פריצת דרך: ניתוח הרניה (קילה) – רבע שעה והביתה
עידן חדש לאחד הניתוחים השכיחים ביותר בעולם: בשיטת ניתוח חדשה מגיע חולה הסובל מהרניה לבית החולים, עובר ניתוח הנמשך כרבע שעה, ולאחר התאוששות של רבע שעה או מעט יותר (תלוי במצבו של המנותח) משוחרר לביתו לשגרת היום-יום, ללא אישפוז וללא ימי מנוחה
בשורה לסובלים מהרניה : מרכז חדש לטיפול בהרניה שנפתח בימים אלה במ.ר.ב מרכזי רפואת בכירים בתל אביב מציע טיפול ניתוחי מהיר לפתרון הבעיה. במרכז הפועל בשיטת אישפוז יום, נמשך הניתוח כ-15 דקות בלבד, וכעבור רבע שעה נוספת (עד שעתיים) המנותח כבר משוחרר לביתו. הניתוח מתבצע בטכניקה ייחודית קלה עבור המנותח בהשוואה לשיטות הוותיקות יותר.
לאחר תיקון הבקע סוגר המנתח את החתך בדבק טבעי המותיר צלקת קטנה שנעלמת עם הזמן. כך גם נמנע מהחולה הצורך לשוב כעבור מספר ימים למרכז להסרת תפרים. הודות לטכניקה החדשנית נמנעים המנותח כאבים מקובלים לאחר הניתוח ואילו טכניקת ההרדמה המקומית מונעת את תחושת התשישות, קשיי ההתעוררות והבלבול המאפיינים טכניקות הרדמה אחרות.
בסיום הניתוח יוצא המנותח בהליכה עצמאית לחדר המתנה. כעבור כ-15 דקות עד שעתיים מסיום הניתוח הוא משתחרר לביתו ויכול לחזור מיד לפעילות שגרתית לרבות פעילות ספורטיבית. במקביל לשיטה החדשה מציע המרכז גם את השיטות הוותיקות יותר לטיפול בהרניה: ניתוח זעיר פולשני או ניתוח באמצעות חתך בדופן הבטן.
מנתונים שנאספו במרפאה בבית החולים בוונציה שבאיטליה עולה כי כ-95% מהחולים משוחררם לביתם כשעתיים לאחר סיום הניתוח. 95% מהמטופלים בדרך זו אינם חווים או מדווחים על כאב לאחר ההליך, והשימוש במשככי כאבים הוא אפסי. מאז הנהגת שיטת הניתוח החדשה פחת באופן משמעותי מספר הביקורים החוזרים במרפאה.
הניתוח הנפוץ ביותר
הבטן מורכבת מעור, שומן תת עורי וקרום העוטף את הבטן. במקרה של פגם, הקרום מתחיל לבלוט החוצה, ועלול להופיע בטבור, במפשעה או בצלקת ניתוחית או בסערפת המפרידה בין חלל הבטן וחלל החזה. הרניה (בקע, שבר, קילה) היא חולשה או קרע בשרירי קיר הבטן, המאפשרת לרקמות שומניות או לאיבר אחר, כמו המעי, לחדור דרך חולשה זו. כתוצאה מכך מופיעה בליטה מתחת לעור, כאב ואי נוחות.
הרניות נפוצות ביותר. על פי ההערכות, ניתוחי הרניה הינם השכיחים ביותר המתבצעים כיום. הטיפול בהרניה חשוב, משום שהשארת ההרניה ללא טיפול לא תביא להיעלמותה, אלא תביא לגדילתה ולהגברת הכאבים הנובעים ממנה. ככל שההרניה גדולה יותר, קשה יותר לטפל בה. בהיעדר טיפול עלולה כל הרניה לגרום לסיבוכים חמורים יותר עד לסכנת חיים.
השמועות לפיהן הרניות נגרמות כתוצאה מהרמת משאות כבדים הן אגדה בלבד. אמנם הרמת משאות כבדים ופעילויות מאומצות אחרות יכולות לזרז הופעת הרניה אך הן אינן הגורם להן. רוב ההרניות הן תוצאה של חולשה בשריר שהתרחשה הרבה לפני הופעת הופעת ההרניה. גורמים נוספים כמו גיל, פציעות וניתוחים קודמים עלולים אף הם להחליש את השרירים הללו.
אדם נמצא בסיכון גבוה יותר ללקות בהרניה אם הוא סובל משיעול כרוני, בעל משקל יתר, מתאמץ לעתים קרובות בזמן הליכה לשירותים, לאחר לידה, סובל מהתעטשויות תכופות. כל הרניה שונה, גם התסמינים להרניה שונים ועלולים להופיע בהדרגה או בפתאומיות. חלק מהנאשים חשים כי משהו "נקרע" או "נותר חופשי" בקרבם, סוגי הרניה אחרים עלולים לגרום לצריבה, כאבים, בליטה או נפיחות לא מוסברת הנמשכת מעל שבוע.
