הממשלה תאשר הערב: פרידמן - שר משפטים
מי שלא חסך את ביקורתו מדרך מינוי השופטים, מה"אקטיביזם" של אהרון ברק וגם משופטי רמון - הוא שר המשפטים הבא של מדינת ישראל. פרופ' דניאל פרידמן (71), מבכירי המשפטנים בארץ וחתן פרס ישראל, גבר על שאר המועמדים - וייכנס לנעליו של השר המורשע חיים רמון. אולמרט: "הוא המתאים ביותר"
האיש שביקר את מערכת המשפט, את היועץ מזוז והפרקליט שנדר - הוא שר המשפטים. פרופ' דניאל פרידמן נבחר להיות מחליפו הקבוע של חיים רמון, שהורשע במעשה מגונה בקצינה. השרים צפויים לאשר הערב (יום ג') את בקשת ראש הממשלה למנותו ומחר יובא המינוי לאישור מליאת הכנסת.
פרידמן (71), דור שביעי בארץ, שימש בעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, הקים את הפקולטה למשפטים במכללה למינהל וזכה בשורה של פרסים יוקרתיים ובהם פרס ישראל למשפט. במשך שנים רבות עסק בהוראה בתחומי משפט מינהלי, דיני ביטוח ודיני חוזים.
כל עוד התנהל משפט רמון, ביקש ראש הממשלה אולמרט שלא לחולל שינויים קבועים במשרד המשפטים. לפיכך, לא עמד בראשו שר קבוע מאז אוגוסט 2006, אז התפטר רמון עם הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה על כתב האישום נגדו. את מקומו החליף באופן זמני שר הבינוי והשיכון מאיר שיטרית, ולאחר מכן מילאה את התפקיד שרת החוץ ציפי לבני, ששימשה בתפקיד זה גם בממשלה הקודמת. כעת, עם ההרשעה, עלו שמות רבים כמועמדים לאייש את התפקיד באופן קבוע - ופרידמן גבר על כולם.
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי על המינוי הוחלט בתום סדרת התייעצויות עם מספר משפטנים בכירים ובעלי מוניטין. ראש הממשלה ציין כי הוא רואה בפרופסור פרידמן האיש המתאים ביותר לכהונת שר המשפטים וכי פרידמן, משפטן בעל שיעור קומה עולמי, "ישקוד על המשך ביצור שלטון החוק במדינה, שיפור מערכת אכיפת החוק, חיזוק המאבק בפשיעה ובשחיתות, ייעול ושיפור השירות לאזרח וקיצור זמן ההמתנה במערכת המשפט".
שרת המשפטים היוצאת, ציפי לבני, אמרה כי "ראוי שיעמוד בראש משרד המשפטים שר במשרה מלאה. אמון הציבור במערכת המשפט ירד ואנו מחוייבים לחזק את אמונו במערכת המשפט ואכיפת החוק. זו המשימה המונחת על כתפיו של פרופסור פרידמן".
ביקורת על השופטים ועל ה"אקטיביזם"
בשדרת המשפטנים הבכירים והוותיקים בארץ, בולט פרידמן כדעתן ובעל חשיבה מקורית ואמיצה, שלא היסס לצאת חוצץ נגד נורמות שנוהגות במערכת המשפטית זה שנים רבות. בשנים האחרונות נשמע קולו ברמה בכל האמור לשיטה שבה נבחרים שופטי בית-המשפט העליון בכלל, והנשיא בפרט. פרידמן התנגד לדרך מינויה של הנשיאה דורית בייניש והוביל את המאבק לבחירתה של פרופ' נילי כהן לבית-המשפט העליון. "ההרכב של בית המשפט העליון רחוק כבר היום מלעורר התפעלות, ולאחר פרישתו של הנשיא ברק הוא יהפוך לבית המשפט העליון החלש ביותר בתולדות המדינה", אמר פרידמן ערב פרישתו של ברק. "בד בבד מסתמנת ירידה באמון הציבור בבית המשפט".
במאמר נרחב שפירסם במוסף השבת האחרון של "ידיעות אחרונות", מתח פרידמן ביקורת חריפה על שופטי רמון ואמר: "קריאה בפסק הדין מעלה תחושה קשה של חד-צדדיות. כל עדות לטובת רמון נפסלת, כל ראיה בעדו נדחית, ומצד שני כל פרצה בגירסת התביעה מתקבלת בהבנה. אז מה עושים השופטים עם תיק כל כך חלש ובעייתי? מנסים לחזק אותו באמצעות שימוש בלשון חריפה נגד הנאשם".
פרופ' פרידמן לא חסך את שבט עטו
מראשי מערכת המשפט בארץ, ופתח את מאמרו במלים: "השופט ברק ציין בשעתו כי כאשר הוא יושב במשפט הוא גם עומד למשפט. חיים רמון נכשל במעשה שאמנם איננו ראוי, אך לא הצדיק העמדה לדין פלילי. היועץ המשפטי ופרקליט המדינה נכשלו בהעמדה לדין ללא יסוד מספיק. אולם הכישלון החמור ביותר הוא של בית המשפט, שבמקום להגן על מי שלא היה מקום להעמידו לדין, החליט להרשיעו ולהרוס את חייו ללא יסוד מספיק בחומר הראיות".
פרידמן התבטא לא פעם נגד ה"אקטיביזם השיפוטי" נוסח ברק: "בית המשפט העליון מתיימר להכריע בשאלות מדיניות, שלגביהן אין כללי הכרעה משפטיים ומי שצריך לעסוק בהן זו הממשלה והכנסת". ועוד: "בית המשפט סובר כי בידיו סמכות לבטל חוקים של הכנסת. כאשר נקבע לפני עשרות שנים הרכבה של הוועדה למינוי שופטים, לא הייתה בידיו סמכות כזו. נוכח שינוי דרמטי זה, גם שיטת המינויים לעליון צריכה להשתנות מהיסוד. בכל מקרה, יש לצמצם את כוחם של השופטים המכהנים בבית-המשפט העליון בהליך המינויים. בפועל היתה לשופטים אלה השפעה מכרעת על המינויים והם האחראים העיקריים להידרדרות ברמה. נראה שהם העדיפו בחירה על פי שיקולים אישיים על פני בחירה לפי שיקולים ענייניים".
לפנייה לכתב/ת 
