מה קרה לחקירת רשות המסים?
זוכרים את חקירת השחיתות ברשות המסים? אם שכחתם את קיומה זה אומר שהחקירה תקועה, או שהפרשיות האחרות הורידו אותה מהכותרות, אבל בעצם השיא עוד לפנינו. ימים יגידו
לאן נעלמה פרשת השחיתות הבומבסטית ברשות המסים? האם החקירה ומעצר הבכירים שפרצו לכותרות הראשיות בקול תרועה, גוועו בחשאי בדממה הדקה שירדה עליהם בתקשורת?
שתי תשובות אפשריות באות בחשבון. האחת, שפרשיות חמות יותר - התפטרות הרמטכ"ל, אישומי הנשיא קצב, והרשעת רמון - גנבו את ההצגה והממונים על החקירה לא רוצים להידחק לעמודים האחוריים. השנייה - שהחקירה הראשונית, עד מעצר הבית של החשודים, מיצתה את עצמה, לא הניבה תשתית ראיות לכתבי אישום, והחוקרים מגששים את דרכם בערוצים סמויים וממשיכים בהאזנות הסתר, או שהם תועים באפלה.
כך או כך, שתי האפשרויות אינן מדברות לזכות מנהלי החקירה. בעיקר אם האפשרות הראשונה היא הנכונה. בהקשר זה אפשר לומר לגנותם כי יצר הפרסום גובר אצלם על זכות הציבור לדעת. אבל ייתכן שניתן יהיה לומר מלה לזכותם ובשבחם, אם יתברר כי הקודקוד החדש של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יחא"ה) סגר אותה הרמטית וחיסל את מכת ההדלפות החולנית שאפיינה את עבודת החוקרים בתקופתה של מירי גולן. המשטרה יכולה להכחיש שלא היה דבר כזה, אבל היא לא תשכנע את הברנז'ה. הנורמה הזאת הפכה לשם דבר.
חוקרים מסוימים נעזרו בתקשורת לקידום החקירות ו/או לקידומם האישי. לטובת העניין הם ניצלו את שוט הפרסום, בהדלפות מגמתיות של קטעי מידע אשר יצרו תמונת מצב, לרוב מעוותת, כדי ללחוץ על נחקרים לשחרר את לשונם או לגרות מקורות מידע חדשים לצאת מהחורים. הסימביוזה הזאת עוד מחכה לחוקר משלה. היא עבדה יפה גם בימים הראשונים של פרשת רשות המסים. הציבור למד כי יש בידי המשטרה יותר מקצה חוט. אפילו השופט שהאריך את מעצר החשודים שוכנע שהוא תורם לביעור קן שחיתות נוסף.
האם הברזים התייבשו?
האם פשר השקט התקשורתי הפתאומי הוא שהברזים ביחא"ה לא נסגרו זמנית אלא במקרה התייבשו? קשה לדחות את זה על הסף. מלכתחילה נשמעו טענות שגל המעצרים הקדים את זמנו, לפני סיום החקירה הסמויה שנחשפה בהאזנות הסתר לשולה זקן, ראש לשכת ראש הממשלה ושות', בפרשת הנשיקה של חיים רמון. ההדלפה על החקירה לברוך קרא מערוץ 10 שברה את הסוד וחייבה את המשטרה לעצור את החשודים לפני שיתאמו עדויות או יעלימו ראיות.
הפרסומים בשבוע הראשון שהחוקרים מחפשים עד מדינה, רמזו על דלות החומר הבסיסי שבידי המשטרה. חיזקו את הרושם הזה מעצרי הבית של החשודים. זהו מחווה חריג בנורמה המשטרתית, קל וחומר בחקירות מהסוג הזה.
ספק אם החשודים נהנים מהיחס המיוחד הזה רק הודות למעמדם הציבורי. אבל האפשרות הזאת מעלה אופציה נוספת, רגישה יותר - שהחוקרים נקלעו לשדה מוקשים ולקחו פסק זמן עד שישקע אבק הסערות שמחוללות פרשיות השחיתות האחרות בצמרת השלטון. בעיקר עד שיתברר לאן נושבת הרוח בוועדת וינורגרד, ועד כמה היא תסכן את יציבות הממשלה ושל העומד בראשה.
