ח"כים מציעים: 100 אלף שקלים תמורת כליה
ועדת משנה של ועדת הבריאות מגבשת הצעה לפיה כל אדם חי שיתרום כליה יזכה לתמורה של 100 אלף שקלים. במשרד הבריאות מתנגדים, ומעדיפים פיצוי סמלי בלבד: "ההשלכות החברתיות של מתן סכום גבוה כל כך מעולם לא נבדקו"
סכום של כ-100 אלף שקלים לכל מי שיתרום כלייה לאדם אחר – זו ההצעה שמתגבשת בימים אלו בוועדת המשנה של ועדת הבריאות שדנה בהצעת חוק בנושא השתלת איברים. במשרד הבריאות מתנגדים לסכום התשלום ומאיימים למשוך את ההצעה כולה: "ההשלכות החברתיות של תשלום גבוה כמו זה שמוצע עדיין אינן ידועות".
לפי ההצעה המתגבשת, אדם שיתרום כלייה יקבל תמורתה סכום של כ-20 אלף דולר. תורמי אונת כבד ואונת ריאה יקבלו תמורה כספית נמוכה יותר וכך גם בני משפחתו של אדם שנפטר ותרם את איבריו. חברי הוועדה מסרבים לנקוט בסכומים מדוייקים, אבל ככל הנראה מדובר בסכום של כמה עשרות אלפי שקלים.
עם זאת, למרות ההסכמה בקרב החברים בוועדה, אומרים במשרד הבריאות כי תמורה כספית משמעותית מנוגדת לרוח החוק שאותו הציעו. לדבריהם, הם ישקלו למשוך את ההצעה אם יתעקשו בוועדה על הסכומים הגבוהים.
בישראל אין כיום חוק האוסר סחר באיברים או מגדיר את נושא השתלות האיברים. בשנת 2003 הניח משרד הבריאות את הצעת החוק בנושא והיא עברה בקריאה ראשונה. אולם בשנתיים האחרונות מתעכבים הדיונים על הקריאה השניה והשלישית. בחודשים האחרונים הוקמה ועדת משנה בוועדת הבריאות של הכנסת, בראשות ח"כ אריה אלדד, לצורך קידום מהיר של ההצעה התקועה.
מדיוני הישיבות האחרונות עולה כי הח"כים תומכים במתן תמורה כספית משמעותית כאמצעי לעידוד תרומות איברים מהחי, בניגוד לדעת משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית. "אדם שתורם כלייה, בעצם תרומתו הוא מפסיד כסף", אומר ח"כ אברהם רביץ, מחברי הוועדה, "זה מצדיק מתן תמורה ראויה, וזה עדיין לא נקרא סחר באיברים". רביץ מציין שמלבד ימי עבודה שמפסיד התורם וירידה בכושר העבודה שלו, הוא גם נדרש לשלם סכום גבוה יותר בביטוח החיים שלו לאחר שעבר את הניתוח.
הכסף ישולם על ידי הביטוח הלאומי
כדי למנוע קשר אפשרי בין התורם לנתרם, כאשר מדובר על תרומה ממניעים אלטרואיסטיים ולא מצד בני משפחה, מציע רביץ שהכסף ישולם על ידי הביטוח הלאומי או על ידי גוף אחר שיוקם. לדבריו, "כל המחירים שמסתובבים ברחוב, של 100-200 אלף דולר, יימחקו מהלקסיקון של אלו שנזקקים לתרומה. מי שמשלם 150 אלף דולר לא משלם את זה לתורם אלא למאכערים. התורם בעצמו מקבל משהו כמו 20 אלף דולר ולמדינה כדאי לשלם 20 אלף דולר, שזה סכום שמכסה כמעט שנתיים של טיפולי דיאליזה. המדינה מרוויחה מכל הצדדים. שום אסון לא יקרה אם אדם שנמצא בצרה צרורה יקבל 100 אלף שקל".
חברי הוועדה הודיעו גם כי בני משפחותיהם של אנשים שמתו ותרמו את אבריהם יקבלו סכום נמוך יותר מזה שישולם לתורם חי. ההערכה היא כי כל משפחה תקבל כמה עשרות אלפי שקלים, שישמשו לעודד כספית את המשפחה או להנצחת המת. "כדי שלא יראה שאנחנו מוכרים איברים זה צריך להיות סכום נמוך בהשוואה לתרומה מהחי", אומר רביץ.
בהסתדרות הרפואית מתנגדים נחרצות למתן תמורה לתורמי איברים מהחי. יושב ראש ההסתדרות הרפואית , ד"ר יורם בלשר, הזהיר: "אנחנו עולים על מדרון חלקלק. מהרגע שזה יתאפשר, לא יודעים איפה זה ייגמר. הפתרון הוא לפתח את הנושא של תמורה מהמת ולתת עבורה משהו סימלי - בדומה לביטוח חיים עבור בני משפחתו של הנפטר".
גם במשרד הבריאות מחזיקים בדעה דומה, ומעוניינים לתת פיצוי סמלי בלבד לתרומת איבר מהמת ומהחי. הסכום לא ננקב, אבל מדובר על כ-20 אלף שקלים. במשרד הבריאות אומרים כי ישקלו למשוך את הצעת החוק שלהם, אם הוועדה תבקש לתקן את התמורה לסכום גבוה מזה שהציע המשרד. במשרד הבריאות מציינים בנוסף כי בשום מדינה בעולם לא מעוגן בחוק תגמול כזה עבור תרומת איברים, ומזהירים שההשלכות החברתיות של צעד כזה לא נבדקו.
אבל גם אם משרד הבריאות ימשיך להתנגד וימשוך את הצעת החוק, לחברי הכנסת בוועדה יש קלף נוסף בשרוולם: באחד הדיונים אמר יושב הראש אלדד כי יש לו הצעת חוק פרטית בנושא ובכוונתו להגיש אותה, אם משרד הבריאות ימשוך את הצעת החוק הממשלתית.
לפנייה לכתב/ת 
