שקר כלשהו?

מהרגע שבו אמיר לוסטיג פתח מולי את ארנקו והוציא ממנו פתק עם המספר שחשבתי עליו, 68, אני לא רגועה. בימים שחלפו מאז הצלחתי להעלות כמה תיאוריות קלושות על איך הוא עשה את זה, מהבנאלית (החליף את הפתק מול עיניי במהירות על אנושית), למתחכמת (בזריזות ידיים הוא כתב 68 בתוך הכיס ברגע שאמרתי את זה, והצליח לקפל ולהכניס לארנק), ועד לפנטסטית (הפנט אותי להגיד את המספר, וגרם לי לשכוח את הכל). אבל כל ניסיונות הרציונליזציה לא מפחיתים מעוצמת התחושה כשלוסטיג נתן לי את הפתק, שהיתה מבהילה, מטלטלת, אבל למען האמת די כיפית.

"המקצוע שלנו הוא העתיק ביותר בעולם". אמיר לוסטיג (צילום: אוהד רומנו)

מאז נחשפתי לכמה דברים לא פחות מדהימים על ידי אמיר ושני הפיינליסטים הנוספים של "אורי גלר מחפש את היורש", ליאור סושרד (שניחש את השם שכתבתי על פתק), ואהוד שגב (שגרם למחוגי השעון שלי לזוז את מספר הדקות המדויק שביקשתי), והכל יחד הצטבר לבלבול אחד גדול שהתנקז לכדי הערכה, ולקראת הסוף, לקצת חמלה על שמי שבסך הכל רצו מחיאות כפיים, מצאו עצמם בעיצומה של סופה תקשורתית שלא ציפו לה.

כבר הרבה זמן שלא היתה כאן תוכנית שעוררה כל כך הרבה אמוציות וסיפקה כל כך הרבה שערוריות כמו "היורש". תביעת זכויות היוצרים נגד אורי גלר (ראו מסגרת) היא רק הפרק האחרון בסאגה הזו, שבה לוקחים חלק קוסמים בארץ ובעולם, סלבריטיז שמרגישים מרומים, קהל שמצביע בשלט, ואולי המפתיע ביותר, גיא פינס בתפקידו החדש כסוג של אילנה דיין.

הסיפור מתחיל ברייטינג שיא מפתיע, וחיקוי של אסי כהן ב"ארץ נהדרת", דברים שוודאי לא הזיקו לתשוקתו של גלר להכרה, שגם בגיל 60 עושה רושם כי עדיין לא יודעת שובע. נדמה היה כי אחרי שנים של הצלחה בניכר, גלר מצליח סוף סוף לקבל את ההערכה מהקהל הישראלי, שבה חשק כל השנים האלה. ואז הגיעה כתבת התחקיר של פינס, שגרמה לחלקים רבים בתוכנית להיראות כמו, איך נגדיר זאת, "שקר כלשהו"?

גלר עצמו לא הפסיק למשוך אש, כפי שהורגל במשך 40 שנות קריירה. שני קטעים בעייתיים בכיכובו הופיעו באתר האינטרנט YouTube, והוסרו מאוחר יותר לבקשת קשת, ולבקשתו. באחד הוא מכופף כפית על ידי שימוש בכוח האגודל, השני הוא מתוך "היורש" עצמה, ובה נראה כי הוא מרכיב מגנט על האצבע לפני שהוא עוצר מצפן ימי "בעזרת הקהל". בתוכנית האחרונה גלר חזר על תרגיל עצירת המצפן, אבל הנזק כבר נעשה. התוכנית ירדה למקום השמיני בטבלת רייטינג, עם כ־530 אלף צופים, לא מעט, אבל כמעט מחצית ממספרם בתוכנית הבכורה.

ולמרות הכל, יש לנו שלישיית גמר, והיא כוללת את לוסטיג (32), שלא רק ניחש את המספר שלי אלא גם את התנועות שתבצע צופית גרנט, את סושרד (25), מי שאחראי על העברת התחושות מאורי גוטליב לשירז טל, ושגב (27), שבלבל את מורן אייזנשטיין בקברי הצדיקים, והצליח לחזור למרוץ אחרי הדחה בתוכנית גלגל ההצלה. היו להם כמה שבועות די מתישים, ולמרות שהם מנסים לשדר מצב רוח מרומם ומלא מוטיבציה, יש להם גם בטן מלאה, והם שמחים על ההזדמנות לשחרר קצת. "אני לא מאמין בכוחות על טבעיים, ולא טוען שלי באופן אישי יש כוחות כאלה", מבהיר שגב, כשאני שואלת בצורה ישירה, אך ממהר לבלבל את האויב. "מה שמעניין אותי זה לגעת בנקודה העמוקה ביותר בלבבם של האנשים, ואני רוצה לנצל את הבמה שקיבלתי כדי להעביר מסרים כמו ציונות ומורשת. אם אצליח בזה, מבחינתי ניצחתי".

