"שלומי חזק. עכשיו מחכים שיתעורר"

מחזיקים אצבעות לשלומי. "אפילו שעדיין לא ראיתי את שלומי אחרי שנפצע ידעתי שהכל יהיה בסדר אתו. הוא איש חזק וטוב לב שתמיד נתן 110 אחוז מעצמו". - כך סיפרה מגי אסולין, רעייתו של השוטר רס"ר שלומי אסולין, שנפצע אנושות ביום ראשון, כאשר גנב רכב דקר אותו באמצעות מברג.

אסולין, תושב קרית מלאכי המשרת במשטרת רחובות, מאושפז מאז שנדקר במצב קשה מאוד בבית החולים תל-השומר. במהלך השבוע - בישרו הרופאים למשפחתו כי על פי בדיקת ההדמייה שנערכה לו - מצב הפגיעה בראשו הפיך וקיים סיכוי שיתאושש מהפציעה.

כזכור, רדפו שוטרי משטרת רחובות אחרי שני גנבי רכב שנוהגים בג'יפ. הגנבים מצאו מסתור במוסך בפרדס חשוך וכאשר השוטרים הגיעו אליהם - תקף אחד הגנבים את שלומי אסולין ודקר אותו בצווארו. רעייתו של אסולין שמעה על התקרית בחדשות, כאשר האזינה לרדיו בחנות האופטיקה שבה היא עובדת: "הרמתי אליו מיד טלפון, ואין מצב שהוא לא עונה לי. גם אם הוא עסוק מאוד הוא אומר 'מגי, הכל בסדר, אחזור אלייך'. אבל הפעם הוא לא ענה. התקשרתי לחברים שלו מהמשטרה וגם הם לא ענו. התקשרתי לתחנה וביומן אמר לי השוטר 'הכל בסדר'. לא נרגעתי והתקשרתי לחבר הכי טוב שלו, אבל גם הוא לא ענה".

בשלב הזה - גם הוריו של שלומי החלו לדאוג: דולי האם ראתה את הכתוביות בטלוויזיה שבישרו על שוטר מרחובות שנפצע, היא התקשרה לבנה, אך הוא לא ענה. אז החליט האב, דוד להתקשר לאשתו ולצאת לבית החולים קפלן. בדרך - מגי קיבלה את ההודעה שעליה לנסוע לבית החולים תל השומר. "היינו מבוהלים, נסערים, אבל למרות הכל ידעתי ששלומי יהיה בסדר", היא מספרת. "כל מה שרציתי לראות זה ששלומי חי ונושם. הוא היה מחוסר הכרה אבל נראה רגיל לחלוטין, יפה מתמיד, הג'ל מבריק בשערותיו והוא נקי".

"תמיד פחדתי, אך ידעתי שהוא מוגן"

מגי ושלומי נשואים כמעט שש שנים ויש להם שתי בנות. מגי אומרת שהפחד לשלמה של שלומי תמיד קינן בה. הוא שירת במג"ב, אחר כך במשטרת כפר סבא והועבר לתחנת רחובות, כדי שישרת קרוב לבית. "תמיד אמרתי לו שייתן 100 אחוז, לא יותר מזה. שיחשוב על הבנות ועלי וידע לעצור בזמן. מיום שהכרתי אותו הוא היה בסכנות. תמיד נמצא ברמת סיכון, אבל בלב תמיד ידעתי שהוא מוגן".

המשפחה מוצאת חיזוק באמונה הדתית. בימי האשפוז ביקרו אצל שלומי רבנים שברכו אותו לרפואה שלמה ולבריאות, עשו תיקון והמליצו להוסיף לו את השם 'רפאל'. גם החברים מהמשטרה עוזרים. "השוטרים פה איתנו 24 שעות ביממה. דואגים לנו לארוחות חמות ולשתייה כל הזמן, לוקחים ומחזירים אותי הביתה כדי להיות כמה שעות עם הבנות. והם מודאגים כמונו אבל כולנו מחזקים האחד את השני".

בכל שעה נכנסת מגי לחדר שבו שוכב שלומי, מנשקת אותו ומלטפת. "אני מחכה ליום שבו אוכל לחבק את אהובי", היא אומרת. ביום שני ניסתה להסביר לאופיר בתם הבכורה מה קרה לאבא. "היא מורגלת בזה שיש ימים שהיא לא רואה את אבא, כי כשהוא יוצא לעבודה היא ישנה וכך גם כשהוא חוזר. הבטחתי לה שכשאבא ירגיש יותר טוב היא תבוא לראות אותו. לא רציתי לחשוף אותה לפחדים מיותרים".

"עכשיו הוא מורדם כדי לאפשר לו החלמה. הוא מקבל טיפול מצויין, ואנחנו כאן כדי להתפלל להבראתו המלאה. הוא חזק, הוא גיבור, עכשיו הוא נח ויצא מזה", מספרת מגי.