לא מדאם פומפדור
החשודה שולה זקן היא החוליה המקשרת בין הדברים. מחדרי החקירות יצאה עד כה התמונה כאילו היא זו שמשכה בחוטים מאחורי הקלעים של המינויים ברשות המסים, כביכול כדי להיטיב עם אחיה והחבורה הירושלמית של בעלי הממון. הרושם הזה מוגזם בלשון המעטה.
שולה זקן היא אישה עתירת כישורים אבל מדאם פומפדור היא לא. המעבר של הבוס והפטרון אהוד אולמרט ללשכת ראש הממשלה אמנם גרם לפיחות במעמד ראש הלשכה, ליד ראש המטה יורם טורבוביץ. אבל זקן היתה ונשארה לא רק יד ימינו הנאמנה של אולמרט אלא בעיקר אשת סודו כמו שהוא נהפך עם השנים לאיש סודה. המעבר הזה גם לא משנה הרבה לגבי הפרשה הנחקרת מאחר שמעלליה התרחשו בעיקר בתקופתו של אולמרט כשר האוצר שבה שולה זקן היתה מלכת הלשכה.
אבל מי שמכיר את מערכת היחסים בין השניים יודע כי אין כמוה להוציא לפועל את מצוות הפטרון בשיא המהירות והיעילות, וגם אם מדובר ברעיון שלה, היא לא תבצע אותו על דעת עצמה. במלים אחרות - כל מעשה שמייחסים לשולה זקן אמור להיעשות לפחות בידיעתו של אולמרט, מה שהופך את ראש הממשלה לחלק בלתי נפרד מהפרשה.
אפילו אם שולה זקן תישבע כי ידו לא היתה במעל ורק היא הנפש הפעילה הבלעדית - חוקר שעיניו בראשו, ושבעתיים אם הוא ירושלמי שבקי בהוויות החולין של עיר הקודש, יבין מיד כי האישה הנחמדה הזאת רק מנסה "לשכב על הגדר" למען פטרונה. בינתיים לשכת ראש הממשלה תומכת בה בשתיקה. אפילו את עורך הדין שלה סידר לה יועץ התקשורת של אולמרט, אסי סריב. אבל בחוגים הסובבים את "החבורה הירושלמית", קבוצת ההתייחסות שלה, לא מאמינים כי זקן תשמור על אולמרט אם תחוש שזרקו אותה לכלבים.
אפרופו החבורה הזאת. צר לי אם האזנות הסתר של המשטרה התמקדו בתכני השיחות בין חבריה ובינם לשולה זקן, ואם רק מהפטפוטים הללו התקבלה תמונת הקשרים המאפיוזיים בין הון לשלטון, שהניבו את המינויים הפסולים ברשות המסים.
לא צריך להיות מקורב אישית לנפשות שמככבות בתיק החקירה, גם אלה שטרם נעצרו, כדי להכיר את תרבות הדיבור הזחוחה, הסחבקית והמתרברבת שלהם. לאוזן הזרה האחווה במועדון הזה שופעת ביטחון עצמי מעושה בתערובת של כוח וטוב לב, שנולדה במשפחות דלות אמצעים אבל חמות ומלוכדות, והתפתחה כשעשו חיל בעסקים כאלה ואחרים. נובורישים שעלו בסולם הכלכלי ועדיין מחפשים את מקומם בסולם החברתי בסיוע פוליטיקאים מקומיים וארציים המקשטים את מסיבותיהם. הפוזה האהובה עליהם היא של מכתירי מלכים, אבל הבועה שלהם היא קליפת אגוז.
אולמרט, אגב, סיגל לעצמו את הפוזה הזאת. בתור ראש עירייה ושר הוא שיכנע מבקשי טובות לא מעטים כי את נשמתו הוא ייתן למענם, אבל בשורה האחרונה הם קיבלו קדחת.
