ירושלים: החרדים "כבשו" את מעוז ההסתדרות

זה שעולה וזה שיורד. תחת הכותרת "ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו", בישר בסוף השבוע ביטאון העדה החרדית על הניצחון הגדול של אנשי הישוב הישן בירושלים על מבשרי הסוציאליזם בישראל: השכרת שלוש קומות בבניין ההסתדרות בעיר לסמינר הבנות "משכן שרה", שבו לומדות 350 בנות העדה החרדית.

בניין ההסתדרות ברחוב שטראוס 17 בעיר נחשב שנים רבות לסמל עוצמת הנוכחות המפא"יניקית בירושלים. או כמו שניסחו זאת בביטאון החרדי: "הבית הגדול, שהוקם על ידי מרשיעי ברית, ונועד בעצם להוות מחסום וחומה מפני ההתפשטות הציבור החרדי, ומקום כינוס לכל מיני תופעות הרס וטומאה רחמנא-ליצלן, מעתה תיהפך ותשמש לצורך משכן חדש לסמינר רב היחס והפארות".

בניין ההסתדרות ברחוב שטראוס בירושלים (צילום: גיל יוחנן)

הנקודה שבה ניצב הבניין מהווה למעשה את המעוז החילוני האחרון באזור. יו"ר ההסתדרות בירושלים, דני בן שטרית, מבהיר כי הסכם השכירות כולל רק את החלק שבו פעל בעבר קולנוע "מיטשל", אשר לדבריו, "עומד בשיממון כבר עשרות שנים" ומוסיף כי לא מדובר בחלק בו ממוקמים משרדי ההסתדרות כיום.

מעוזים חילוניים נוספים באזור, בעלי ערך היסטורי וסנטימנטאלי, אשר הפכו לחרדיים לאחרונה הם קולנוע "אדיסון", שנקנה על ידי חסידות סאטמר ובית הספר "למל", המשמש כעת כתלמוד-תורה של חסידות רוז'ין. גם מתחם "תנובה" נמכר ליזמים חרדיים, לצורך הקמת פרויקט מגורים ובשנים הקרובות - עתיד מחנה "שנלר" לעבור לידיה של חסידות גור.

מיקום הבניין בעבר - משיקולים פוליטיים

בית ההסתדרות עבר לרחוב שטראוס בתחילת שנות ה-50 מרחוב ההסתדרות שבמרכז העיר. בשיחה עם ynet מספר ח"כ לשעבר עוזי ברעם כי אביו, משה ברעם, שכיהן כמזכיר מועצת פועלי ירושלים באותן שנים, היה בין האנשים שהחליטו לבנות את בית ההסתדרות ברחוב שטראוס גם משיקולים פוליטיים. "מאוד חששו באותה התקופה שרחוב יפו יהיה גבול בין שני חלקי ירושלים, שהחלק הצפוני יהיה החלק הדתי והחלק הדרומי יהיה חילוני. לכן, כבר אז", אומר ברעם, "הוא חשב שזה נכון לבנות את ההסתדרות בשטראוס, כדי לקבוע עובדה שירושלים לא מתחלקת".

ברעם נזכר בימים בהם עוד פעל במקום אולם הכדורסל של קבוצת "הפועל" הירושלמית וגם קולנוע "מיטשל" ואפילו במצעד ה-1 במאי שיצא מבית ההסתדרות ועבר בשכונת מאה שערים, אבל "לאט-לאט בניין ההסתדרות הפך להיות שמורת טבע חילונית בלב איזור מאוד חרדי". ברעם מאמין שהסכם השכירות ל"משכן שרה" נחתם לאחר שהפעילות בו הועתקה למקומות אחרים ו"כל טעם הקיום של בית ההסתדרות במקום הזה ניטל במידה מסוימת".

"בפרספקטיבה של שנים", מודה ברעם, "הניסיון שעשה אבי לא הצליח. המהלך שנעשה הצליח לבלום את המגמה אולי ל-50 שנה אבל לא יותר. ירושלים עברה מהפך דמוגראפי".