כשביל פגש את יולי: רומן היסטורי

יולי תמיר, כמו לימור לבנת ויוסי שריד לפניה, אינה עושה דבר לעדכון החינוך מבחינה פדגוגית וניהולית. בפגישתה עם ביל גייטס השבוע, תמיר טעתה בגדול כשהכריזה שמיקרוסופט תעזור לישראל בנושאי מיחשוב ממשלתי וציבורי. יש טובים ממיקרוסופט במערכות הפעלה, בתוכנות לימודיות ובתוכנות ניהוליות. מערכת החינוך בישראל בשנת 2007 רק נסוגה מאז מחר 98.

מבחינת חומרה, עדיף פרויקט "מחשב נייד ב-100 דולר לכל ילד" על פני מחשבים תואמי חלונות. החיסכון לכל מחשב מסתכם במאות דולרים. למיליון מחשבים לילדי ישראל, החיסכון מסתכם במאות מיליוני דולרים. על פרויקט מחשב ה-100 דולר, דווחו הניו יורק טיימס והפורבס מהשבוע שעבר מכנס דאבוס.

בחירה במערכות הפעלה מבוססות לינוקס ולא חלונות תחסוך מאות מיליוני דולרים. מבחינת תוכנות

 ניהול מערכות חינוך, מערכות תוכנה ארגונית וניהול מידע BI של SAS או של SPSS או של סיילפורס עדיפות על המערכות של מיקרוסופט.

בתחום יישומי אופיס מעבד התמלילים והגיליון האלקטרוני החינמיים והמקוונים של גוגל מתאימים הרבה יותר לילדי דור ה- Y (גילאי הגן עד האוניברסיטה).

מבחינת תוכן, ויקיפדיה עדיפה על החומרים המיושנים והלא ידידותיים שמיוצרים כיום באוניברסיטאות ובמערכות החינוך הממשלתיות. היתרון של ויקיפדיה ומעבד תמלילים של גוגל יבוא לידי ביטוי בעיקר כשלכל ילד יהיה "מחשב נייד של 100 דולר", שכן זה יחסל את כל בעיות האבטחה של חומרה. אך זה יצור בעיה של חשש המורים מאובדן הסמכות הריכוזית בכיתה.

שינוי שכזה יביא לחסכון של כמיליארד דולר בתוכנית הצטיידות של כשלוש שנים שהיא תקופה מספיק ארוכה לקדנציה של שר חינוך ממוצע בישראל.

ווב 2.0 בחינוך: מחר 2008

אם כך, ווב 2.0 הוא המשותף לכל האלטרנטיבות למיקרוסופט. ביל גייטס עוזב את מיקרוסופט לעסקי צדקה כי הוא מרגיש שבמיקרוסופט אין (ולא יהיה) כל חדש. אך יולי תמיר ואיציק כהן סגן בכיר לחשב הכללי יומנהל פרויקט תהילה, בועז דולב, עוד לא התעדכנו בחדשות הישנות מאוקטובר 2005.

לא תמיד היה כך. בתחילת שנות ה-90 ממשלת ישראל ושרי החינוך יזמו את דו"ח הררי ואחר כך את פרוייקט מח"ר 98 שאמור היה להצעיד את ישראל למאה ה-21. אך מאז שנת 98, כמעט 10 שנים, אין לישראל שום תכנית חינוכית בתחומי המיחשוב החינוכי והניהולי. המערכת מתנהלת כמו אוניה ללא מצפן, ללא מפות דרכים וללא מטרה.

הפערים בין ילדי דור ווב 2.0 לבין מערכת החינוך מדור "ווב מינוס 2", הולכים וגדלים ואתם גדלים אקספוננציאלית השעמום וחוסר המוטיבציה של התלמידים. מערכת החינוך נסוגה למאה ה-19 בדמותם של כל מיני "סטנדרטים" ומבחני מיצב שממררים את חיי הילדים וההורים והמורים. הגיע הזמן להתחיל ב"וועדת הררי 2.0" ובתוכנית מחר 2008.

