שטרית: לנדל"ניסטים יש יותר מדי כוח

"משרד השיכון נשחק עם השנים והפך להיות חסר שיניים", כך אומר ל-ynet שר השיכון, מאיר שטרית, שמתכנן בימים אלה מהפך מבני במשרד. על הפרק ביטול יחידות, עריכה מחודשת של המבנה ההיררכי ופרישה מרצון של כ-200 מתוך 800 עובדי המשרד. "הגיע זמן לרענן את השורות", אומר שטרית שזוכר את ותיקי המשרד עוד מימי כהונתו כראש עיריית יבנה לפני 30 שנה.

"מדובר במשרד בעל חשיבות לאומית שעבר בשנים האחרונות תחת ידיהם של שרים רבים בעלי סדר יום שונה והרבה קיצוצים", הוא אומר. "נושאים חשובים הוזנחו, נחרדתי ממצב המשרד".

שינוי מבני מוביל שטרית בימים אלה גם במינהל מקרקעי ישראל. "התוכנית היא להוציא קרקעות מידי המינהל ולהעבירן לידיים פרטיות", הוא אומר. "אני רוצה לשנות את מבנה המינהל באופן קיצוני למבנה של חברה פרטית או ממשלתית בשאיפה להנהיג התנהלות שקופה, יעילה, כלכלית ולא בירוקרטית".

"אי היציבות בשלטון באמת הרסנית. זה לא סוד שרציתי להישאר במשרד התחבורה ולהמשיך ולקדם את התהליכים שהתחלתי שם. היום אני במשרד השיכון ואמשיך בקידום הרפורמות בכל הכוח. צריך לזכור, משרד השיכון הוא בעל פוטנציאל להשפיע לא רק בתחום הדיור, אלא לחולל מהפכות בחברה".

חוק הבנייה להשכרה

בד בבד עם השינויים המבניים מתכנן שטרית שינוי מדיניות כולל בתחום השיכון, מה שעתיד לחולל לטענתו מהפכה בכל שיטת הדיור בארץ. "הצעת החוק שתונח בשבוע הבא על שולחן הכנסת אמורה לשדרג את הבנייה להשכרה בישראל ולהפוך אותה לאטרקטיבית", אומר שטרית.

"התשואה שהיזם יקבל מבניית דירת להשכרה תהיה גבוהה בעשרות מונים מהחזקת הכסף בבנק או באגרות חוב ממשלתיות. היום כל זוג צעיר רוכש דירה ומשקיע בה ובמשכנתה את כל הונו. אם ההצעה תצא לפועל יוכל אותו זוג לשכור דירה לטווח ארוך - אפילו לעשרות שנים במחירים סבירים כפי שמקובל בכל העולם.

"אני מעריך שגופי השקעה מוסדיים ישקיעו בבניית הפרויקטים להשכרה. הוריתי למינהל מקרקעי ישראל להתחיל באיתור קרקעות. יזמים כבר פונים וברגע שיהיו 5,000 דירות ראשונות להשכרה אני משוכנע שיהיה מהפך בתחום", אומר שטרית. 

לא נבהל מהפופוליזם

לפני שבועיים החליט שטרית לצמצם את פרויקט שיקום השכונות הפיזי ל-37 מתוך 96 השכונות שנכללו בפרויקט השיקום המקורי החלטה שנתקלה בביקורת רבה. "אני לא נבהל מהפופוליזם", הוא אומר. "צריך להבין שאם פעם הוקצו לפרוייט 450 מיליון שקל הרי שבשנים האחרונות קיבל המשרד רק 28 מיליון שקל לשיקום. בתקציב כזה עלוב אי אפשר לשקם 96 שכונות. אחרי שראיתי שהאוצר מסרב להגדיל את התקציב נאלצתי לצמצם את מספר השכונות שיזכו לשיקום פיזי.

