הנשק הסודי

זה המכתב ששהר קיבלה מזהר:

שהר יקרה,

להלן עצות הזהב שלי לשבוע הקרוב:

1. הופעה - אם יש לך מה להראות, תראי. אם אין לך מה להראות, גם תראי. דברי בזלזול על אופנה וקוסמטיקה. אם מישהו יגלה שאת מכורה לדברים האלו, הסבירי שזה המראה הטבעי שלך: שיער לא גדל לך על הרגליים, נולדת עם ניחוח בושם וכל הקרמים שלך מיועדים למטרות מיניות.

2. בשיחה עם גבר כלשהו - שחקי בשיערך והסכימי בהתלהבות עם כל דבר שהוא אומר, בליווי אמירות כדוגמת "אף פעם לא חשבתי על זה!". כשהוא אומר דבר מה בגוון הומוריסטי, היקרעי מצחוק בצורה מוגזמת. צייני לטובה את התכונה שמהווה את הנדבך העיקרי בדימוי העצמי שלו, באופן שמבהיר שהוא הבן אדם הכי (שרירי/מצחיק/אחר) שפגשת. בנוסף, מצאי נקודת תורפה בגופו והעירי כבדרך אגב שאת חושבת שכרס/קרחת/שיער גוף זה סקסי בטירוף. את יכולה גם לבחור ספורט אקזוטי ולהצהיר שמחרמן אותך לצפות בו. אל תנסי להרשים עם הידע שלך בכדורגל אם זה לא המגרש הטבעי שלך.

3. בעבודה ובלימודים - בכל משימה בעלת אופי פיזי כלשהו בקשי את עזרתו של הזכר הקרוב. כשהוא מבצע את המשימה אמרי: "זה נראה כל כך קל כשאתה עושה את זה!". בנוסף, כשאת מדברת עם עמית לעבודה, געי בו מדי פעם. אל תהססי לשאול את אחד מהקולגות (שיודע שיש לך חבר) מה דעתו על ניהול רומן מהצד עם מישהי מהעבודה.

4. בחדר הכושר - תצפתי על אחד המתאמנים כך שיוכל לראות שאת מסתכלת עליו. אם הוא נמצא בטווח שמיעה - השמיעי נשיפות אורגזמתיות, או בקשי ממנו להראות לך איך משתמשים במכשיר כלשהו. שאלי אותו על איזה שריר המכשיר עובד.

5. ביציאות - שבי רחוק מחברותייך וחייכי לכל מי שמסתכל עלייך. הוא מפנה את מבטו? המשיכי להסתכל עליו. הוא חוזר להביט לכיוונך או מתעלם? המשיכי לנעוץ מבט עד שהוא יעשה משהו. הוא מתחיל לדבר איתך? הסבירי שיש לך חבר אך את לא פוסלת שדרוג לדגם חדיש יותר. תני מספר טלפון לכל מי שמבקש ממך (אבל הזהירי אותו שאם קול גברי עונה, שיגיד שטעה במספר).

6. עם חבר שלך - אמרי לו שבדקת באינטרנט, ואיבר המין שלו גדול בצורה לא פרופורציונאלית לגוף. ספרי לו שהוא הגבר היחיד שאיתו מעולם לא זייפת והסכימי לעשות איתו במיטה משהו שעד כה סירבת. אם אין דבר כזה, מסרי לו את ברכותיי.

7. ברגעי חירום - השוויצי שאת מסוגלת לעשות שפגאט או הצהירי שיש לך פנטזיה להיות פרוסת לחם, ולכן את אוהבת שמורחים עלייך שוקולד עם סכין פלסטיק.

בהצלחה!

זהר

לו הייתי צריכה להגדיר את עצמי במילה אחת הייתי בוחרת במילה "מהממת". אחריה, הייתי אומרת שאני טוטלית, וזו הסיבה שהסכמתי לכתבה הזו. הרי גם ככה אני משחקת בשיער מתי שרק אפשר (אבל לא אחרי לק). מה זה בשבילי להסתובב שבוע שלם לבושה כמו תלמידת תיכון באודישן ל"בייבי דולז" ולהגיד לגברים מה שהם רוצים לשמוע? מה זה לעומת נצח של מריטת שיער מהמפשעה? כל כך קטן עליי שזה לא נסגר.

וכך ויתרתי על גישת פולין הקפואה, ואיתה על כל הכבוד העצמי שלי, לטובת התמרחות בלתי מתפשרת בת שבוע עם כל מה שיש לו שק אשכים. גם את אמיר, החבר החתיך שלי, הכנסתי לניסוי בלי לשאול בכלל – כי מערכת יחסים אמיתית חייבת להיות מבוססת על שקרים ומניפולציות.

"תייעץ לי מה שאתה רוצה, אני אעשה הכול", אמרתי לזהר. "אם איאלץ לקיים יחסים עם כל מיני דוגמנים תועים, אני אעשה את זה. הכול למען התחקיר". ככה זה כשטוטליים. מה, לא?

