אוּמן של עדות המזרח: טסים להילולה במצרים
כ-2,000 בני אדם צפויים להשתתף בהילולת רבי יעקב אבוחצירא, ראש משפחת המקובלים המפורסמת. המשתתפים עשו בימים האחרונים את דרכם למצרים - שם נמצא קברו של רבי יעקב, שנפטר בדרכו לארץ ישראל לפני 127 שנה. צאצאו של רבי יעקב: "אלמלא האינתיפאדה, העלייה לקבר הייתה יכולה להיות כמו העלייה לקבר רבי נחמן מברסלב"
קרוב ל-2,000 בני אדם חגגו אמש (יום א') ברמלה את ההילולה לכבוד רבי יעקב אבוחצירא, יומיים לפני תאריך פטירתו ב-כ' טבת. הבוקר יצאו נוסעים אחרונים למצרים כדי לחגוג את ההילולה על קברו של ראש משפחת המקובלים המפורסמת. ר' יעקב נפטר לפני 127 שנים, בשנת 1880 במצרים בעיר דמנהור.
השנה מחכה לעולים לקברו של רבי יעקב הפתעה: אחד מנאמני ביתו של הרב דוד אבוחצירא מנהריה תרם כסף לשיפוץ מתחם הקבר, ובאישורם של השלטונות המצריים המקום עבר מתיחת פנים משמעותית. בעבר התאפשרה הכניסה למקום התאפשרה בכל ימות השנה, אולם בעקבות האינתיפאדה הראשונה זרם המבקרים הופסק וכיום הכניסה למתחם הקבר מותרת ביום ההילולה בלבד.
השנה עומדים להגיע לציון הקבר כ-2000 מבקרים, חלקם בטיסות וחלקם באוטובוסים. הכניסה לקבר תתאפשר רק כשיגיע למקום רבה של העיר רמלה, הרב יחיאל אבוחצירא, ומצאצאיו של ר' יעקב, ויקבל את המפתח מידיה של המשטרה המקומית, כמו בכל שנה.
הרב אבוחצירא סיפר ל-ynet שהכניסה הראשונה לקבר על ידי יהודים נעשתה בשנת 1980, לאחר הסכמי השלום עם מצרים. "מי שהיה אז שר הדתות, אהרון אבוחצירא, שהוא גם צאצא למשפחה, קיבל הזמנה אישית מהנשיא סאדאת להגיע למקום. היינו אז בסביבות 25-30 אנשים, ומאז אני נוסע לקבר בכל שנה", סיפר.
לדברי אבוחצירא, עד תחילת האינתיפאדה הראשונה הגיע מניין המבקרים בציון הקרב במצרים לעשרת אלפים. כיום, כשהנסיעה מתאפשרת רק בתאריך ספציפי כמות הנוסעים בכל שנה ושנה הולכת וגדלה. "אלמלא האינתיפאדה, העלייה לקבר של ר' יעקב יכולה הייתה להיות כמו העלייה לקברו של רבי נחמן מברסלב", הוא טוען.
את סיבת הגעתם של רבים לקבר מסביר הרב אבוחצירא בכך שהם "מאמינים בכוחו שלך הצדיק". הוא מספר על רבים שזכו לישועות מהצדיק ואף מספק דוגמא: "בשנה שעברה הגיעו לקבר שישה זוגות מהמשפחה, שהם מבני ניניו של רבי יעקב, שהיו נשואים כמה שנים ולא היו להם ילדים. היום", כך הוא מעיד, "לכל הזוגות נולדו צאצאים".
נפטר בדרך לארץ ישראל
רבי יעקב אבוחצירא נולד ב-1805 וגדל בתאפילאלת במרוקו. בצעירותו למד אצל אביו, רבי מסעוד, ומאוחר יותר היה למנהיג הקהילה. הוא רצה לעלות לארץ ישראל, אך בשל התנגדות בני נמנע ממנו הדבר. שש פעמים ניסה לעלות לארץ, ובשנת 1879, כשניסה לעלות בפעם השישית הצליח לשכנע את הקהילה שלא ימנעו ממנו מכיוון שבנו, רבי מסעוד, יכול לשמש כרב הקהילה במקומו.
הוא עזב את מרוקו ועבר דרך אלג'יריה, תוניס, לוב ומצרים, שם הגיע לעיר דמנהור. בעת שהותו במקום חלה ונפטר בכ' טבת ושם נקבר. הוא חיבר 12 ספרים במהלך חייו ובמשנתו התורנית התעמק בעיקר בקבלה. הוא השאיר אחריו ארבעה בנים - רבי מסעוד, רבי אהרון, רבי אברהם ורבי יצחק. אחד מבניו של רבי מסעוד, רבי ישראל, מוכר לציבור כבבא סאלי מנתיבות.
משפחת אבוחצירא, ידועה כמשפחת המקובלים המפורסמת ביותר שיצאה מקרב העדה המרוקנית. מבין צאצאי השושלת, נמנים הבבא ברוך מנתיבות (בנו של הבבא סאלי), הרב דוד אבוחצירא המתגורר בנהריה והבבא אלעזר מבאר שבע.