"אני לא מאמין בכוחות על טבעיים". אהוד שגב (צילום: אהוד רומנו)

לוסטיג: "לי אין שום כוחות על טבעיים ומעולם לא טענתי לכך. מההתחלה אמרתי שאני משתמש בחמשת החושים הקיימים כדי ליצור חוש שישי. את הדברים שאנחנו עושים גם את יכולה ללמוד".

סושרד: "'על טבעי' זו מילה שגדולה עליי. אני לא אוהב להגיד את זה על עצמי. אני מאמין שיש לי יכולות, ומרשה לעצמי להרחיק לכת ולהגיד 'יכולות מיוחדות'. בואי אני אגדיר את זה ככה, למדינת ישראל יש פצצת אטום? יש עמימות בנושא הזה, לא?".

אמורה להיות.

"אז גם אני מעדיף לשמור על עמימות. אני רק יודע שבחיים קרו לי כמה דברים מאוד מיוחדים, כמו שפגשתי פעם בלונדון מגדת עתידות והיא נתנה לי את השרשרת שאני עונד עכשיו, ולפני כמה חודשים הייתי שם בהופעה ופגשתי את אותה אשה, והיא נתנה לי את אותה השרשרת".

שגב: "נו, אז בטח יש לה מפעל לשרשראות כאלה".

סושרד: "ואיך היא מצאה אותי?".

שגב: "עזוב ליאור, עדיף שאני לא אתחיל להגיד מה אני חושב על זה".

אם אתם לא טוענים באופן מפורש שיש לכם כוחות על טבעיים, הדיון הופך לסמנטי. למה לא להודות שאתם קוסמים וזהו?

"אנחנו משתמשים באביזרים? ראית אותנו מוציאים שפן מהכובע?".

לוסטיג: "אנחנו מעדיפים להיקרא מנטליסטים. לקוסם יש קונוטציה אחרת, אנחנו לא אנשים שמופיעים בימי הולדת".

אני באמת לא מבינה את העניין. הארי הודיני הגדול היה קוסם. איפה הבושה כאן?

"הודיני לא היה קוסם, זו טעות של רבים, הוא היה אמן היחלצויות".

אוקיי, מה עם דייוויד בליין למשל?

סושרד: "אני מאוד מכבד אותו, הא חבר של אורי גלר. אבל מדובר בתחומים שונים, זה כמו שבסטנד־אפ יש את שלום אסייג וישראל קטורזה, ויש גם אחרים שעושים דברים אחרים. מה שאנחנו עושים זה בקטגוריה אחרת".

לוסטיג: "עולם הנסתר תמיד עניין אנשים, המקצוע שלנו הוא העתיק ביותר בעולם. 

 מאז הפירמידות יש צורך אנושי להתעסק במסתורי, בלא נודע, במפתיע ובמדהים, לא סתם התוכנית מצליחה כל כך. יש מי שמאמינים בדברים נסתרים, אחרים רואים את זה כחידה שצריך לפצח, אבל בכל מקרה הם אוהבים את זה".

שגב: "ואין שום סיבה שנחשוף איך אנחנו עושים את זה, זו הפרנסה שלנו".

אולי אם התוכנית לא היתה מנסה להציג אתכם כבעלי כוחות מיוחדים, זה לא היה קורה? אולי היא בעצם עשתה לכם עוול?

לוסטיג: "העוול היחיד שנעשה לנו הוא לא על ידי התוכנית, אלא על ידי התקשורת, ומי שהפעיל אותה. האנשים שיזמו את התחקירים האלה הם קוסמים שלא התקבלו לתוכנית בעצמם, והחליטו לרמוס את הכל כי הם נפגעו".

אורי אשכנזי, היו"ר היוצא של אגודת הקוסמים, אמר שהציעו לו להיות בתוכנית, אבל הוא סירב כי היא לא מציגה את עצמה כתוכנית קוסמות.

"אני בטוח שאם הוא היה מתקבל ל'היורש' הוא היה מדבר אחרת".

שגב: "מה שהוא עשה מאוד לא אתי. הוא בגד באמון שלנו. יש דברים שאיגוד הקוסמים צריך לצאת נגדם, והם הרבה יותר חמורים מתוכנית בידור. כמו אנשים שמוכרים בולשיט, שמתיימרים לרפא אנשים ולוקחים מהם כסף בהונאה".