מינוי כברירת מחדל
מאזיני הסתר לשולה זקן בבעיה אם הבינו מפטפוטיה, למשל, כי הודות לקשריה בצמרת התמנה ג'קי מצא למנהל רשות המסים. הקשרים הם עובדה. המינוי הוא סיפור אחר. מצא לא התמנה בכוונת מכוון. המינוי שלו היה ברירת מחדל. קודמו איתן רוב אפילו לא חשב על פרישה, אבל בשלהי נובמבר 2005 ביקש מבקר המדינה את תגובתו לטיוטת דו"ח קטלני שחשף קשרים עסקיים עליהם שכח להצהיר כשהתמנה לראש אגף המכס והמע"מ, 4 שנים קודם לכן. רוב, מינוי פוליטי של שר האוצר דאז סילבן שלום, פרש לפני שיודח אחרי פרסום הדו"ח.
אולמרט היה בראשית דרכו באוצר, בעיצומה של רעידת האדמה הפוליטית של הקמת קדימה. הוא ניסה למנות במקום רוב את עו"ד אודי ברזילי, לשעבר יועץ משפטי וסגן נציב מס הכנסה, וגם בנו של רואה החשבון הפרטי שלו. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אסר את המינוי החיצוני כשהמדינה הולכת לבחירות, מאותה סיבה שאסר עליו לפטר את החשב הכללי ירון זליכה. שר האוצר נאלץ בלית ברירה למנות במקום רוב ומהר את אחד משלושת הסגנים של מנהל הרשות - שוקי ויטה הסגן למיסוי, עוזר ברקוביץ הסגן למנהל, וג'קי מצא הסגן למודיעין וחקירות. כולם הפעילו יומם ולילה קשרים לקידומם האישי.
מועמדות ויטה נדחתה בגלל הרשעה פלילית בעקבות פרשת כוס התה הרותח ששפך 8 שנים קודם לכן על מבקרת הפנים של מס הכנסה, אשר חשפה את מעורבות הנציב דורון לוי ויועצו אודי ברזילי בפרשת מיסוי מסריחה. אולמרט, מספרים ברשות, נשבע לברקוביץ שהתפקיד שלו, אבל ברגע האחרון מינה את מצא. השר טען שלחצו עליו, אבל לא מהכיוון שאתם חושבים. ברקוביץ היה איש מינהל. מנהל הרשות ראוי להיות איש מקצוע בתור סמכות עליונה בעררי שומה, לפני פניה לבית המשפט. נכון שגם איתן רוב לא בא מתחום המיסוי, אבל אותו קיבל אולמרט בירושה מרושתת חזק במרכז הליכוד, לפני הפילוג של קדימה. מי נותר? ג'קי מצא.
על פני הדברים נראה כאילו רק חסידי תיאורית הקונספירציה יכולים להיאחז בכוחה בנסיבות המקרה של מצא. אבל מי יודע? אולי יחא"ה מחביאה את הקלף הקושר למינוי את שולה זקן וחבורתה. מה שברור - היא היתה בתמונה בתור ראש לשכת השר ששום דבר לא נעלם מעיניה, אבל באשר לקולה המכריע - חובת ההוכחה מוטלת בצד של המשטרה, ואפילו כך - אם יש כוונה פלילית מאחורי המינוי, הכתם הזה מלכלך קודם כל את השר אולמרט. אם המשטרה יודעת ותעדיף לשתוק - אפשר להבין מדוע.
ואולי מצא ידע יותר מדי?
ברשות המסים מהלכת בימים אלה הערכה הפוכה. מצא לא נעצר בגלל שידע או לא ידע כי מישהו התכוון להשתמש במינוי שלו כדי להיטיב את שומות המס של בעלי ממון מירושלים ומחוצה לה. הפללתו, לפי אותה הערכה, נועדה לחסל אותו בגלל שידע יותר מדי על עסקיהם ואולי גם עמד לפגוע במי מהם. בל נשכח שתפקידו הקודם ברשות עסק במודיעין ובחקירות. שולה זקן והאחרים בתרחיש הזה בקושי דגי רקק ואולי רק מסך עשן.
בכיר ברשות תומך בהשערה הזאת. "אחרי ההלם הראשון של המעצרים", סיפר השבוע, "נזכרנו פתאום בכל אותם הערות ורמזים סתומים שזרקו לנו גורמים שונים חודשיים-שלושה קודם, שהמצב הקיים עלול להשתנות בקרוב ושלא נחשוב כי מה שהיה הוא שיהיה. באותו זמן לא ייחסנו להם חשיבות. המכה של מצא פתחה לנו את הראש, איך לא ראינו את הכתובת על הקיר".
