ספר לילדים שאוהבים הרפתקאות

הרחק הרחק מכאן, בעיר עכבריה אשר באי העכברים, חי לו בנחת מכרסם נאה ששמו ג'רונימו סטילטון – והוא כותב ספרים נפלאים לילדים שעושים צעדים ראשונים בקריאה לבדם, וגם להורים שלהם שעדיין קוראים להם, כשהקטנים קצת מתעייפים מן המשימה ובכל זאת תובעים לדעת מה היה אחר כך.

לאלה וגם לאלה צפוי עונג עצום, מפני ש"ג'רונימו סטילטון" היא סדרת ספרים כה מרתקת, משעשעת ואיכותית, שייתכן מאד שתרצו להתכרבל איתה גם אחרי שהילד הפרטי יירדם ויחלום על עכבר אחד, שהוא גם עורך עיתון וגם ג'נטלמן מן הדור הישן, וגם קצת פחדן וקצת ביישן. ועם זאת, הוא מצליח להיות גיבורן של הרפתקאות משמחות ומסמרות שיער כאחד.

מעכבריה לקילימנג'רו 

הוא מגיע מאיטליה ושם מדובר באחת ההצלחות הגדולות ביותר בעולמה של ספרות הילדים מאז ימי פינוקיו. כן, יש גימיק פוסט-מודרניסטי: במקום לכתוב על גב הכריכה את שם המחברת – אליזבטה דאמי – בחרו לייחס את עצם הכתיבה לג'רונימו סטילטון עצמו.

אני בטוחה שבין קוראיו יהיו גם כאלה שקצת יאמינו לאפשרות הנעימה והבדיונית הזאת, אבל גם לגדולים וציניים יותר מובטחים מסעות מלבבים שמתחילים במערכת עיתון בעיר עכבריה, ומסתיימים פעם בהר הקילמנג'רו ופעם במדבריות מונגוליה ופעם בטירה מכושפת. שם צריך ללמוד להתגבר על פחדים קמאיים המשותפים לילדים ולמכרסמים.

באיטליה ראו אור כשלושים ספרים מעלילותיו. המכירות נמדדות במליונים, מחזמר המבוסס על הספרים הוא להיט ענק, ותעשיית החפציצים המיותרים המסובבים על דמות העכבר כבר בדרך. אבל אנחנו יכולים בינתיים ליהנות מתום יחסי: שני ספרים תורגמו, בחן ובכשרון, בידי דן אנג'לו מוג'ה (הקולנוען דני מוג'ה).

ספר ראשון: קוראים לי סטילטון, ג'רונימו סטילטון

"קוראים לי סטילטון, ג'רונימו סטילטון", הוא הראשון וכדאי להתחיל בו, למרות שאפשר להתקרב אל הסדרה ולהתאהב בה מכל כותר שהוא – היא בנויה באופן מודולארי לעילא. תכירו בה את ג'רונימו, שחושב שהוא עכבר רגיל לגמרי, וגם טיפוס שמרן: הוא לא סובל מוסיקת רוק, מטבח אתני, בגדים בסגנון ספורט אלגנט ועכברים רעשנים ולא מתחשבים.

אבל כבר בתחילת הדברים הוא נאלץ להתעמת עם נציגיו של דור-מכרסמים חדש, למדוד המון משקפי שמש ולקנות ג'ינסים ססגוניים מדי, והכל מפני שלחייו פורצת בסערה פינקי העכברה, עיתונאית מתחילה ושאפתנית וקולנית, והיא נחושה לשנות אותו לחלוטין.

האם תצליח? נשאיר לכם את חדוות הגילוי, את הכיף הטהור שבשיטוט בין דפים שיש בהם אותיות ומילים צבעוניות, מודגשות, קופצות ומחרבות בחן את המבנה המסורתי של הדף השחור-לבן. זה שעלול לשעמם כל כך כשהקריאה עדיין איטית ונחיל של מלים לא מפוענחות מאיים על קסם החוויה.

יש כאן עולם, והוא שלם ומלא פרטים קטנים נלבבים. באיורים תפגשו את מערכת העיתון ואת העיר עכבריה, את אי-העכברים והגאוגרפיה הפלאית שלו – פסגת הפרווה הקפואה, אוכף החתול היגע, מעגן השפמים, מצודת פרמיג'יאנו – ועד מהרה יהפכו אלה ואחרים לציוני דרך מוצקים במפת הדמיון הילדי.

ספר שני: מסתורי האוצר הנעלם

הספר השני שרואה אור בעברית, "מסתורי האוצר הנעלם", הוא דווקא מספר 25 בסדרה המקורית. לא נורא: ג'רונימו מציג את עצמו שוב בפתח הדברים, ומיד חובר לאחותו טאה, חובבת שעשועי אקסטרים וטייסת מחוננת, וגם לבן דודו מלכודני סטילטון – "תחבולן בלתי נסבל" – ויחד הם מגלים מה אירע לאהובה של הדודה טוליפה שהתפתה לרדת לים בעקבות ספינה טרופה, לפני עשרים שנה, ומאז נעלמו עקבותיו.