יום חמישי: מידע שימושי

יקי, ידיד מהעבודה, מתוודה שיש לו כרס. "אתה יודע כמה כרס זה סקסי? במיוחד אם היא שעירה. יש בזה משהו אנושי, ממש לא פלקטי". לאור התלהבותו אני מגניבה מגע אל החזה שלו ובאופן כללי מרגישה מאוד פושעת. "נהיה פה חם", הוא אומר בתגובה, ואני מספרת לו כמה זיעה זה סקסי. בחיי, זה עובד.

בשעת לילה מאוחרת אוסף אותי החבר החתיך שלי ואנחנו נוסעים למסיבת יום הולדת. על רחבת הריקודים אני צועקת באוזנו שבדקתי באינטרנט, ומסתבר שאיבר המין שלו גדול בצורה לא פרופורציונאלית לגוף.

"למה בדקת באינטרנט?" הוא שואל.

"כי זה עניין אותי", אני עונה.

"אין לך מספיק קנה מידה שאת צריכה לבדוק?" הוא ממשיך. אני שוקלת להיעלב ואז עונה: "אני לא זוכרת אף איבר מין מאז שפגשתי אותך. אתה גם היחיד שמעולם לא זייפתי איתו". הוא מביט בי בחוסר אמון ומציע לי לסיים את השיחה. חבל, חשבתי שאני משכנעת. אני צריכה לעבוד על זה. אולי אפנה לאורית שר.

סופשבוע: תמוה

אני מבלה את היום אצל אמיר, ששואל מה לא בסדר אחרי שאני נקרעת מצחוק מכל משפט שלו. "אתה פשוט הבחור הכי מצחיק שאני מכירה", אני אומרת לו, והוא מחייך ומספר בגאווה שסיים ללמוד את כל עשרות אלפי המילים לפסיכומטרי. "בחיים לא פגשתי מישהו עם זיכרון כל כך טוב! אתה הבחור הכי חכם שאני מכירה".

מאוחר יותר, לאחר סשן סוער ומיוזע של, אהם, קריאה בתנ"ך, אני מתקרבת אליו ולוחשת לו: "היית רוצה לנסות משהו חדש?".

"מה זאת אומרת?" הוא שואל.

ובכן, אני לא יודעת אם זו עובדת היותי שילוב נדיר של יופי, גמישות (שפגאט!) וליברליות, או סתם כי החבר שלי לא ממש חזק בתחום הביזאר ולא יודע לבקש שלישיות – אבל טרם יצא לי לסרב לבקשה מינית שלו. כאילו, חוץ מהדבר הכואב ההוא, אבל אחרי שמסכימים לנסות ובוכים זה לא נחשב סירוב.

"סתם, אולי יש משהו שרצית לעשות ולא עשינו. אפשר לנסות קשירות, זוכר את האזיקים שקניתי באמסטרדם?" הוא נותן בי מבט מוזר.

"אפשר גם לצלם, לראות איזה סרט, להזמין חברה או חבר – אני לא שופטת".

"את רוצה?", הוא משפשף את עיניו.

"השאלה היא לא מה אני רוצה, אלא מה אתה רוצה".

"ממש טוב לי ככה", הוא מעניק לי פטור. חתונה, בחיי.

בערב אני יוצאת לפיק-אפ שכונתי. מכיוון שההוראות של זהר לא אמרו לתת לגברים את מספר הטלפון הנכון שלי, אני נותנת לעצמי את החופש לחלק מספרים כלשהם.

במחשוף מהגיהינום, פוש-אפ ואיפור מעושן התיישבתי, הזמנתי יין אדום (כי זה מה שנראה לי שפאם פטאל תזמין) והתחלתי לחייך לבחורים שסביבי. הם יצרו קשר עין, חייכו לפעמים, וזהו. לאחר שווידאתי שלא ברחה לי פטמה, התיישבתי ליד ניר, סטודנט להנדסת חשמל שסיפר בהתלהבות על הטיול לדרום אמריקה ששינה את חייו. "וואו", פלטתי כל הברה שנייה, מה שגרם לו להתלהב ולדבר על סמים קלים וחוויות רוחניות. "אני עומדת לצאת מפה שונה לגמרי משנכנסתי", אני מוסיפה ומספרת לו על התחביב שלי – לצפות בכדור נוצה בערוץ הספורט בלילה.

ניר חייך בביישנות, מה שעודד אותי להסביר לו למה קוסמטיקה היא עניין מגוחך: "ידעת שפעם באירופה היו כולאים נשים שהתאפרו, כי זה נחשב שקר? בצדק!".

