולא כדי להפר זכויות יוצרים). נציגי

תעשיית התוכנה הביעו התנגדות להוספת הסעיף והתריעו מפני בריחת מוחות וסגירת מרכזי פיתוח בישראל אם תאושר ההצעה, שתוביל לדעתם לפיראטיות בהיקף גדול.

"שטויות", אומר גייסט, "חברות התוכנה הישראליות לא מתמקדות בדברים החשובים. החברות הקנייניות צריכות לוודא שהמשתמשים שלהן יהיו מרוצים, בייחוד כשיש להן תחרות לא רק מצד חברות קנייניות אחרות אלא גם מהכיוון של תוכנות הקוד הפתוח".

"החשש מפני הפרת זכויות יוצרים תמיד קיים, אך לחברות התוכנה אין ברירה אלא לבחור בגישה פתוחה אם הן רוצות להבטיח את עתידן. נתח השוק של החברות הקנייניות הולכת ויורד – בתחום השרתים, מערכות ניהול תכנים , אימייל ותוכנות משרדיות. מערכות אלה מאפשרות למשתמשים תאימות מלאה ומספר בלתי מוגבל של גיבויים. אם חברות קנייניות לא יציעו למשתמשים שלהן גמישות דומה הן יהיו בנחיתות. תאימות וחופש פעולה למשתמשים זה האינטרס שלהן".

"הצעת חוק בנוסח שמוצע בישראל היא הכיוון הנכון. ראוי להתיר "הינדוס לאחור" של מערכות למטרה שאינה הפרת זכויות יוצרים. באוסטרליה התקבל חוק דומה. החוק הקנדי התיר גיבויים כבר לפני 15 שנים".

האם יש עתיד למערכות לניהול זכויות יוצרים (DRM)?

."במתכונת הקיימת – אין לזה עתיד. אנשים שונאים את זה. הם מאמינים כי הם זכאים לשמוע מוזיקה שרכשו בנגן ללא הגבלות והם צודקים. ה-Zune של מיקרוסופט, למשל, לא מנגן שירים שהורדו מ-iTunes. גם ב-iPod משולב DRM, אך הוא מגביל פחות ומאפשר להאזין ל-MP3 ללא הגבלה".

"אם לא נראה מערכות המשקפות טוב יותר את רצון המשתמשים ואת האיזון הנדרש בחוק בין האינטרס

 הצרכני לבין הקנייני אז הטכנולוגיות האלה ייכשלו שוב ושוב. מבחן השוק הוכיח את זה פעם אחר פעם. מי שקושר את המשתמשים למערכת מסוימת ומגביל אותם נכשל. הדוגמה הטובה ביותר היא ההצלחה של emusic.com, שירות המוזיקה הפופולרי ביותר אחרי iTunes, שמוכר שירי MP3 ללא DRM כלל".

אתה מזהיר מפני ההשלכות השליליות של גוגל. למה?

"אני מעריץ גדול של גוגל. החברה הפכה לחלק חשוב מתשתית האינטרנט. חלק מהיוזמות שלה חשובות כמו פרויקט העלאת ספרים לאינטרנט. בד בבד, לעוצמה של מנועי החיפוש יש תוצרים לא מכוונים. למשל, ריכוז של מידע רב שבעבר נשמר בפרטיות.

"חוקי הפרטיות הקיימים מתייחסים להפרת פרטיות ככל מידע המזהה אדם מסוים בשמו ובאמצעות פרטים מזהים אחרים. באמצעות מנועי חיפוש אפשר ללמוד הרבה על אנשים גם מבלי לדעת את שמם. דוגמה מצוינת לכך היא הפצת המידע על הרגלי החיפוש של גולשי AOL. באמצעות הצלבת נתונים ניתן היה לזהות אנשים".

"אלה תופעות מעוררות דאגה. בעשור האחרון מחוקקים בהרבה מדינות תוהים איך ליצור תמריצים על מנת להגן על מנועי חיפוש, לאפשר להם לאנדקס מידע ולהגן עליהם מתביעות. זה נכון להכיר בתרומה החברתית שלהם אך במקביל יש מקום לתהות אם כדאי לקבוע הגנות נגד ניצול לרעה של כוחם".

ד"ר גייסט ירצה על ההשלכות השליליות של מנועי החיפוש בכנס בינלאומי על מנועי חיפוש והמשפט, שייערך מחר (ה') על ידי המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה.

הצטרפתם כבר לניוזלטר החדש שלנו? הוסיפו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם בתיבת הרישום התכולה מימין ותקבלו כבר הערב את מהדורת סיכום היום שלנו - עם קישורים מעניינים והערות על המצב