"זה לא מקרה שצריך להגיע לבית המשפט"

פרקליטים בכירים מותחים ביקורת על החלטת בית המשפט להרשיע את רמון בהטרדה מינית. המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים לשעבר, עו"ד יהושע רזניק, אמר בעקבות הכרעת הדין בפרשת רמון, כי "זה לא מהמקרים שהיו מובאים לבית המשפט". לדבריו, זהו התיק הבעייתי ביותר שנתקל בו מאז ומעולם בעבירות מסוג זה.

פרקליט הצמרת מעדיף לו "היה מנגנון משמעתי" שהיה מטפל בתלונה. "אני חושב שזה לא אירוע שמספיק להפעלת המנגנון הפלילי. היה עדיף לו היה מנגנון אחר. נראה שהייתה בעייה התנהגותית אבל זה לא עניין פלילי. זה לא המעשה המגונה לצורך סיפוק או ביזוי החיילת. זה מעשה לא ראוי ולכן לו היה מנגנון לבירור התנהגות כזו או אחרת זה היה עדיף. לא היה מדובר במעשה מגונה בהגדרה הקלאסית".

• הכרעת רמון - כל הדיווחים בפרוייקט מיוחד
  

עו"ד רזניק אמר כי הוא מודאג מאוד מהתבטאויות ברורות של נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש ושל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, שאמרו כי לא היו רוצים לראות את אחותם במקומה של המתלוננת. "אלו דברים חמורים מאוד", אמר.

תמיכה לדברים של רזניק מגיעים גם מכיוונו של עורך הדין דרור ארד אילון, יו"ר וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. לדבריו, "אם היה מנגנון משמעתי מסודר, יכול להיות שחלק מהדברים שמתגלגלים לערכאות השיפוטיות לא מגיעים לשם. אני לא יודע אם זה מתאים למקרה הזה, כי למעשה מעולם לא הוגשה על מקרה כזה תלונה. אנחנו כאן במקרה של שחור לבן. לפי מה שבית המשפט קבע, מדובר במעשה מגונה בכוח, זה מעשה חמור ביותר".

עו"ד אילון מסביר כי "בהתבוננות רבת שנים נקודת האיזון בתפר בין גברים לנשים עברה מרחק עצום. במצבים של מחלוקת תמיד הגבר צריך להוכיח שהוא בסדר. האם האי הבנה חצתה את הקו או לא, ומה באמת היה ואיפה שמים את הקו. ולטעמי שמים את הקו רחוק מידי".

"המשמעות של הסתת הרף הקובע את גבול העבירה הפלילית", מסביר עו"ד אילון, "כשיותר מקרים נכללים בתוך העבירה, יש יותר הרשעות שגויות. אבל אי אפשר לומר את זה על המקרה הספציפי. אחוז ההרשעות של מילה נגד מילה נמוך באופן ניכר מהאחוז בישראל, בישראל מעל 90 אחוז מהמקרים בישראל מאמינים למתלוננות והדבר מדבר בעד עצמו".

גם חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, עורך הדין הירושלמי המתמחה בענייני נזיקין, יראון פסטינגר, מגדיר את ההרשעה "מצערת" וסבור, כי "אלמלא היה שר משפטים, לא היה מועמד כלל לדין". לדבריו, "ראוי כי הוויכוחים האידיאולוגים במערכת המשפט ילובנו לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

עו"ד סוזי נבות: "לא בתחום האפור"

דעה אחרת משמיעה עו"ד סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל. לדעתה של עו"ד נבות, "בית המשפט קבע מסר מאוד ברור שנשיקה בפה עם הלשון בניגוד להסכמה היא עבירת מין, שאיננה מהתחום האפור". המומחית מסבירה, כי "זהו מעשה פולשני, פוגע ומשפיל. היועץ המשפטי לממשלה מקבל חיזוק מפסק הדין משום שהשופטים קובעים כי מדובר באירוע חמור וחריג שאי אפשר לטאטא אותו מתחת לשטיח וזהו מסר ברור למי שהיה לו ספק אם היה צריך לחקור. הדברים מחזקים את עמדת היועץ המשפטי לממשלה".

ד"ר דנה פוגץ', ראש מרכז 'נגה' בקריית האקדמית אונו, אומרת בתגובה להכרעת הדין כי היא מצטערת על כך "שסנגורים נוקטים בגישה של הכפשת המתלוננת עצמה, במקום להתעמת עם העובדות כמו במקרה קצב. גם כך קשה מאוד להתלונן על עבירת מין ואני מקווה שהמסר שיוצא היום מבית המשפט יחזק מתלוננות בעבירות מין" ד"ר פוגץ' ציינה שבתהליך המשפט לא רק הנאשמים נפגעים, אלא גם המתלוננות, "כמו במקרה זה - בו נאלצה המתלוננת להתמודד עם דברים קשים שנאמרו בגנותה", אמרה פוגץ'.