"היו לי שתי אפשרויות, או לחלק 300 אלף שקל לכל שכונה, סכום ההופך את הפרויקט ללא יעיל, או לרכז מאמץ, בשכונות הנזקקות ביותר לפי נתוני הלמ"ס. בחרתי באופציה השנייה", הוא אומר.

עד מתי תימשך התוכנית במתכונתה המצומצמת?

"אם נצליח לשקם שכונה, נעבור לשכונה הבאה, בתקווה שבמקביל יגדל תקציב השיקום ויאפשר לנו להכניס יותר שכונות לפרויקט. אולי מהרעש התקשורתי ייצא דווקא משהו טוב ותקציב השיקום יגדל".

פיתוח הפריפריה

שטרית אומר כי הוא רואה את אכלוס הנגב והגליל כמשימה לאומית. "למרות ההתנגדויות, אני בהחלט תומך בהתערבות בשוק לטובת הפריפריה", אומר שר השיכון. "המדינה נהפכה להיות מדינת תל אביב, גוש אחד של בניינים מנתניה עד אשדוד. מחסלים את כל השטחים הירוקים כי לנדל"ניסטים יש יותר מדי כוח והם גוברים על הממשלה.

מדינת ישראל לא צריכה לשנות ייעוד קרקע חקלאית במרכז הארץ לטובת אנשי הנדל"ן וללא התערבות ממשלתית לא נצליח ליישב את הנגב והגליל".

האם יש התקדמות בהקמת יישובי הקבע למפוני גוש קטיף?

"אנו נהיה מוכנים למסירת המגרשים כולל פיתוח ותשתיות כבר השנה, הבעיה היא שמשרד החשב הכללי תוקע לנו מקלות בגלגלים. לפי התוכנית, חברות ממשלתיות יקבלו את פיתוח הקרקע ויתמסרו למשימה אבל החשב הכללי מסרב לפטור את החברות הללו מחובת המכרזים וזה אבסורד. לא ייתכן שחברה פרטית וחברה ממשלתית יתחרו על המכרז הזה שהוא במובהק מתאים ליישום על ידי חברות ממשלתיות במהירה ובצורה מעולה. אני מוביל מהלך שיבטל את חובת האישור של החשב הכללי ואם אכן אצליח להוליך אותו נמסור מגרשים למפונים כבר בסוף 2007".

"מסכים עם התוכניות הכלכליות של האוצר"

שטרית כיהן בזמנו כשר במשרד האוצר, לצדו של נתניהו. היום הוא תומך ברפורמות שמציע שר האוצר אברהם הירשזון. "אני תומך בצעדי האוצר גם אם אני לא שלם איתם במאת האחוזים. המושג מס הכנסה שלילי הוא מושג שאני הבאתי לכנסת בנאום משנת 1981 וגם תמכתי בו לאורך כל הדרך. השיטה שאני הצעתי היתה שונה אמנם והיה בה פוטנציאל לאפשר תמיכה גדולה יותר לאוכלוסייה העובדת שלא על דרך קצבאות. אבל גם התוכנית של האוצר היא צעד בכיוון הנכון למרות שאינו מספיק. חלוקת הפירות במדינה לא צודקת, מעוותת, הפערים מתרחבים ויש לסייע למעמד הביניים ולנזקקים, להפוך את היציאה לעבודה משתלמת ואת זה הקצבאות לא יכולות לעשות".

שטרית ששימש כאמור בעבר גם כשר התחבורה תומך ברפורמה רכב. "הירשזון צודק לחלוטין לגבי השינוי בליסינג. האוצר עוד מגלה רחמים ומקצץ בשלבים, אני הייתי עושה את השינוי במכה אחת. לא רק שמדובר בהוצאה מיותרת של 2.5 מיליארד שקל, מדובר במכוניות מסוכנות. חברות הליסינג רוצות לזכות במכרזים ומורידות את המחירים על חשבון אמצעי הבטיחות ברכב, גם הנהגים לא בדיוק זהירים כאשר מדובר במכונית שהם לא משלמים עליה", אומר שטרית.