טכנולוגיה וצבא: דרוש רמטכ"ל שיצעיד את צה"ל למאה ה-21

באותו קיץ בו הרציתי במטכ"ל נסעתי לטיול בתורכיה. במהלך שיט במיצרי הבוספורוס באיסטנבול, המדריכה הסבירה לנו על "המבצר שהשולטן התורכי הקים כדי להתמודד עם אתגרי העתיד". אז הבנתי פתאום לאן ישראל מדרדרת מבחינת הפחד מהפרדיגמה הצבאית החדשה שהצבא האמריקני פיתח: פרדיגמת מלחמת הרשת -Netwar. 

מחדלי קונספציה ופרדיגמה

פרדיגמה זו מתוארת בפרוטרוט בספרו של אלווין טופלר "מלחמה ואנטי מלחמה" שיצא

 בעברית בשנת 1994, ובספרי שיצא בשנת 2000 "מדריך למאה ה21".

אז מה אפשר ללמוד ממחדל הקונספציה של האימפריה העותמנית, עשור לפני נפילתה ב-1917, לאור הסיפור של מדריכת הטיול באיסטנבול? המדריכה סיפרה שכאשר השולטן התורכי שמע על כך ש"אי הטרוריסטים הפירטים, הקרוי אנגליה" פיתח סוג חדש של צבא, "עם ציפורי ברזל" שיורקות אש מהאוויר, הוא התגונן באמצעות עיבוי חומות מבצר איסטנבול לארבעה מטרים.

אבל עיבוי חומות מול מטוסים הוא כמו כוסות רוח למת. אבל את זה הרמטכ"ל העותמני והשולטן ושר המלחמה שלו לא יכולים היו בשום פנים להבין. זה מחוץ לטרמינולוגיה שלהם ומחוץ לפרצפציה שלהם אם נשתמש בטרמינולוגיה של ד"ר צבי לניר ממכון פרקסיס. כך גם אמור הדבר לגבי אולמרט-פרץ-אשכנזי-קפלינסקי!

סיפור דומה קראתי במגזין צבאי על התרסקות הצבא הפולני במלחמת העולם השנייה, בשל מחדלים פרדיגמטיים. הצבא הפולני הסתער בסוסים וחרבות נגד הטנקים ומכונות הירייה הגרמניות. הכבוד הפולני אמר שאין תחליף לאציל הלוחם ואין תחליף למשרתו הנאמן, הסוס.

התורכים בחרבות, האנגלים במכונות ירייה

טופלר בספרו "הגל השלישי" משנת 1980, מתאר את הקרב בראשית המאה ה-20 שבו הצבא העותמני נלחם בצבא האנגלי ב"קרב חרטום". העותמנים עם הפרדיגמה המסורתית-חמולתית-חקלאית נלחמו באנגלים עם הפרדיגמה המודרנית-לאומית-תעשייתית.

תוצאות הקרב, לפי טופלר, היו 400 הרוגים עותמנים על כל הרוג בריטי. אריתמטיקה מאוד אכזרית. לאור הכישלון הראשון מול הבריטים, הצבא העותמני שלל את החידוש של מכונות הירייה והעמיק אחיזתו בחרבות. כך גם כיום בגלל ההצלחה החלקית של הפלזמות, הצבא יתחפר יותר במלחמת השטח של המאות ה-19-20.

אלה הם מנופי הטכנולוגיה. מכונת ירייה אחת שווה 400 חרבות, כמו שטרקטור אחד שווה מאה מעדרים ועשר מחרשות, כמו שפעולה אחת בנקאית באינטרנט זולה יותר מפי 100 מאשר אותה פעולה בסניף הבנק המיושן עם טפסי הנייר הדהויים שלו.

אכן מקלוהן מאוד צדק: טכנולוגיה היא מגבר של האדם. המחרשה והמעדר הם מגברי היד העובדת. החרב ומכונת הירייה הם מגברי היד הלוחמת.

הוויקי והתג כמחליפי מכונת הירייה והטנק

מה מגבירים המחשב והאינטרנט? המחשב הוא מגבר של המוח. האינטרנט היא מגבר של הארגון

 או הקבוצה. המחשב הופך את הלוחם והמפקד להרבה יותר חכם ובעל ידע ומידע. האינטרנט הופך את הפלוגה או האוגדה למלוכדת יותר ומעודכנת בזמן אמת, כך שלוחם הגולני הבודד או נהג הטנק יודע כמעט כמו הרמטכ"ל או מפקד הטייסת.

קפלינקי-אשכנזי-פרץ מוליכים אותנו במסלול רגרסיבי כמו הצבא העותמני ב-1907 עשור לפני הנפילה ב-1917. אז למה חלוץ הוא הרע במיעוטו? כי חלוץ עשה רק חצי עבודה. זה לא שהוא לא הספיק.

פשוט יש לו קונספציה מוטעית כאילו מלחמה דיגיטלית ומסכי פלזמה הם רק עניין למפקדים וליחידות מיוחדות. בלי שלנהג הטנק וללוחם הגבעתי יהיה מסך LCD נייד לכף היד, לא יהיה צבא דיגיטלי והמפקדים יהיו מנותקים מהשטח.

אולי רקעו מחיל האוויר המנותק מהיבשה היה בעוכריו של חלוץ. אכן מפקד חל האוויר הודה בפומבי בעיתונות שתצלומי אוויר מעודכנים ל-2006 שהיו לחיל האוויר לא הועברו לצבא היבשה, שנאלץ להסתפק בתצלומי אוויר משנת 2000.

כך גם בעיתון של מכון של אוניברסיטת ת"א, כתבו קציני מודיעין גדודיים וחטיבתיים, כי ידע של חיל המודיעין לא הועבר להם לרמת השטח בשל שיקולי מידור. מה זה מידור? זו בירוקרטיה של אימפריות הנייר של העבר העתיק של המאות ה-19 וה-20. בעולם השיתוף של ווב 2.0 לא יכול להיות כזה דבר. במאה ה-21 הבלוג והתג יותר חשובים מהמטוס והטנק.

אז מי בכל זאת מתאים להוליך את הצבא קדימה, אם רוב אלופי היבשה לא מבינים את פרדיגמת מלחמת הרשת והצבא הפוסטמודרני הגלובלי של המאה ה-21 ואם חלוץ רק חצי מבין? אני לא יודע את התשובה אך אני יודע אבל לזהות את הבעיה. בדמוקרטיה החלולה והמיושנת של ישראל מקבלי ההחלטות כלל לא מעודכנים. השינוי צריך להיות מבני וכללי. מערכת חינוך של המאה ה-21 שבה האינטרנט עדיין לא בכיתות, לא יכולה להכין את הלוחמים הדיגיטליים של המאה ה-21.

מרושתים: לבלוג המלא