פוענח הטקסט השמי הקדום ביותר
חבר האקדמיה ללשון עברית הצליח לפענח טקסט קדום שהתגלה בפירמידה במצרים. הטקסט שפוענח נכתב במצרית בכתב הירוגליפי, והוא מהווה עדות קדומה לקיומם של טקסטים שמים רציפים
חבר האקדמיה ללשון עברית, פרופסור ריצ'ארד שטיינר מ"ישיבה יוניברסיטי" שבניו-יורק, הודיע כי הצליח לפענח טקסט רציף קדום ביותר, שהתגלה באחת הפירמידות במצרים. כפי הנראה, מדובר בטקסט השמי הקדום ביותר שהתגלה ופוענח מעולם.
הטקסט שפוענח נכתב במצרית בכתב הירוגליפי, והתגלה כבר לפני עשרות רבות של שנים. למרות שהוא היה זמין לחוקרים מרחבי העולם, מספר שורות בתוכו נותרו לא מפוענחות עד למחקרו האחרון של שטיינר. השלמת פענוח הטקסט מהווה את העדות הקדומה ביותר שהתגלתה עד כה, לקיומם של טקסטים שמים רציפים בעבר הרחוק.
סוגים שונים של סימני כתב (לפירוט, לחצו על התמונה)
השימוש בכתב אלפביתי התפתח לראשונה בתחילת האלף השני לפנה"ס בקרב העמים השמיים של אגן הים התיכון. בין הכתבים האלפביתים הראשונים: כתב האוגריתית, שנכתבה בכתב יתדות אלפביתי; כתב הפיניקית - כתב שמי צפון-מערבי ששימש את הפיניקים ונכתב באלפבית הזהה לאלפבית העברי הקדום; ועוד שפות כמו הארמית (בכתב שמי צפוני מערבי שמקורו בכתב הכנעני-פיניקי), הסורית ועוד.
הכתיבה האלפביתית התפתחה בשלבים: תחילתה בכתב תמונות - פיקטוגרפיה וכתב ציורים - אידיאוגרמה , דוגמת ההיירוגליפים או הכתב הסיני - כתבים מורכבים, שבהם מאות או אלפי סימנים. המפורסמים שבהיירוגליפים הם ההיירוגליפים המצריים (שכונו גם "כתב חרטומים") וההיירוגליפים של החתים . כיוון קריאתם של ההיירוגליפים המצריים נקבע על פי הכיוון שפונות אליו התמונות - מימין לשמאל, משמאל לימין או מלמעלה למטה . כתב זה היה בשימוש באלף ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-3 לספירה. נהוג לכנות בשם זה גם כתבים במרכז אמריקה, כגון כתבי המאיה והאצטקים .
בכתב התמונות והציורים קיים קשר ישיר בין צורת הסימן הגרפי לבין משמעותו. משערים כי מקור כתב התמונות הוא בתקשורת קדומה יותר שנעשתה באמצעות תמונות, ועם הזמן נבחרה התמונה הפשוטה (והמופשטת) ביותר כדי לסמל קבוצה של עצמים. כתב הציורים האידיאוגרפי הוא גרסה מתקדמת של כתב התמונות, וסימניו מציינים רעיון או אידיאה. למשל, ציור של עין דומעת אינו מציין עין דומעת כפשוטה, אלא צער.
המחקר החדש והישגיו יוצגו ביום שני הקרוב (ה-22 בינואר) באוניברסיטה העברית שבירושלים. הרצאתו של שטיינר תעסוק בלחשים בפרוטוכנענית בכתבי הפירמידות, והיא תכלול סקירה על תולדות העברית באלף השלישי לפני הספירה. ההרצאה נערכת במסגרת ישיבה פתוחה של האקדמיה ללשון העברית בשיתוף האוניברסיטה העברית והאיגוד העולמי למדעי היהדות.
