נחש צפע משופר

את ההוכחה לכך שדטרויט היא הצגה גדולה ומאד דינאמית, קיבלנו גם בעמדה של דודג'. בזו אחר זו עלו לבמה המכוניות השריריות של דודג' עם נהמה כזו או אחרת, כאשר על ההצגה הגדולה מנצח אריק רידנאור, מנכ"ל קרייזלר. לחגיגה הזו הוזמנו גם נהגי המירוצים המובילים של דודג' מהנסקאר, כולל הרכש החדש חואן פאבלו מונטויה. זה נהג באוונג'ר החדשה שמצטרפת, כמו הנהג, לאליפות הנסקאר. ואיך אפשר הצגה של מכוניות חדשות בלי תמונה משעשעת של היו"ר, דיטר זטצ'ה, שהדגים בשידור חי את כישוריו בבישול. למערוך שלום.

ובראש החגיגה, בין אוונג'ר למתיחת פנים קלילה למגנום, כולן באדום לוהט, כיכבה הווייפר המחודשת אשר זורקת כפפה חדשה במלחמת השרירים האמריקנית. זאת בזכות הספק שעלה ב-90 כ"ס ל-600. "הלכנו בכמה כיוונים כדי להעלות את ההספק, ובראשם הדרך האמריקנית: להגדיל את נפח המנוע" מסביר רידנאור ומראה שהסיסמה "No Replacement For Displacement" ("אין תחליף לנפח") נותרה חביבה בארץ כל האפשרויות.

דודג' וייפר עם (הרבה) יותר כוח

נפח מנוע ה-V10 הענק גם כך, גדל ל-8.4 ליטר והושבח בעזרת מקלארן (השותפה הבריטית של מרצדס) וריקרדו עתירת הניסיון. המנוע, שמקורו למי שלא זוכר במשאית, כולל גם תזמון משתנה לשסתומי היניקה. התוצאה היא מכונית שמגיעה מעמידה ל-160 קמ"ש וחזרה לעמידה - ב-12 שניות. 100-0 קמ"ש? פחות מארבע שניות.

כן, זו מכונית מאד מהירה. וכן, ההבדל על הנייר לא גדול מהדגם הקודם. אם כך, מזל שיש שינויים קוסמטיים - הבולט שבהם הוא הגדלת פתחי האיוורור - כדי שלא נתבלבל ונחשוב חס וחלילה שלפנינו עומדת הווייפר הישנה וה"חלשה". אני חייב לציין שלמרות שקרייזלר טוענים שרוב המרכיבים החיצוניים שונים, היא נראית דומה מאד לקודמתה. כלומר - מצוין.

אגב, פרט לווייפר ולאוונג'ר (עליה כתבנו בעבר), הציגה דודג' גם מתיחת פנים למגנום. המשפחתית-ספורטיבית הגדולה זוכה בשנת הדגם 2008 לפנים רעננות, שיכללו שינויי עיצוב קלילים מבפנים ומבחוץ. המפרט הטכני נותר ללא שינוי של ממש.