מהפכת ווב 2.0 יצאה מהארון באוקטובר 2005 בסאן פרנסיסקו. באותו מקום, חודש לאחר מכן בנובמבר, התפרסמה תגובת מיקרוסופט לווב 2.0 במסווה של תגובה לגוגל. גוגל היא אולי כרגע גורם מוביל ביקום החדש המתרחב של ווב 2.0, אבל כבר יש לה מתחרים. לווב, ובמיוחד לווב 2.0, יש כנראה מבנה אנטי-מונופוליסטי. לא מיקרוסופט ולא גוגל לא יוכלו להיות המונופול בווב 2.0 מסיבות מהותיות.

ביל גייטס יודע זאת, אך חלק גדול מהמנהלים המרובעים של מיקרוסופט לא רוצה להבין זאת. לכן ביל גייטס שלח לכל המנהלים שלו אזהרה על הטיטניק המתקרבת במהירות לקרחון שלה: ווב 2.0. הוא קרא לקרחון זה טכנולוגיה משבשת (Disruptive). כלומר, מומחיות מהעבר כבר לא תועיל נגדה.

מ"טלוויזיה חינוכית" ל"יוטיוב חינוכית"

מדובר בתשתית חדשה וביישומים חדשים שיוצרים שלושה מעברים: מדסקטופ לווב 2.0, מווב 1.0 לווב 2.0, כלים חדשים לגמרי של ווב 2.0.

מבחינה תשתיתית, יש קבוצת כלי פיתוח חדשים בשם AJAX המהווים שילוב של Java Script ו-XML שמאפשרים לבנות יישומי ווב עשירים וחזקים כמו יישומי דסקטופ. ה"פטנט" הוא פשוט: במקום לסחוב את כל הפרה, מספיק לסחוב כוס חלב. במקום לרענן כל פעם את כל דף האינטרנט מספיק לרענן רק את מה שהתעדכן.

יכולת זו מאפשרת טלוויזיה אינטרנטית ידידותית מהסוג של יוטיוב. אולי יסגרו כבר את הטלוויזיה החינוכית וישקיעו ב"יוטיוב חינוכית"?

מה מיקרוסופט עשתה בתגובתה לווב 2.0, באתר www.live.com? היא חלקה את מתקפת הנגד שלה לשתי "ארמיות": Office Live ו-Windows Live.

הקשיים להשתנות מ"מיקרוסופט 1.0" ל"מיקרוסופט 2.0".

ביל גייטס, שהיה ראשון הדוברים בהשקה בסאן פרנסיסקו, הודה שאכן אנו בעיצומה של מהפכה שכמותה לא הייתה בעשר השנים האחרונות. ב-1995 ביל גייטס הבחין שהמהפכה לא נמצאת במערכת ההפעלה חלונות 95 שבה הוא היה מרוכז, אלא באינטרנט.

לשבחו ייאמר שהוא הצליח אז להסיט את הטיטניק שלו רגע לפני ההתנגשות בקרחון האינטרנט. הוא חיסל את הסכנה הראשית בדמות נייטסקייפ והדפדפן שלה נטסקייפ נביגטור. הוא הכניס לאופיס מרכיבים ווביים, הוא בנה את רשת מיקרוסופט MSN והוא קנה חברה שפיתחה תוכנה לבניית אתרים ומיתג אותה מחדש כ"פרונט-פייג'".

ב-2000, טים ברנרס לי, ממציא הווב, הציג את החזון שלו לדור הבא של הווב וקרא לו "הווב הסמנטי" שפירושו ווב שמבין אותנו, דפי ווב שמבינים זה את זה, ויישומי ווב ש"יכולים לדבר זה עם זה". למיקרוסופט ול-IBM. זה נראה אוטופי מדי, אבל הם מיהרו להוציא לשוק טכנולוגיה סמנטית חצי אפויה הנקראת "שירותי רשת" ולפיה יישומים אמורים להבין ולדבר זה עם זה באמצעות סמנטיקת WSDL, פרוטוקול העברה SOAP, ו"דפי זהב" UDDI.

