חולצות ה-T: מוצר זול שעולה ביוקר

ב-1913 הנפיק הצי האמריקני גופיית כותנה לבנה לכל חייליו - וזו הייתה הופעתה הראשונה של חולצת ה-T. ב-1938, השיק ענק הקמעונאות Sears, קו של חולצות T לשימוש אזרחי. אך רק בשנות החמישים הפך מלבוש זה לפופולארי, הודות לשוברי לבבות מרדניים כמו מרלון ברנדו, ג'יימס דין ואלוויס פרסלי.

בימינו, חולצת ה-T היא אמצעי זול יחסית, שבאמצעותו יכולים צרכנים להתהדר בשם החברה, קבוצת הספורט או המעצב החביבים עליהם. אך גם כשהן עשויות מכותנה "טבעית", גובות חולצות ה-T מחיר גבוה מהעובדים ומהסביבה.

כותנה היא הסיב הנמכר ביותר בעולם: מדי שנה קוצרים חקלאים, מטקסס ועד טורקיה, 19 מיליון טון שלה. אך יבול זה מהווה נטל כבד על הסביבה. החקלאים משתמשים בגידול הכותנה בחומרי הדברה בשווי של 2.6 מיליארד דולר בקירוב, יותר מעשרה אחוזים מכלל השימוש מכלל חומרי ההדברה בעולם. ארגון הבריאות העולמי הגדיר חומרי הדברה רבים הנפוצים בגידול כותנה כ"מסוכנים ביותר", ובכלל זה אורגנו-פוספטים כגון פרתיון (parathion) ודיאזינון (diazinon), שמסוכנים במיוחד למערכות העצבים של תינוקות וילדים.

חומרי הדברה המשמשים לגידול כותנה גורמים למחלות ומוות גם בקרב העובדים. בין 1997 ל-2000 דווחו 116 מקרים של הרעלה הנובעת מחומרי הדברה בקרב עובדים, שהתרחשו בשדות כותנה בקליפורניה. לפי הסברה, יותר מ-500 חקלאים העוסקים בגידול כותנה במדינת הכותנה של הודו, אנדהרה פראשדש, מתו בשנת 2001 כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה.

במקרים רבים אין החקלאים מודעים, או אינם עושים שימוש נאות בהליכי הבטיחות בעת הטיפול בכימיקלים ובהשלכתם: בסקר שנערך במערב אפריקה, אמרו 45% מחקלאי הכותנה כי הם השתמשו במיכלים של חומרי ההדברה לנשיאת מים, ואילו 20%-35% מהם השתמשו בהם לנשיאת חלב או מרק. אנשים נפגעו גם במפעלים ובישובים שבהם מיוצרים חומרי ההדברה לכותנה: דליפת הגז הרעיל הידועה לשמצה שאירעה במתקן של Union Carbide בבהופל שבהודו ב-1984 הרגה 8,000 איש.

נזק גם לבעלי-החיים

במהלך העשור האחרון תיעדו אקולוגים נזק עצום שגרם השימוש בכימיקלים בכותנה לציפורים, דגים וחיות אחרות. לפני הקציר משתמשים החקלאים תכופות בקוטלי עשבים, כדי לדלל את עלוות שיחי הכותנה, ולאפשר גישה נוחה יותר להלקט - תרמיל המכיל זרעים וסיבים מוכיים. הליך זה יכול להרוס את תחום המחייה של חיות רבות.

חומרי ההדברה לכותנה עשויים גם לזהם גופי מים מקומיים, ולסכן בכך את בריאות בני-האדם והמערכת האקולוגית. אלדיקארב (Aldicarb), מרכיב שהתגלה כגורם להפרעות במערכת החיסון אפילו ברמות צריכה נמוכות, התגלה במי תהום בשבע מדינות בארצות-הברית, כך לפי שלוחת הקואופרטיב של אוניברסיטת קורנל.

ב-1998 דיווח הסקר הגיאולוגי של ארה"ב על זיהום במים עיליים, שנגרם כתוצאה משימוש בקוטלי חרקים וקוטלי עשבים הנמצאים בשימוש בגידולי כותנה בדרום. בה בעת, בצדו השני של העולם, הטיית מים להשקיית כותנה, יבול צמא למים, כיוווצה את ים ארל שבאוזבקיסטן לחמישית מגודלו המקורי.

