אש התורה: "החלום - חברותא חרדית-סרוגה"

חרדים וציונים על ספסל בית המדרש? באיגוד ישיבות ההסדר של בני עקיבא סירבו לקבל את תוכנית ה"סדר"הזו כחברה מן השורה. מנהיג הפלג הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, גם הספיק להעביר מסר, דרך אחד מבניו, כי הוא אינו שבע נחת מעצם קיומה של הישיבה, במתכונתה הייחודית. אבל ישיבת ההסדר "אש-התורה" קיימת ופועלת בתוך מוסד חרדי, הפועל במתכונת של "קירוב רחוקים".

הניסוי הראשוני הזה, מביא תחת אותה קורת גג שני עברי מתרס דתיים. מצד אחד "הסדרניקים" המשרתים בצבא ומצד שני, חרדים המסתייגים, בצורה זו או אחרת, מההכרה במדינת ישראל הציונית ומוסדותיה. במבנה המרשים המשמש כנקודת התצפית הטובה ביותר ברובע היהודי, לומדים מאות בחורים יהודים מרחבי העולם, ולצידם 25 תלמידי הסדר. את לימוד הגמרא במקום הם מקיימים בשיטת ההלכה ברורה, אותה ייסד אבי הציונות הדתית, הרב אברהם יצחק הכהן קוק (זצ"ל).

המאחז ה"סרוג" בישיבה (צילומים: חיים צח)

ראש התוכנית, הרב צבי שוורץ, התחנך על ברכיהם של גדולי רבני הציונות-הדתית. הוא למד אצל הרב שלמה גורן בישיבת "האידרא" ולימד בישיבת ההסדר בימית, כשקרא לו הרב יעקב אריאל לדגל. לימים העתיקה הישיבה את מיקומה לנווה דקלים, שם התגורר עד לפינויו של גוש קטיף. לדבריו, הוא "שייך לכל החברות, שייך לעולם הדתי-לאומי והולך עם כיפה שחורה. אני יכול להיות ציוני עם כיפה שחורה, מגולח ואדם אמין, ויכול להיות אדם עם זקן שמאחור מסתתרת המון רמאות. חשוב לי שלא יסתכלו על החיצוניות", הוא אומר.

יש לי חלום

אבל לפני הפסגה הגדולה, יש עוד כמה מכשולים בדרך. שוורץ רוצה להאמין שהחברה החרדית תלמד לקבל ביותר סובלנות את הציונים-דתיים כי "כשרואים אותנו כתלמידי חכמים ולמדנים, הציבור החרדי מקבל את זה. הוא לא יכול להגיד שאנחנו חפיפניקים, כי אנחנו למדנים". הוא מודה כי הצליח ליצור קשר רק עם חלק מהרבנים החרדיים במוסד, ומעריך שחלקם אפילו לא מודעים לקיומה של ישיבת ההסדר לצידם. "חלק כן וחלק לא, יש ר"מים שאוהבים אותנו ויש כאלה שלא. אני מניח שלחלקם גם יש בעיה בשכונות שלהם, החרדיות. אומרים להם שם, אה.. אתם התחברתם לציונים...".

ואיזה נוף יש להם...

החלום הגדול שלו הוא להקים חברותות משותפות בין חרדים לחובשי כיפות סרוגות באש-התורה, ואולי אפילו גם להעביר שיעורים לבחורים החרדים ולא רק לתלמידי ההסדר. השאיפות הללו, נכון להיום, עדיין רחוקות מהגשמתן, אבל הוא מעוניין לפעול בכיוון, "לא בשביל להתריס", הוא טוען, "אלא בשביל שיכירו את המקורות, שיידעו לפחות להתמודד עם זה. אפשר לדון בכל אותם נושאים שאנחנו דנים בהם, כמו דין מלכות ושירות צבאי, על פי ראשונים ואחרונים, מקורות המקובלים גם עליהם. אצלם עוסקים בעיקר בהלכות ברמה האישית - במים ראשונים, מים אחרונים, טבילה במקווה".

מי מפחד ממי?

אחד משני הר"מים (רב- מחנך) בהסדר, אפי צ'ובן, מאמין שהקשר הרופף עם הצד החילוני של המשולש הוא בגלל ש"יותר ממה שהם מפחדים מאתנו, אנחנו מפחדים מהם". להרגשתו, למרות שיש פתיחות בקרב החילונים, הדתיים חוששים מהקשר כי כך "אתה חושף את עצמך להשפעות שלא היית רוצה בהן".

סרוגים ושחורים, הולך ביחד? 

אז עולה השאלה מה יקרה אם יבוא יום והגשר יגלה שהוא אינו מספיק חזק כדי לשאת את כל המשקל שעליו. "זה אחד העקרונות של הרב קוק - הגדולה שלו זה לאחד. למצוא את האמת בכל דבר ובירור הדרך האמיתית. אנחנו נמשיך את הדרך שלו", הוא אומר בלהט. לדעתו, בדרך לקירוב הלבבות, חובה קודם להבין ש"בן אדם שיודע לדבר מול אנשים בחוץ, אז קודם כל הוא צריך לדעת לעמוד מול עצמו. זה ממילא המראה הכי גדולה".

צ'ובן מסביר כי המתכונת באש-התורה היא כמו כל ישיבת הסדר אחרת: "קודם כל להוציא בחורים שהם בני תורה, שהראש שלהם נמצא בראש תורני. הבית שלהם כזה, המשפחה כזאת, וכל מה שמעבר לזה". עם זאת, כאשר יסיימו התלמידים את לימודיהם בישיבה הוא מקווה שהם גם "ידעו לדבר - אם זה בעבודה, באקדמיה או סתם. לצאת החוצה".

מי ינהיג את העדר?

הוא מספר ששמע ברדיו על סקר המעיד כי התנופה הכלכלית בישראל במגמת עלייה. "שאלו מה הגורם ונתנו חמש אפשרויות ואחת מהן היתה אלוהים", הוא משחזר, "התוצאות הראו ש-47% מהציבור בחרו באלוהים כגורם להשתפרות המצב הכלכלי"

הוא ממשיך לספר ששאלו את הכתב בהמשך מה הוא חושב על התוצאות, "אז הוא אמר שזה מראה על ייאוש. אני מסכים איתו, זה מראה על ייאוש, אבל לא על מאלוהים - אלא ייאוש מכל דבר שהוא לא אלוהים בכבודו ובעצמו".