הפסיקה נגד אתרי הימורים מחו"ל - מרחיקת לכת

בית משפט השלום בראשון לציון אימץ אתמול (ב') את עמדת פרקליטות המדינה לפיה אתרי הימורים הפונים אל ישראלים באמצעות האינטרנט עוברים על האיסור הפלילי על הימורים בחוק העונשין.

בית המשפט קבע, במסגרת החלטה על שחרורו בערבות של מייקל קרלטון, מנכ"ל חברת ההימורים ויקטור צ'נדלר, כי החברה עוברת על החוק בישראל. זאת, למרות שהאתר פועל מחו"ל ומאחוריו עומדת חברה הרשומה בגיברלטר, מקום בו ההימורים חוקיים. למרות זאת, בית המשפט קבע כי החברה והחשוד, תושב בריטניה, עברו עבירה של פרסום הימורים אסורים.

"אל למערכת המשפט לעמוד מנגד ולהסכים עם אלה האומרים כי קיימת פירצה בחוק...ואין מקום

לאכיפת החוק על מארגני ההימורים אך משום שאלה מצאו להם מקלט מחסה ומגן בארצות בהן ההימורים אינם בלתי חוקיים", קבע השופט, אברהם הימן, "על החברה לעשות הכל כדי להגן על פרטיה מפני אלה העושים כדי לפגוע בערכים חברתיים מוגנים".

השלכות מרחיקות לכת 

למסקנות בית המשפט עשויה להיות השפעה לא מבוטלת על הגולשים הישראלים, אתרים הנמצאים בחו"ל וכלל ספקיות השירותים באינטרנט.

בית המשפט קבע כי במקרה זה חלה סמכות שיפוט בישראל הואיל ומדובר ב``עבירת פנים" כהגדרתה בסעיף 7(א)(1) לחוק העונשין, כאשר "מקצת העבירה" לפי סעיף 225 נעברה בישראל. השופט הימן אף קבע כי לנוכח מהות האינטרנט יש להכיר בכך שכל עבירת ארגון או עריכת הימורים נעברה בישראל.

על פי הפסיקה, בין המהמר לאתר ההימורים קיימת אינטראקטיביות רצופה ובלתי פוסקת כאשר תחילת פעילות ההימור מתבצעת בישראל וסופה בשרתים הנמצאים בחו"ל. כך גם ככל שנוגע להעברת הכספים בין המהמר לאתר, תנועת כספים שמתחילה או מסתיימת בתחומה הטריטוריאלי ריבוני של מדינת ישראל.

הקשר בין הימורים לסמים

בית המשפט אף פסל במחי יד כל ניסיון להעלאת טענת ההגנה כי די בתנאי השימוש המופיעים באתר ומודיעים לשחקן כי עליו לפעול על-פי הדין המקומי בו הוא נמצא, על-מנת לספק חסינות לאתר ולמפעיליו מאחריות פלילית. בית המשפט דימה זאת לנרקומן הבא לרכוש מסוחר סמים מנת סם ולפני שהסוחר מבצע את המכירה, מודיע הסוחר לנרקומן כי סמים יפגעו בבריאותו של הנרקומן.

בעניין זה, מבלי לפגוע במסקנתו הסופית של בית המשפט, לדעתי בית המשפט נחפז להביע את מורת רוחו באמצעות ההשוואה הימורים=סמים. בית המשפט הגיע למסקנתו זו מבלי להשעינה על מחקר כלשהו בתחום

 או לבססה על מקורות מהימנים מישראל ומן העולם. לכן עדיין לא שוכנעתי כי אכן ההשלכות של נגע הסמים שוות ערך להשלכות פעילות הימורים מקוונים.

לשיטתו של השופט הימן, תכלית החוק נועדה להגן על "המהמרים ומעגל הנפגעים הרחב הסובב אותם" מסכנת ההימורים. לפיכך, מסיק בית המשפט כי אין כל הגיון לאפשר לכל אדם להמר בפועל בישראל גם אם קיימת "נגישות "בלתי נסבלת" לאינטרנט של כל אדם".

אך בית המשפט לא הסתפק בכך שהגיע למסקנה כי מדובר בעבירה שנעברה ב"מקצתה" בתוך שטח ישראל, אלא סבר כי במקרה זה מדובר מבחינה מהותית בעבירה שנעברה "כולה" בתוך שטח ישראל, לאור תכלית החוק.

מקרים קודמים

זו לא הפעם הראשונה במסגרתה עולה שאלת סמכות השיפוט והתחולה הטריטוריאלית של הדין הישראלי על עבירות הימורים. כבר בשנת 2003, עלתה שאלה דומה כאשר נאשם שהחזיק וניהל מועדון שאותו צייד בשלושה מחשבים אשר בהם הותקנה תוכנה ייעודית להפעלת משחקי הימורים באמצעות האינטרנט, טען בין היתר, כי במשחקים באינטרנט הרי שמדובר בעבירת חוץ שלגביה אין לבית משפט זה סמכות.

