ה"פעמונים" מצלצלים למשפחות נצרכות

פעילי עמותת "פעמונים" , חרדים, שומרי מסורת וחילונים, לא מאמינים בהגדרות המסורתיות. מה שהחל לפני כעשור כיוזמה ספונטנית של שלושה צעירים דתיים שביקשו לסייע למשפחות ירושלמיות קשות יום, הפך במרוצת השנים לארגון לשיקום כלכלי שהצליח לגייס השנה כ-15 מיליון שקל לפעילותו. ייחודה של העמותה, הנעזרת כיום כ-600 מתנדבים, מתבטא בסירובה העקבי לתת נדבות. במקום שימור העוני, אנשיה מתעקשים ללוות משפחות נצרכות ולצייד אותם במה שהם מכנים "ארגז כלים כלכלי-ניהולי", המסייע להן לצאת מהסטטיסטיקה. 

"הייתי אז בן 23, התגוררתי בבית אל ולמדתי בישיבה לקראת הסמכתי להיות רב ומורה בישראל. היה לי מסלול מאוד ברור", נזכר אוריאל לדרברג (31), ממקימי "פעמונים" ויושב הראש שלה בהווה. "ההתחלה היתה ספונטנית כמעט: חברים פנו אליי וביקשו שאעזור להם לתמוך במשפחה אחת, וכך הרעיון החל להתגלגל. משפחה ועוד משפחה ועוד משפחה. רק היום, עשר שנים אחרי, אני מבין איפה אנחנו נמצאים".

יחד עם שותפיו ליוזמה, יעקב יעקבוביץ ויעקב פרידמן, נסללה הדרך באיטיות ובעקשנות לסיוע לכ-2,000 משפחות מכל רחבי הארץ מדי שנה. "התפיסה השיקומית שלנו התפתחה גם היא בהדרגה", מתאר לדרברג. "בהתחלה היינו מסייעים בכל מה שיכולנו: אם היו חובות או חשבונות לשלם - היינו משלמים, אם היה צורך בכסף - היינו נותנים. אט-אט התחוור לנו שהבעיות נפתרות לזמן קצר בלבד וצצות שוב לאחר מספר חודשים. זה שבר אותנו. הרגשנו שמלאכתנו היא רק טיפה בים ושחייבים לספק טיפול שונה".

הבנק הוא לא אויב

אין צורך ללחוץ על לדרברג כדי לחלץ ממנו את את ההגדרה שלו ל"טיפול שונה". ללא היסוס הוא מסביר כי "הטיפול שאנחנו מעניקים הוא הוליסטי. מבחינתנו, הנתינה חייבת להיות התניה של תהליך שיקומי כולל, ולא רק אקמול. כל משפחה מקבלת מלווה צמוד, שמעניק לה 100 אחוזים מתשומת לבו. כל משפחה בעיניי היא עולם ומלואו".

אנשי "פעמונים" מאמינים כי המציאות המורכבת, זו שבתוכה כלואה כל משפחה נצרכת, מחייבת טיפול שורש: תחילה המתנדבים המלווים אותה מאתרים את הבעיה; בשלב השני מגובשת תוכנית כלכלית פרטנית התפורה למידותיה; השלב האחרון, אולי הקריטי ביותר, הוא שלב הליווי וההדרכה. "משפחות במשבר כלכלי זקוקות לא רק לסיוע בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, או בזירת בתי המשפט

והבנקים", מעיד לדרברג. "לפעמים הן זקוקות גם לייעוץ פסיכולוגי או לייעוץ זוגי". עם זאת, הוא מבהיר כי היועצים-המתנדבים אינם פוטרים את המשפחות מהתמודדות עצמאית, ובעיקר מנטילת אחריות למצבם.

מאחורי סל הסיוע שמעניקה העמותה מסתתרת משנה כלכלית-חברתית סדורה, וגם לא מעט אמונה. "אין ספק שהמוטיבציה של קיום מצווה קיימת מבחינתי כל הזמן", מוסיף לדרברג. "אני מאמין באנשים ומאמין בשינוי ותפיסת העולם שלי, בניגוד לתפיסות הרווחות בתחום הסיוע, אומרת שהבנק הוא לא אויב. אני לא נלחם בגופים הכלכליים הגדולים, אלא מנסה לרתום אותם לטובת המאבק". אחד המודלים המספקים השראה לעמותה, הוא ממשיך, הוא זוכה פרס נובל פרופ' מוחמד יונוס, מייסד בנק גראמין הפועל בבנגלדש. 

"הבנתי שאני מכור לקניות" 

סיפורו האישי של ד', נשוי ואב לחמישה ילדים שעובד כיום בעמותה כרכז מלווים אזורי, ממחיש את יעילותה של השיטה. "עד לפני כשלוש שנים הייתי בעל עסק עצמאי", הוא משחזר. "למדתי מנהל עסקים והעסק שלי הרוויח הרבה כסף. לכאורה היו לי את כל הנתונים לחיות טוב, אבל היתה בעיה אחת: בזבזתי הרבה יותר ממה שהרווחתי. לא אהבתי לחסוך בדבר, בין אם מדובר בקניות בסופרמרקט, בין אם בהוצאות על ביגוד, המכונית שקניתי, הבית. אהבתי לחיות טוב".

ד' מתאר כיצד בהדרגה שקעה משפחתו בחובות בגובה מאות אלפי שקלים, כשמעליהם מרחפת עננה אופטימית ש"יהיה בסדר". "אם אני שואל את עצמי מה היתה הנקודה החלשה ביותר - הרי שזו העובדה שלא היה לי מושג כמה כסף אני חייב", הוא מודה. "אורח החיים שלנו היה משועבד לכרטיסי האשראי ולתשלומים,

ההכנסות וההוצאות לא היו מאוזנות, לא ידענו בדיוק כמה אנחנו חייבים לבנק, ופשוט לא היתה בקרה על הכסף".  

לדבריו, דף מידע של "פעמונים" ששלח אליו חבר, שינה את חייו. "טופס מאזן ההוצאות וההכנסות של העמותה פקח את עיניי. זו היתה הפעם הראשונה שהסתכלתי על מצבנו הכלכלי. הספיקו לנו מספר חודשי ליווי אינטנסיביים מצד העמותה, כדי לשנות את אורח חיינו ולשקם את המינוס בבנק. במהלך השיקום נדרשנו לשנות הרגלים ולהוריד את רמת החיים שלנו, אך אנו חיים טוב גם היום",  הוא מסכם. בסיום תהליך השיקום ד' החליט לסגור את העסק שניהל, ולהצטרף לשורות העמותה. "אחרי שנפל לי האסימון, הבנתי שאני חייב להפיל אסימונים גם אצל אנשים נוספים". 

• לקראת השקת סניף בתל-אביב והרחבת פעילות התמיכה, "פעמונים" מגייסת מתנדבים נוספים. לפרטים התקשרו 03-5329953 או לחצו כאן