לבית הספר למנהיגות של צה"ל יש מה ללמוד

אחריי? אחת הסוגיות המרכזיות שעלתה בעקבות מלחמת לבנון השנייה הייתה הצורך בפיתוח תכונות מנהיגות בקרב מפקדי צה"ל - דבר שמשפיע באופן ישיר על ההתנהלות בשדה הקרב. עובדה זו, כך מתברר, אינה צריכה להפתיע את בכירי צה"ל, וזאת נוכח בדיקה שנערכה בבית הספר למנהיגות של צה"ל - עוד בטרם המלחמה - במסגרתה התגלה כי ההיכרות של יועצי בית הספר עם תורות הלחימה, הפיקוד וההדרכה של צה"ל אינה מספיקה.

בהתייחסם לבית הספר, הנמצא בבית גולדמינץ בנתניה, כתבו עורכי הדו"ח כי "הארגון לוקה בהיעדר נוהלי עבודה מתועדים, ובפערים בתרבות הידע בשמירתו. פקודות הארגון הן בתוקף משנת 91', והניסיון שנעשה בשנת 2004 לעדכנן לא הושלם... קיים פער משמעותי בין האופן שבו בית הספר תופס את עצמו, לבין האופן בו היחידות תופסות אותו. בעוד בית הספר רואה עצמו כגורם משמעותי בתחום פיתוח המנהיגות, רוב היחידות רואות בו מרכז המספק ייעוץ ארגוני ומומחה בפיתוח סגלים - הוא אינו נתפס כאוטוריטה בתחום פיתוח המנהיגות הצבאית".

תמונת ארכיון: ישראל סאן

עוד נכתב בדו"ח כי מצופה מבית הספר להיות מרכיב עיקרי בתהליכי פיתוח מנהיגות בקרב כל שכבות הפיקוד בצה"ל, אולם מעורבותו בהכשרת רמות הפיקוד הבכירות אינה מספקת. כמו כן נמצא כי אין רצף צה"לי לפיתוח מנהיגות, ונראה שחסרה בצה"ל "ראייה אורכית" בנושא זה.

"בהיעדר תפיסת מנהיגות צה"לית", נכתב בדו"ח, "פיתחו יחידות ומפקדים תפיסות שונות בנושא, וכך נוצר בלבול בין שכבות הפיקוד. כך למשל, מפקד בית הספר לקצינים כתב תפיסת מנהיגות משלו, שהופצה גם ליחידות אחרות".

דרושה: תפיסת מנהיגות חדשה

בית הספר למנהיגות הוקם בראשית שנות ה-80', ועבר שינוי ארגוני בסוף שנות ה-90'. הפעלת בית הספר עולה לצה"ל כעשרה מיליון שקל בשנה. במסגרת הבדיקה נערכו שיחות עם קצינים בכירים, בהם מפקד זרוע היבשה, האלוף בני גנץ, ראש אגף משאבי אנוש, האלוף אלעזר שטרן, קצין חינוך ראשי, תת אלוף אילן הררי וראש מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל, אלוף משנה אייל אפרתי.

כותבי הדו"ח, אנשי מילואים בכירים, ממליצים על שורה של פעולות מגורמים שונים בצה"ל על מנת לתקן את הליקויים, לרבות גיבוש תפיסת מנהיגות חדשה.