במקרה זה דחה בית המשפט את טענת הנאשם, בקובעו כי מעובדות כתב האישום, כל פעולותיו של הנאשם נעשו בתחומי מדינת ישראל, או לפחות מקצתן, כגון: הצבת המחשבים, התקנת התוכנה הייעודית, החיבור לאינטרנט וזימונו של הקהל להשתמש, תמורת תשלום, במחשבים לצורך הימורים.

כך זו גם לא הפעם הראשונה שבית משפט בישראל מכיר בדוקטרינת היד הארוכה בנוגע לקשר בין אתרי אינטרנט ומשתמשיהם במדינות אחרות. השופט בועז אוקון מבית המשפט המחוזי בירושלים (3137/04 במחוזי ירושלים) קבע בעבר כי אתר שמקורו בישראל אך מטרתו לבצע מסחר עם גורמים בחו"ל, עליו לצפות כי דיני המדינה אליה האתר פונה, יחולו על האתר למרות שזה נמצא בישראל. 

הסלמה במאבק נגד הימורים

אין ספק כי סוגיית ההימורים המקוונים הינה הנושא החם ביותר בסדר היום של האינטרנט בתקופה האחרונה ולא רק בישראל. ניכר כי המאבק בתופעת הימורים הפורחת ברשת גובר וכי השאיפה של הרשות האוכפת ואף חלק מן המחוקקים היא להטיל מגבלות דומות לאלה שהוטלו בארצות-הברית.

ובישראל כמו בישראל, המיגור חייב להיות טוטלי. לכן לפני כשנה פשטו חוקרי מפלג עבירות מחשב במשטרת ישראל על משרדי החברות המפעילות את אתרי האינטרנט וואלה וספורטליין בחשד לפרסום אתרי הימורים לא חוקיים הפועלים באינטרנט.

באוקטובר, 2005, פורסם כאן כי פרקליטות המדינה הכינה חוות דעת בנוגע להיקף ההימורים הבלתי חוקיים באינטרנט.  לאחרונה פנו משטרת ישראל ופרקליטות המדינה אל חברת "אינטרלוג'יק" המפעילה את אתר השש-בש Play65, והודיעו לה כי פעילותה נחשבת בעיניהם כפעילות עבריינית ולפיכך עליה להשביתה באופן מיידי.

נוסף על כך, הועברה הבהרה לחברות כרטיסי האשראי, כי אסור להן לשתף פעולה עם חברות המפעילות אתרי הימורים באינטרנט, ולכן אסור להן לבצע סליקה של כרטיסי אשראי לטובת אתרים אלה.

החלטה שקולה

הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויעשה סדר בשאלות המהותיות העומדות על הפרק. השופט הימן החליט לעשות כן וניכר כי מדובר בהחלטה שקולה, מדודה, המסתמכת על פסיקה זרה, אמנם מועטה מידי לטעמי, אך ניכר כי היא מבוססת על עקרונות יסוד בדין הישראלי.

יחד עם זאת, עלינו לשאול האם בעת שבית המשפט נתן את החלטתו, אכן בחן את הסוגיה לעומקה, לרבות השלכות החלטתו על תחומים אחרים באינטרנט הישראלי? הרי ממסקנותיו של בית המשפט ניתן לומר כי כל ספקיות הגישה לאינטרנט בישראל עוברות גם הן עבירה בכך שהן מסייעות לאתרי ההימורים לספק שרותי הימורים לגולשים הישראלים וגישה לאתרי הימורים.

האם מהיום על אינטרנט זהב, נטוויז'ן, ברק וכיו"ב לחסום גישה לכל אתרי ההימורים בחו"ל? האם עליהם לשקול חסימת גישה לכל אתר הנחזה להפר את חוקי מדינת ישראל? האם בכלל ניתן מעשית לבצע פעילות שכזו? עשרות שאלות שכאלה צצות להן עתה לאור תוכן החלטת בית המשפט בראשון לציון, אך אין זה המקום להעלות את כולן.

אין משמעות לתקנון

באופן דומה, האם מהיום אין כל משמעות להוראות תקנוני אתר בישראל, לדוגמה האיסור על שימוש של קטינים באתר שתוכנו נועד למבוגרים. הרי כיום בחלק הארי מן האתרים המכילים תוכן למבוגרים בלבד, כל שצריך הוא ללחוץ על כפתור האישור כי המשתמש הינו מעל גיל 18. ברור כי כל קטין שיחפוץ לעשות שימוש באתר, ילחץ על הכפתור ובפועל יגלוש באתר בניגוד להוראות מפעיל האתר.

בהתאם למסקנותיו של השופט הימן, אין כל משמעות לעובדה שקיים תקנון ו/או דרישה לאישור אקטיבי זה או אחר. הרי ברור שכל קטין החפץ לחזות בנפלאות חמוקיה של בת תפוצות, יאשר ויכנס לאתר כשם שנרקומן יעשה שימוש בסם למרות הזהרת סוחר הסמים כי מדובר בחומר המזיק לבריאות.

משכך, אולי במקרה זה, היה מקום להימנע ממתן מסקנות בעלות השפעה והשלכות נרחבות כל-כך ואולי היה אף מקום להפנות את הכדור למחוקק על מנת שזה ייתן את הדעת על הסוגיה?