שתף קטע נבחר

המכונה של הגרוב

אי אפשר לסכם את חייו של ג'יימס בראון למאמר קטן אחד. במקום זה, בחרתי בדוגמה אחת מני רבות לחותם הנצחי שהשאיר בראון על המוזיקה כמו שאנחנו מכירים אותה כיום

 

כמו פרקט ריקודים בן 30 שנה, הלב שלי נסדק כששמעתי על מותו של ג'יימס בראון, ונשבר לגמרי כשהבנתי שאין שום דרך לסכם בכמה מאות מילים את כל הפנים והרגעים שהפכו אותו לאחת האגדות התרבותיות הגדולות ביותר שהילכו כאן במאה האחרונה. כי כוחו לא היה רק בגרוב הלא-אנושי כמעט שפרץ מכל שיר שלו, ולא רק בכוח הפוליטי-חברתי ובמודעות האפרו-אמריקנית שעורר וחיזק בכל מקום אליו הלך, זה היה הרבה יותר מזה. האיש שעבד הכי קשה בשואו-ביזנס, האיש שעצם נוכחותו הזמנית בבוסטון בימי המתח הבין-גזעי אחרי רצח מרטין לות'ר קינג מנעה התפרעויות ברחובות העיר, האיש שלקח את הסול והפ'אנק והכניס אותם לכל בית באמריקה בלי להתנצל – איננו.

 

אז לא אסכם ולא אקצר חיים שלמים למאמר קטן אחד. אי אפשר. במקום זה, אספר רק על רגע קטן, דוגמה אחת מני רבות לחותם הנצחי שהשאיר בראון על המוזיקה כמו שאנחנו מכירים אותה כיום.

 

ההשפעה העצומה של בראון על תרבות ההיפ-הופ לא מסתכמת רק בהשפעה הרעיונית ובהרמת דגל הגאווה השחורה על במות מוזיקליות בכל ארצות הברית במשך ארבעה עשורים. בכל בית שחור בארה"ב של שנות השבעים אפשר היה למצוא תקליט של ג'יימס בראון. הדי.ג'ייז הצעירים, שהתחילו אז להשתמש בפטיפונים ככלי נגינה ונשק, הגיעו באופן טבעי לארונות התקליטים בבית ושלפו משם את התקליט עם הכי הרבה גרוב שהם הכירו: ג'יימס בראון. כל די.ג'יי היפ-הופ, גם היום, מכיר את החיפוש האין סופי אחר ה"ברייק" המושלם, הקטע בשיר בו כל הכלים משתתקים בבת אחת ומפנים מקום לקטע מעבר קצר של המתופף, לפני שהם חוזרים שוב בכל הכוח. זה הקטע שדי.ג'ייז אוהבים להפוך ללופ, ולהרכיב ממנו את הקצב עליו הראפר נושא את דבריו. הברייק הוא הצלע שלקחו אלי המוזיקה מהפ'אנק ובראו ממנו את ההיפ-הופ. באופן טבעי, ג'יימס בראון, עם כל הגרוב והפ'אנק שנשפכו ממנו בכל צעד על הבמה, היה אחד האמנים המסומפלים ביותר. אבל "Funky Drummer", סינגל של בראון מ-1970, טמן בחובו ברייק שכולו זהב פאנק טהור.

 

ההשפעה של הקטע הזה הייתה כה גדולה, שעד היום די.ג'ייז לא מצליחים להניח אותו בצד ולשכוח ממנו. עד היום נספרו כמעט 200 (!) קטעי היפ-הופ ואלקטרוניקה שמסמפלים את אותו קטע תופים קצר של קלייד סטאבלפילד, שתופף בשיר המיתולוגי של בראון, וזהו כנראה הקטע המסומפל ביותר בתולדות המוזיקה. בין האמנים שהשתמשו בו אפשר למצוא את אריק בי וראקים (בשיר "Lyrics of fury"), ההרכב Run DMC, ביסטי בויז, NWA (בקטע האגדי "Fuck the police"), ניין אינץ' ניילז, 808 סטייט, LL cool J, פאבליק אנמי (בלא פחות משבעה שירים שונים!), ואפילו ג'ורג' מייקל ושינייד או'קונור נתפסו כשהם דוגמים אותו לשירים משלהם. הראפר ומפיק ההיפ-הופ E-dan אפילו הרחיק לכת ויצר מיקסטייפ שמורכב כולו משירים שמסמפלים את אותו "Funky drummer".

 

למרות השפעתה העצומה על הפופ העכשווי, המוזיקה השחורה הישנה (בלוז, סול ופ'אנק) עדיין נחשבת בישראל לנחלתם של מכורים מעטים. אבל גם הרוב הגדול של המאזינים הממוצעים, שלא מכירים יותר מלהיט או שניים של ג'יימס בראון, ממשיכים לשמוע את הברייקים שלו בכל שיר היפ-הופ שלישי שיוצא היום, בלי לדעת בכלל. ההספד הכי טוב לבראון הוא לא סיכום הקריירה שלו בכתב וגם לא תקציר מאורעות חייו. ההספד הכי טוב הוא לדעת שגם כשהסנדק של הסול מחזיר את נשמתו לבוראו, הוא ימשיך לצלצל באוזניים של כל מאזין מוזיקה עוד הרבה שנים.

 

האזנה לקטע המקורי: "Funky Drummer" (קטע מהשיר, פורמט mp3)

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
בראון. הכי הרבה גרוב
צילום: איי אף פי
לאתר ההטבות
מומלצים