אולמרט לא לבד: גם שלושת קודמיו נחקרו
בעשור האחרון לא היה ראש ממשלה שלא נחקר בחשד לפלילים. החקירה שנפתחה הערב נגד ראש הממשלה אולמרט מצרפת אותו לרשימה ארוכה של ראשי ממשלה שנחקרו בפרשות שונות. מסיריל קרן, דרך עמותות ברק ועד בראון-חברון. ynet מציג: כל הפרשות
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הצטרף הערב (ג') רשמית לרשימת ראשי הממשלה הישראלים שנחשדו בפלילים ונחקרו. הנחקרים עד כה היו קודמיו בתפקיד: אריאל שרון, אהוד ברק ובנימין נתניהו. זאת לאחר שפרקליט המדינה, ערן שנדר, הורה לפתוח בחקירה פלילית נגדו בפרשת הפרטת בנק לאומי.
שרון - "האי היווני", "עמותות הקש" ו"סיריל קרן"
קודמו של אולמרט בתפקיד, אריאל שרון, נחקר בחשד למעורבות בשלוש פרשות שונות. אחת הפרשות היא "האי היווני", שחקירתה החלה בבחירות המקדימות לראשות הליכוד ב-2001. שרון נחקר בחשד שסייע לאיש העסקים דוד אפל לרכוש אי ביוון כדי להפוך אותו למרכז תיירות. גם בנו של שרון, גלעד, נחקר בפרשה. החשד היה שהעסקתו אצל אפל כיועץ היתה בפועל שוחד. ביוני 2004 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על סגירת התיק בשל היעדר ראיות מספיקות להעמדת השניים לדין.
הפרשה השנייה בה נחקר שרון היא "עמותות הקש". במסגרתה הורשע בנו, עומרי, על-פי הודאתו בעבירות על חוק המפלגות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועדות שקר בפני מבקר המדינה ונידון לתשעה חודשי מאסר בפועל. עומרי שרון, שניהל את מערכת הבחירות של אביו, קיבל בין יולי 99' לפברואר 2000 תרומות בסכום של יותר מ-6 מילון שקלים מתאגידים בארץ ובחו"ל עבור הקמפיין בבחירות הפנימיות בליכוד. הסכומים חרגו בהרבה מהמותר לפי חוק המפלגות. עומרי שרון לא דיווח על הסכומים למוסד הביקורת של הליכוד. לצורך השימוש בכספים הוקמה חברת "אננקס מחקרים", אליה הוזרמו הכספים ובאמצעותה הם שולמו לספקים ולנותני שירותים למיניהם.
במהלך שנת 2003 נחקרו אריאל שרון ובניו גלעד ועומרי על-ידי משטרת ישראל בחשד להלוואה שקיבל שרון מהמיליונר הדרום-אפריקני סיריל קרן, במטרה לכסות את החובות שהצטברו בפרשת "עמותות הקש". חקירת פרשת "סיריל קרן", ש"התפוצצה" בהד ציבורי גדול ערב בחירות 2003, טרם הסתיימה. לפני כשנה החליט מזוז כי החקירה תימשך למרות מצבו הרפואי של ראש הממשלה לשעבר, השרוי בתדרמת מאז ינואר אשתקד.
ברק - פרשת העמותות
גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, המתמודד שוב בהווה על ראשות מפלגת העבודה, נחקר בחשד לפלילים. בשנת 2000 הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה בסוגיית מימון מערכת הבחירות של ברק ב-1999, בהם ניצח.
בשנת 2001 נחקר ברק באזהרה בחשד לעבירה על חוק מימון מפלגות במסגרת "פרשת עמותות". במוקד החקירה היו עמותות שהוקמו למטרות חינוך וחברה. מחקירת המשטרה עלה חשד כי לקראת הבחירות פעלו כל העמותות בניגוד למטרותיהן המוצהרות, והתמקדו בפעילות למען בחירתו של אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה. חלק מהעמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה. עמותות אחרות היו ותיקות יותר.
החשד היה שפעילות זו של העמותות מנוגדת לחוק מימון מפלגות. את העמותות מימנו תרומות מגורמים פרטיים ומקרנות מחו"ל והן ניהלו ומימנו חלקים מהקמפיין למען בחירתו של ברק. בשנת 2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לסגור את תיק החקירה נגדו בשל היעדר ראיות.
נתניהו - הראשון שנחקר בחשד לפלילים
ראש הממשלה בעבר ויו"ר הליכוד בהווה, בנימין נתניהו, היה ראש הממשלה הראשון שנחקר במשטרה בחשד לעבירה פלילית, בינואר 1997 נחשפה "פרשת בראון-חברון". על-פי החשד התכוון נתניהו למנות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה את רוני בר-און בתמורה לתמיכת ש"ס בהסכם חברון, עליו חתם נתניהו עם הפלסטינים.
בסיום החקירה המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום. באפריל 1997 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על החלטתו שלא להעמיד לדין את נתניהו, אולם בדו"ח חריף של פרקליטות המדינה נמתחה ביקורת על תיפקודו של נתניהו בכל הקשור להליכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה.
באוגוסט 99 התפרסם ב"ידיעות אחרונות" תחקיר בו נטען כי בני הזוג נתניהו הסתייעו בקבלן הובלות לביצוע עבודות פרטיות בביתם, וכי הגישו את החשבונות ללשכת ראש הממשלה. ב-29 במרס 2000, בתום חקירה מתוקשרת, המליצה המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה לשעבר בעבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים ושיבוש חקירה. אך בסופו של דבר, לא הוגשו כתבי אישום בפרשה.