לאחר קציר הכותנה מנפים את ההלקטים כדי להפריד את הסיבים מהזרעים, ואז אורזים את הסיבים בחבילות של 500 ליברות - כ-225 קילוגרם. יצרני הטקסטיל בארצות-הברית לבדה משתמשים בכ-11 מיליון חבילות כאלה מדי שנה. מפעל טוויה מנקה את הסיבים והופך אותם לחוטים, הנראים לבד במכונות אריגה תעשייתיות.

המעבר מהחווה למפעל דורשת אנרגיה, לרוב מדלקים מחצביים; כך גם ייצור החוטים והבד. הנולים אינם מופעלים עוד בידי פרדות. לאחר ייצור חוצת ה-T היא נצבעת בדרך כלל והבד עובר גימור. צבעים כימיקליים, ואפילו כמה צבעיים טבעיים, תכופות מכילים נחושת, אבץ ומתכות כבדות אחרות שהנן רעילות ויכולות לזהם את המים באמצעות שפכי המפעל. גימורי הבד, ובהם כאלה שדוחים כתמים, קמטים ומים, עשויים להכיל פטרוכימיקלים כגון פומלדהיד, שהנו חומר מסרטן.

האלטרנטיבה מזיקה לא פחות

אין משמעות הדבר כי צרכינים מודאגים צריכים לבחור בסיבים סינתטיים במקום בכותנה. סיבי פוליאסטר עשויים מנפט, פטרוליום, משאב שאינו מתחדש ואשר הפקתו ושינו פוגעים בסביבה באופן הבולט ביותר בדליפות שמן. לפי אחת ההערכות, אם כוללים את הדלק המשמש לייצור ולשינוע, חולצת T העשוייה מתערובת של כותנה וסיב סינתטי, יכולה לגרום לפליטת מזהמי אוויר בכמות הקרוב לרבע ממשקלה, ולפליטת פחמן דו-חמצני בכמות הגדולה פי עשרה ממשקלה.

סין היא יצרנית הכותנה מספר אחת בעולם, ואחריה ארה"ב והודו. ארצות-הברית היא גם היצואנית המובילה של הסיב, עם 10.5 מיליון חבילות שנשלחות לרחבי העולם מדי שנה, בראש ובראשונה לאסיה ומקסיקו. יצואניות דומיננטיות אחרות הן מדינות בריה"מ לשעבר ואוסטרליה. ארצות עניות יותר, שמנסות למכור את הכותנה שלהן בשוק העולמי, מסולקות באמצעות סובסידיות ומחסומי סחר, המסייעים לחקלאי הכותנה של ארצות-הברית.

סין היא גם יצרנית חולצות ה-T מספר אחת בעולם, והיא מספקת כ-65% מסך כל החולצות בעולם. רובן נמכרות בארצות-הברית ובאירופה: האמריקנים לבדם הוציאו 6.2 מיליארד דולר על כ-478 מיליון חולצות T בשנת 2002. בסין, כמו ברבות מארצות העולם המתפתח, העובדים במפעלי הביגוד מרוויחים שכך נמוך ועובדים שעות רבות. יצרני ביגוד בארצות המתועשות עושים בדרך כלל שימוש בשירותיהם של מפעלים מנצלים במרכז אמריקה ובדרום-מזרח אסיה, שם הם יכולים לפעול בחסותן של תקנות עבודה ותקנות לאיכות-הסביבה, החלשות בהרבה מאלה שקיימות בבית.

מה על לובשי חולצות ה-T לעשות? הבחירה האקולוגית ביותר, מלבד רכישת בגדים משומשים, היא חולצות T העשויות מכותנה אורגנית מאושרת, שגודלה ללא חומרי דישון וחומרי הדברה סינתטיים. בפרוייקט חווה מצרי מסוים, העלה עיבוד אורגני את יבול הכותנה בלמעלה מ-30%, והסיב מעובד לטקסטיל ללא כימיקלים סינתטיים. הבחירה הטובה ביותר מבחינת רווחת העובדים היא ביגוד שאושר בידי הפדרציה לסחר הוגן - ה-FTF. במגמה חיובית זו משלבים יצרני כותנה אורגנית וביגוד בסחר הוגן כוחות על מנת להגן על הסביבה, וכדי לקדם צדק חברתי.

מתוך: "צורכים עולם: תרבות הצריכה - הערכת מצב". מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, המרכז למדיניות סביתית - מכון ירושלים לחקר ישראל והוצאת בבל