קיר הבטן נחלש
קיר הבטן בנוי ממספר שכבות, יחדיו, שכבות אלה שומרות על המעי ושאר האיברים החיוניים בחלל הבטן. ואכן, אצל מרבית האנשים קיר הבטן חזק דיו כדי לבצע את הפעולה הזו. אולם במקרים בהם קיר הבטן נחלש, גדול הסיכון ללקות בהרניה. כאשר רקמות קיר הבטן נחלשות או נקרעות, לולאות מעי או רקמת שומן נדחפות כנגד הרקמות החיצוניות יותר ויוצרות מעין "שק".
בשלב זה החולה אינו יכול להבחין כי הוא מפתח הרניה אך הוא חש צריבה או אי נוחות מסויימת. כאשר לולאת המעי נדחפת לתוך השק, מופיעה בליטה הנראית בבירור על פני הגוף. על פי רוב בזמן שכיבה מגלה האדם כי הבליטה נעלמת. לעתים קרובות, לולאת המעי נלכדת, מלווה בכאב רב ובסכנת היווצרות נמק מסכן חיים.
במשך זמן רב שיטת "תיקון במתח" הייתה האפשרות היחידה לאנשים הסובלים מהרניה. בפעולה זו מבצע המנתח חתך באיזור הבטן מעל ההרניה, מכניס בחזרה את הרקמות למקומן בחלל הבטן ואז תופר את הרקמות וסוגר אותן. כיום הטכניקה מומלצת רק בילדים או בהרניות קטנות במיוחד. תקופת ההחלמה בשיטה זו נמשכת 4 עד 6 שבועות, והיא מלווה בסיכון של 10% לחזרת ההרניה.
הטלאי מספק תמיכה
כיום טכניקת התיקון ללא מתח הן הנפוצות ביותר. העיקרון בטכניקות אלה הוא השימוש ברשת העשויה מחומר שהגוף בדרך כלל אינו דוחה המאפשר לאטום את הבקע מבלי למתוח את רקמות דופן הבטן. משך הניתוח נע בין 40 ל-60 דקות בשיטה זו, ובהרניה גדולה יידרשו תפרים רבים לקיבוע הטלאי, מה שעלול להגביר את הסיכון לפגיעה עצבית.עם זאת, השיטה החדשה מלווה בסיכון נמוך לחזרת ההרניה, החלמה מהירה, שיעור סיבוכים נמוך, וביצועה בהרדמה מקומית בלבד. לאחרונה נעשה שימוש בטכניקה נוספת הקרויה "פלאג" מעין פקק, המשמש לסגירת פתח ההרניה. אך הוא עלול להתכווץ ולנדוד לאיזורים אחרים בגוף.
בטכניקת השיטה החדשה המובאת לארץ, נמשך הניתוח 15 עד 30 דקות, בו נעשה שימוש בטלאי מיוחד המספקת תמיכה אחורית בתוך קיר הבטן ומתח לשרירים. הטלאי מקטין את הסיכון לחזרת ההרניה ונדידת הטלאי לאיזורים אחרים בגוף, נדרשת תפירה מינימלית של הטלאי מה שמוריד את הסיכוי לפגיעה עצבית, וניתן לבצעה בהרדמה מקומית תוך החלמה מהירה.
את הטכניקה החדשה, הביא לארץ פרופ' שלמה ללצ'וק, מנתח המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי מר"ב. כעבור כ-15 דקות עד שעתיים מסיום הניתוח, משתחרר החולה לביתו ויכול לחזור מיד לפעילות שגרתית, כולל פעילות ספורטיבית.
"לפני 40 שנים, כשהתחלתי לנתח הרניות, שימוש ברשת הייתה מוקצת מחמת מיאוס" מסביר פרופ' שלמה ללצ'וק, מנתח במרכז ההרניות שבמ.ר.ב מרכזי רפואת בכירים, "אנשים אז חששו מהרשת שתהווה גוף זר. כיום, בשיטה החדשה, החולה מגיע, מקבל עירוי נוזלים, נכנס לניתוח ולאחר התאוששות קצרה חוזר הבייתה לחיים הרגילים. השיטה תחסוך ימי אישפוז מיותרים, אי נוחות, אובדן ימי עבודה ותהווה עידן חדש באחד הניתוחים השכיחים ביותר הקיימים כיום".
הכותב היה אורח מ.ר.ב מרכזי רפואת בכירים בכנס עיתונות באיטליה
ניתוח הרניה. החולה יורד מהמיטה לבד
צילום: איתי גל
מומלצים