ב-2005, ביל גייטס ניסה להתאים את עצמו לווב 2.0 להפוך את מיקרוסופט מחברת "חלונות ואופיס" לחברת בלוגים, וויקי, קוד פתוח, יישומי ווב במקום יישומי דסקטופ, ועוד. לשם כך הוא קנה חברת ווב 2.0 שנקראת Groove והפך את המנכ"ל שלה ל-CTO של מיקרוסופט. זהו ריי אוזי ממציא ה"לוטוס נוטס", שהופיע גם בכנס מיקרוסופט בסאן פרנסיסקו, מיד אחרי ביל גייטס.

אבל כדי שמיקרוסופט תוביל בעידן ווב 2.0 היא צריכה להפוך ממיקרוסופט 1.0 למיקרוסופט 2.0. האם היא מסוגלת לכך? הסיכויים הם קטנים בגלל שלווב 2.0 יש חמש עקרונות יסוד שמנוגדים למודל העסקי של מיקרוסופט שהיו ב-1985-2005 ה"פרה החולבת שיצרה את העושר הגדול ביותר בהיסטוריה".

1. רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות). הקוד הפתוח מנוגד למודל העסקי של מיקרוסופט.
   
   
2. אין יותר גירסאות שמשודרגות כל כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות. כאן יש למיקרוסופט בעיה רצינית. Windows לא עודכנה זה כמה שנים. Vista יצאה סוף סוף רק ב-2007 במקום ב-2005. גוגל וחברות ווב 2.0 כמו "פליקר", מעדכנות את היישומים שלהן לפעמים כל כמה שעות!
   
   
3. שתף! אל תשלוט! למונופול קשה לשתף.
   
   
4. השתמש ב"חוק הזנב הארוך: האומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים (שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמון אנשים. במקום עשר תוכנות "רבות מכר" (Office, Windows, וכו') לעשרות מליוני משתמשים, בווב 2.0 יהיו אלפי תוכנות כשכל תוכנה משמשת כמה אלפים או מאות אלפי משתמשים.
   
   העושר מתחלק בין יותר שחקנים. במקום כמה אלפי מפתחים המתרכזים בחברה אחת, Web 2.0 מגדיל מאוד את מעגל המפתחים ויוצר קבוצות פיתוח אלטרנטיביות שמופיעים מ"שום מקום".
   
   החלוצה הראשונה במודל זה הייתה מערכת ההפעלה לינוקס, שלא הייתה יכולה להתפתח ללא הווב. הלינוקס כמו הוויקיפדיה מגדילים את "רוחב הפס האינטלקטואלי" של פיתוח התוכנה או כתיבת התוכן, משום שכל משתמש הוא "מנהל וירטואלי של פיתוח או כתיבה". זאת בדיוק כמו ששירותי שיתוף של ווב 2.0 כמו קאזה או ביטורנט מגדילות את רוחב הפס התקשורתי של האינטרנט, משום שכל משתמש הוא בעצמו שרת. זאת בניגוד לשירות ווב 1.0 כמו אקאמי שבו ככל שיש יותר משתמשים יש יותר פקקים.
   
   
5. הפסק להתבסס על מותגים להמונים ובמקום זאת עבור לתגים לקהילות. ווב 2.0 מביא אתו מודל פרסום ושיווק חדש. גוגל אדסנס במקום דבאל-קליק. הפרסום הוא נושאי ולא המוני, השיווק הוא ברשות ולא בהפרעה. יישומי מיקרוסופט הם מותגים ולא תגים.
   

מרושתים: לבלוג המלא