"את לא מתאפרת?", שאל, ואני עפעפתי בריסיי, המגובים ב־29 שכבות מסקרה, ליקקתי את שפתיי עמוסות הליפגלוס ועניתי: "לא, זה שיעבוד!", והוא הסכים איתי בכל פה. בשלב זה הענקתי לניר מספר טלפון כלשהו ואמרתי לו שאם עונה גבר, שיגיד שזו טעות. "אוקיי", הוא ענה בשמחה והלך. מוזר מאוד.

המשכתי הלאה לעוד ניר, סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה. תוך משחק בשיער, סיפרתי לו שאני יודעת לעשות שפגאט. הוא נראה משולהב, ואני המשכתי לספר לו שמיני-גולף מחרמן אותי.

אחר כך גם התחלתי עם בחור סקוטי בשם שיימוס שלבש חצאית, אבל הוא לא ביקש את המספר שלי וגם היה מאוחר, אז הלכתי (לא לפני ששיחקתי בשיער מול הבחור שמרים את המחסום בחניון. הוא בהחלט הרים אותו).

יום ראשון: זהר, אתה גאון

אני יושבת במשרדו של יקי, בשעה שגדי ומשה, עוד שני גברים נאים שעובדים איתנו, נכנסים גם הם ופוצחים בשיחה על דברים לא מעניינים, כי על זה גברים מדברים. "אני יודעת לעשות שפגאט", אני קוטעת את שיחתם והם מתחילים לחקור אותי. "אני חייבת לעשות חימום קודם", אני מתנצלת, "אבל אני אראה לכם פעם".

לאחר שיקי מתוודה שאילולא היה נשוי היה מתחתן איתי (גאון הזהר הזה, נראה לי שאמשיך עם זה גם בשבוע הבא), אני מתיישבת ליד משה ושואלת אם הוא היה מוכן לנהל רומן בעבודה. "אין לך חבר?" הוא שואל, ואני מהנהנת ונוגעת לו בזרוע. "את אומרת לי שאת יודעת לעשות שפגאט ועכשיו זה. את רומזת לי משהו?" בשלב הזה אני קמה וללא מילים חומקת מהמשרד.

יום שני: כושר גופני ואני

על אף שנאתי לספורט, פעם בשבוע אני מוצאת את עצמי במכון הכושר, תוצאה ישירה של עבודה באותה הקומה עם מערכת "מנטה". עליתי על הקרוס טריינר והתחלתי להתנשף בהגזמה, מה שהפנה לעברי כמה מבטים, ואז הגיע אחד המדריכים שחשב שאני עומדת להתעלף.

הורדתי יד אחת מהמכשיר לטובת ניסיון לשחק בשיער, מה שהסתבר כטעות כשהאייפוד שלי עף לרצפה ואני בעקבותיו. הרמתי את האייפוד בחוסר אונים והושטתי אותו לעבר המדריך ההמום.

"אתה יכול לעזור לי לחבר אותו לאוזניות?" כשביצע את הפעולה המורכבת הכרזתי: "זה נראה כל כך קל!".

בעמדת המשקולות פניתי למדריך אחר ושאלתי אותו על איזה שריר התרגיל עובד.

"יד אחורית", הוא הצביע על הזרוע שלו. "וואו, יש לך ממש גדול!" אמרתי בקול רם מדי. אלוהים, למה חידשתי מנוי לשנה?

בשלב המתיחות בחור על מזרון סמוך חייך אליי.

"אני יודעת לעשות שפגאט", אמרתי לו.

"באמת?" הוא התלהב. "תעשי!".

אופס. אין תירוץ, כבר עשיתי חימום! מלמלתי משהו על שריר תפוס וחשבתי שיש מצבים שבהם פשוט כדאי לשחק בשיער ולהגיד וואו.

יום שלישי: תלחשי ותנטשי

"אם היית מאכל, איזה מאכל היית?" שאלתי את יקי, שחשב לפני שענה: "שניצל. ואת?".

"פרוסת לחם, כי אני אוהבת שמורחים עליי שוקולד עם סכין מפלסטיק", עניתי בלחש ונמלטתי. האם משלמים לי מספיק על הכתבה הזאת?

יום רביעי: סיכום מדעי

שיעור קופירייטינג בבית הספר של תרצה גרנות. אחרי שיובל נכנס לאקסטאזה ממטפורת השוקולד שלי, וערן האופנוען התחנן לראות אותי עושה שפגאט ("גם לאורך וגם לרוחב", נסחפתי), התפניתי למחשבות. מה בעצם למדתי בשבוע החולף, שאלתי את עצמי. ובכן, תיארתי לעצמי שהמסקנה תהיה משהו מעורפל על זה שגברים אוהבים בחורות שמתלהבות מכל מה שהם אומרים ומסוגלות לעשות שפגאט. פשוט לא תיארתי לעצמי עד כמה הם אוהבים אותן! בכל זאת, קיבלתי חצי הצעת נישואין. אבל לא מהחבר שלי, הוא אוהב בחורות אינטליגנטיות עם דעות. פסיכי.