"כשניצול שואה חי בחרפת רעב, זהו קלון לחברה"

תקציב המדינה, שאושר לפני שבועות אחדים, שוב מפקיר את עשרות אלפי ניצולי השואה החיים בישראל. על-אף המאבק למען זכויותיהם והעלאת המודעות למצבם ההולך ומידרדר, לא זכו הפעילים שקמו לייצגם לכל מענה למצוקותיהם מהממשלה. "על-פי נתונים שכבר פורסמו, אחד מכל שלושה ניצולי שואה בישראל חי בעוני מחפיר, סובל מבעיות בריאותיות קשות ואינו מסוגלים לקנות מזון ותרופות", הם מתארים. "מדובר בעשרות אלפי אנשים שעברו עינויים, רעב והשפלות, ואנו הבטחנו להם - לא עוד. את החוב המוסרי הזה כולנו חייבים לפדות. כל יום שבו ניצול שואה חי בחרפת רעב הוא יום קלון לחברה הישראלית".

את המצב המקומם מנסה לשנות קבוצת סטודנטים, ציבור שלרוב זוכה להשמצות עקב אדישותו, שמצאה עצמה בחזית המאבק לו שותפים ארגוני ניצולים ותנועות חברתיות נוספות. פעילותם יצאה לדרך ביום השואה האחרון, אז החלה תסיסה בקמפוסים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון בעקבות הידיעות

המצטברות על מצבם החמור של הניצולים. "שמעתי דיווחים על מצוקת הניצולים בחדשות וזה פשוט הרתיח אותי", משחזר אסף רג'ואן, ממובילי המאבק.

הפעילות באוניברסיטה העברית החלה לאחר שיחד עם כמה מחבריו הוא יצר קשר עם אנשי הטלוויזיה גיא מרוז ואורלי וילנאי-פדרבוש, ובהמשך עם מקים תנועת תפנית עוזי דיין. "סטודנטים הגיעו לטקסי יום השואה לבושים חולצות שחורות, לאות מחאה על מצב הניצולים בארץ", מוסיף אסף סלע-קול שהצטרף למאבק. "אני דור שלישי לשואה, אבל המעורבות האישית שלי החלה פשוט כי הנושא חשוב מבחינתי. גם ביום אישור תקציב המדינה ערכנו הפגנה מול הכנסת בהשתתפות סטודנטים, חניכי תנועות נוער, תלמידים, פעילי ארגוני ניצולי שואה, אנשי הלובי בכנסת למען הניצולים והלובי החברתי, חברי תפנית ואחרים". את ההפגנה תיעדו וילנאי-פדרבוש ומרוז לסרט שהם יוצרים על מצבם של ניצולי השואה.

"לאפשר לניצולים לחיות בכבוד"

אך ההפגנה בכנסת לא הועילה ולמרות ששר האוצר אברהם הירשזון התחייב לבחון את הנושא, תקציב שנת 2007 מותיר את המצב על כנו. תחת הכותרת "לכל ניצול שואה יש שם ולכל-אחד יש אחריות", הסטודנטים יקיימו ביום חמישי הקרוב הפגנה נוספת בירושלים, שתצא מכיכר פריז אל בית ראש הממשלה. "העלייה במספר הניצולים שפונים אל "הקרן לרווחה למען ניצולי השואה" היא הטריגר להפגנה הפעם", מסביר רג'ואן. לדבריו, בשנים האחרונות נקלעה הקרן לקשיים בשל החמרת מצב הניצולים. "הדרישה שלנו היא לספק את הצרכים הבסיסיים להם נזקקים הניצולים, כמו טיפולים רפואיים או טיפולי שיניים. אנחנו דורשים מהממשלה לתקצב את הקרן ב-50 מיליון שקל בשנה ולא בשבעה מיליון שקל, כפי שאושר בתקציב המדינה".

לדבריו, המחאה מצטרפת לניסיון להעלות את הנושא למודעות הציבור ולהפעיל לחץ על שר האוצר, "במיוחד כשעל-פניו הוא קרוב לנושא, הרי הוא זה שיזם את מצעד החיים", מוחה רג'ואן. "על שר האוצר או גופים ממלכתיים אחרים לפנות

ל"ועדת התביעות" שיושבת בניו-יורק ומרכזת מידע אודות נכסים של ניצולים. הוועדה מתוקצבת בסכום של שני מיליארד דולר בשנה, ולדעתנו עליהם להשקיע את הכסף בניצולים ולא בפרויקטים שקשורים לנכסיהם.

"לא מדובר במהפכה תקציבית אלא בסכום די זעום", רג'ואן מסכם. "בארץ חיים כ-240,000 ניצולים, מתוכם 80,00 מתחת לקו העוני. יש טענות רבות על כך שכספים מגיעים לממשלה דרך הסכמי השילומים אבל לא מופנים לטיפול בניצולים, ועל נכסים שנמצאים ברשות המדינה והיא עושה בהם כבתוך שלה". בהפגנה הוא וחבריו ידרשו מ"וועדת התביעות" להגדיל את תמיכתה השנתית בניצולים ולהעמידה על סכום של 85 מיליון דולר. "יחד עם התמיכה הממשלתית הסכום זה, 100 מיליון דולר בשנה, יאפשר לתת לאנשים אלה, שאנו חייבים להם כה רבות, את הדברים הבסיסיים הנחוצים לחיים בכבוד".

• הפגנה במחאה על מצבם של ניצולי השואה, חמישי 25.1 מ-15:30, כיכר פריז, ירושלים. לפרטים נוספים התקשרו 03-7518112 או לחצו כאן