לוסטיג: "יש המון שרלטנים במדינה הזו. הם הבעיה האמיתית. חבל שאיגוד הקוסמים לא תוקף אותם באותה דבקות במטרה שתוקפים אותנו. אבל כנראה הכל נובע מאינטרסים אישיים".

קשה לומר שלקהילת הקוסמים הבינלאומית יש אינטרסים להשתתף בתוכנית.

"מה שפורסם בעיתונות, על סכנה לחרם של איגוד הקוסמים, לא מדויק. מי שיצא נגד התוכנית הוא רק ג'יימס רנדי, קוסם ששם לו למטרה להרוס את אורי גלר. זה מפעל חייו. הוא מייצג את הסקפטיים, לא את כל הקוסמים בעולם. אגב, אני מאוד מכבד את רנדי וחושב שנוצרה סימביוזה בינו ובין אורי, והם מרוויחים אחד מהשני".

את הקטעים של אורי גלר שהורדו מ־YouTube ראיתם?

"הוא שופט שלנו, אז זה לא לעניין שנדבר על זה".

סושרד: "כל הזמן מחפשים אותו, גם אם הוא רק חיטט באוזן יטענו שזה בלוף".

אתם לא מרגישים שהאלמנט הבידורי נפגע כשהצופה מגלה שבניגוד למה שחשב, נפגשתם עם המועמדים לפני התוכנית ונתתם להם לצייר ציורים?

"היינו חייבים לפגוש אותם לפני, כדי לדעת מי האנשים שעומדים מולנו. בכל זאת, זה לא אנשים מהרחוב אלא אנשים עם מעמד, ואתה שם אותם בפריים טיים של ערוץ 2. אי אפשר בלי שום הכנה. ועובדה, כשאמיר לא נפגש עם פנינה רוזנבלום, זו באמת היתה בעיה, והיא היתה קשה".

לוסטיג: "פנינה היתה טעות. בדיעבד אני מצטער שלא עשיתי את הקטע הזה עם מישהי אחרת. רציתי לפגוש אותה לפני הצילומים, אבל לקח לה המון זמן באיפור. עם צופית גרנט שפגשתי החיבור היה הרבה יותר טוב".

צופית ציירה את התנועות שהיא עומדת לעשות?

"יכול להיות שהיא ציירה, אני לא זוכר".

אתם מודאגים מכך שהציבור מרגיש נבגד ומפסיק לצפות?

שגב: "ממש לא. אנחנו מרגישים שאוהבים את התוכנית. התחלנו ברייטינג שיא והייפ נמוך, ועברנו לרייטינג נמוך יותר והייפ יותר גבוה. זה נראה לי טבעי לגמרי". 

"מעדיף לשמור על עמימות". ליאור סושרד (צילום: אוהד רומנו)

כמה ימים לפני כן, בביקורי בצילומי תוכנית חצי הגמר, ניבא המפיק אלעד קופרמן כי הרייטינג דווקא יעלה בתוכנית הזו. "הצופה רוצה לנחש איך עושים את זה, לנסות לתפוס אותם, וזה מערב אותו רגשית, זה סוד הקסם", אמר, וטעה.

ובכל זאת, לא ציפיתם למבול הפרסומים נגד התוכנית.

"אני לא פועל על פי כתבות או ביקורות. אני עושה תוכנית כדי שהקהל ייהנה, וזה כל מה שמעניין אותי. הולך להיות גמר עם המון הפתעות, תחנות טלוויזיה מחו"ל יהיה שותפות, יהיה אייטם בתלת ממד, זה יהיה מדהים. זה מה שרצינו כל הזמן, שהצופה ייפול מהכיסא".

מה היתרון והחיסרון של כל אחד מכם לקראת הגמר?

סושרד: "אהוד מאמין מאוד במה שהוא עושה, ובמקרה שלו זה החיסרון והיתרון גם יחד, כי לפעמים זה קצת יותר מדי בשביל הקהל. ואמיר? הוא כבר בטח יודע מה הוא הולך לעשות בגמר, בזמן שלי אין אפילו קצה חוט. אני מקנא בו לפעמים, אבל גם הוא מקנא בי על זה שאני יודע להתלבש, והוא לא".

לוסטיג: "אני גם לא מבין איך השיער שלו עומד ככה בלי ג'ל".

סושרד: "והחיסרון של אמיר זה שהוא קנאי מדי לסודות המקצועיים שלו, הוא לא משתף כמו אחרים".

עזרו בהכנת הכתבה נועה רום ופטר קלנר

• בשביל לדעת מה אורי גלר חושב על גיא פינס, מה דעתו על המתחרים ומה דעתם עליו תטצרכו לקרוא את הכתבה המלאה בגיליון "פנאי פלוס" החדש