ועכשיו, ברשותכם, נפרק את הקסם לגורמים. לטעמי הוא מתחיל בכריכה קשה ובפורמט קטן ונוח לידיים של קוראים צעירים מאד. הוא ממשיך באיורים המרהיבים, שמספקים הפתעות בכל עמוד ואפילו מסמנים כל פרק באיור קטן מיוחד לו בראש הדף.

משחקי הפונטים מוצלחים במיוחד, וגם האופן בו האותיות מתכתבות עם האיורים כל הזמן: אלה מבטיחים שקהל היעד של הסדרה אכן יישאר מרותק, גם אם כמה מן הבדיחות עוברות לו קצת מעל לראש, כמו האזכור של ג'יימס בונד בשמו של הספר הראשון. לא נורא. אלו ספרים ששבים אליהם פעם אחרי פעם, גם אחרי שנה או שנתיים.

יש בספרים הללו, שכמה מהם קראתי בהנאה גדולה באיטלקית, משחקי מילים חמודים נורא: זה מתחיל בשם המשפחה של ג'רונימו שהוא בכלל שמה של גבינה אנגלית, וממשיך בשמות אחרים, שלכולם יש מקבילות עבריות נאות: מלכודני, כמובן, אבל גם הדוד אזניהו, עכבריניו דל ים, רב החובל של הספינה חולדלרה – וממשיך ב"עכרבי-מכר", ספרו של ג'רונימו, שאף זוכה ב"פרס חולדיצר". אכן, עכברנש מוצלח. קידות, זרים ותודות למתרגם על בחירות נבונות שמתנגנות בקלות על הלשון הקוראת בקול רם.

מאבק בכוחות הרשע

ומעל לכל, סיפורי ההרפתקאות: הם עשויים בתבניות קלאסיות ושואבים את כוחם מספרות הילדים העולמית של הדורות הקודמים, בהם היה ברור שלא כל פרק צריך להיות מאבק איתנים בין כוחות רשע עצומים ומפחידים לבין גיבורים פלאיים מצויידים ביכולות על-טבעיות. די בעכברים ובאויביהם החתולים, די במנה גדושה של הומור ובדיחות גבינה לרוב כדי להתחבב על הטף, ובאמת שאין צורך לגרות את עצבי הדמיון עד תום כדי שיווצר קסם.

לבסוף, לגמרי מבלי שנבחין בכך, הסידרה הזאת טעונה בערך מוסף דידקטי לרוב. קטנים ילמדו כאן איך עושים עיתון, איך מזהים את מקומה של ספינה טרופה, איך מטפסים על הר מושלג ומה מסתירות מומיות עתיקות. הידע מצוי בהתעקשות מבורכת של ג'רונימו לבורא עולם כמו-ריאליסטי ולהישאר מה שהוא: עכבר אינטלקטואל, שמרן, נחבא אל הכלים ושונא הרפתקאות.

בלילה, כשבני הבית הנמוכים כבר ישנו בשלווה ואולי חלמו על גבינות פלאיות ועתיקות, התגנבתי אל הספריה שלהם ולקחתי את שני הכותרים לסיבוב נוסף. כאן העונג מהול בצער קטן: חבל שלא היו כאלה עכברים כשהייתי קטנה. אבל טוב שיש עכשיו ועוד בעברית ובתרגום כה מצוין, והלוואי שיתחולל גם אצלנו נס איטלקי וג'רונימו, על כל עלילותיו המרובות, ישכון לבטח בבתים שבהם ילדים אוהבים עכברים, הרפתקאות והפתעות.

• ג'רונימו סטילטון, "קוראים לי סטילטון, ג'רונימו סטילטון". מאיטלקית: דן אנג'לו מוג'ה. הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים', 111 עמודים ועוד כמה איורים, שלא ייגמר מהר מדי. ג'רונימו סטילטון, "מסתורי האוצר הנעלם", 117 עמודים ועוד כמה עמודי כיף.
  

לכתבות נוספות בסדרה:

• מי רוצה לפגוש פיה חסרת חן, משעממת וקצת ארכאית?
• אמא, מה קרה לנשיא?
• ציונה, אחות של נפתלי, עושה קקי בסיר
• כשגבע מחליטה שהיא מחליטה מה ללבוש!
• המפלצות החדשות והמנחמות בחיי ילדינו
• אורי גלר לא אמור לשמור על הילדים שלנו
• כל הכבוד לאמא של רועיקי
• תעשיית המיליארדים של דורה אקספלורדורה
• קראו להם בבר ופרוספר, מרסל ויולנדה. וגם אריאנה