טחורים: בלי בושה - הדרך המהירה להיפטר מהם
הם ידועים ומוכרים, יש נגדם תרופות ודרכי טיפול לרוב, אבל מודעות נמוכה ויותר מדי בושה מונעים לעתים מהסובלים מטחורים לפנות לרופא
מגרד, מטריד, מדמם, מגביל, לפעמים ממש מכאיב - הטחורים הם חלק מגופנו אבל חלק נכבד מהאוכלוסיה סובל מהם. כיצד נדע אם אנו באמת סובלים מהם טחורים ומה הן דרכי הטיפול בהם? ובעצם, מה זה בכלל טחורים?
הטחורים מופיעים בדרך כלל בגילאי 30 ומעלה ושכיחותם גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מקשיים ביציאות. הטחורים הינם כריות המכילות דם הנמצאות באופן נורמאלי בפי הטבעת. ניתן לחלק אותם לטחורים חיצוניים המצויים מחוץ לפי הטבעת, ולטחורים פנימיים. תפקיד הטחורים הפנימיים הוא לאפשר סגירה הרמטית של פי הטבעת.
הסיבות העיקריות לטחורים הן שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית. בזמן מאמץ מוגבר ליציאה הופכים הטחורים להיות גדושים בדם ומאבדים עם הזמן את האחיזה בקיר התעלה האנאלית. כתוצאה מכך, בזמן יציאה יכולים להופיע דימום וצניחה שהם הסיבוכים העיקריים של טחורים פנימיים.
טחורים המופיעים לקראת חודשי ההיריון האחרונים נגרמים כתוצאה מלחץ של הרחם על כלי הדם באזור האגן, אשר מקשה על זרימת הדם בווריד. לכך נוספים השינויים ההורמונאלים הקיצונים בזמן ההיריון והשכיחות המוגברת לעצירות. כל אלה מעלים את השכיחות לטחורים בזמן היריון וההערכות הן כי כ-15% מהנשים ההרות סובלות מטחורים, במיוחד בשליש השלישי של ההיריון. הבשורה הטובה היא כי בדרך כלל טיפול מסורתי באמצעות משחות מקל על הבעיה וברוב המקרים יחלפו הטחורים זמן קצר לאחר הלידה.
אז מה עושים?
מניעת עצירות ויציאות קשות, שינוי בהרגלי היציאות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים ומניעתם. תזונה עשירה בסיבים, שתייה מרובה, שמירה על היגיינה לאחר יציאה ובעיקר הימנעות מישיבה ממושכת בשירותים יסייעו במניעת טחורים ובהקלת התסמינים המלווים להם.
מרבית החולים אשר סובלים מבעיה בפי הטבעת מייחסים את התלונה לטחורים. בחלקם תימצא בבדיקה בעיה אחרת אשר אחראית לתלונה, כגון גרד אנאלי, פיסורה (סדק בדופן תעלת פי הטבעת, המתבטא בכאבים ובשריפה בזמן היציאה ולאחריה), פיסטולה (חיבור לא טבעי בין תעלת פי הטבעת לבין העור מסביב לפי הטבעת) או בעיית שליטה.
למרות חוסר הנעימות בבדיקה, ההמלצה היא בכל מקרה של דימום, צניחה, כאב, גירוד או הפרשה לגשת לבדיקת רופא. הבדיקה אינה כואבת והטיפול הרפואי עוזר לפתור את הבעיה.
במרבית המקרים נבחר תחילה בטיפול השמרני. טיפול זה כולל המלצות לשיפור התזונה והרגלי היציאות. בנוסף, ניתן להשתמש במשחות, נרות או סוגי קצף, המיועדים להקלה על אי הנוחות ולהפחתת הכאבים והגירוי.
טיפולים מתקדמים
במקרים בהם הטיפולים השמרנים אינם מעניקים מענה הולם ניתן להשתמש במגוון טיפולים קליניים כמו קשירות ע"י גומיות, צריבות באמצעות אור אינפרא אדום, או שימוש בחומרים מטרשים. הטיפולים קלים יחסית, מבוצעים במרפאה ואינם כרוכים באי נעימות. לקשירה מדויקת יותר של טחורים ניתן להשתמש בדופלר תחת הרדמה. השימוש הזה מתבצע בעיקר במקרים של דימום מתמשך.
במקרים קשים או מתקדמים לעיתים נדרשת התערבות כירורגית. בעבר היה מבוצע באופן שגרתי ניתוח כריתת טחורים שההחלמה ממנו ארוכה יחסית ומלווה בכאבים. כיום ההליך הניתוחי לכריתת/לטיפול בטחורים מבוצע באמצעות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מקצרות את זמן הניתוח וזמן ההחלמה.
ניתוח מתקדם שכזה הוא הטיפול בטחורים ב-PPH, באמצעות מכלב (שדכן). באמצעות המכלב מבוצעת מעין "מתיחת טחורים" כלפי מעלה, וקיבועם במקומם הטבעי. פעולה זו מתבצעת באזור אנטומי שבו אין עצבים תחושתיים וכתוצאה מכך הליך זה כרוך בכאבים פחותים ובזמן החלמה קצר.
במקרים מסובכים, ניתן לבצע כריתת טחורים באמצעות מכשירי אנרגיה חכמים, המפחיתים אף הם את הפגיעה המקומית ומקצרים באופן משמעותי את תקופת ההחלמה.
בשל מודעות נמוכה להתפתחויות בתחום, אנשים חוששים לפנות לפתרון הניתוחי, אפילו כשהם זקוקים לו. כתוצאה מכך, חלקם דוחים את ההחלטה לעבור ניתוח עד לשלב מאוחר עוד יותר, וכתוצאה מהדחייה סובלים, לעתים במשך שנים, סבל מיותר שלעתים אף מחמיר את מצבם.
לפנייה לכתב/ת 
