כך נלחמת המדינה ברכבי הגז

מדינת ישראל רוצה לעודד שימוש בכלי רכב לא מזהמים, בהם כאלה העושים שימוש בגז במקום בנזין או סולר. למרות שהדבר עשוי גם להוזיל מאד את עלות הנסיעה, עדיין לא קל למצוא תחנות ציבוריות שמאפשרות תדלוק בגז. כל זה לא הפריע לאלפים רבים להתקין ערכות מיוחדות לתדלוק בגז, ולחפש באופן יזום תחנות מתאימות.

אבל, לא כולם יודעים כי זה מספר חודשים שאין אפשרות להתקין בארץ - בצורה חוקית - ערכת הסבה לגז. תוכלו כמובן להתקין ערכה "פירטית", אבל לא תוכלו לתעד את ההסבה הזו ברישיון הרכב. זה אומר בעיות בביטוח, ובוודאי בעיות כשתרצו להעביר את המכונית טסט שנתי.

לא ממהרים לדון

למה בעצם לא ניתן להתקין ערכות הסבה חוקיות? ובכן, כמו במרים רבים, בירוקרטיה. תקן יורו 4 לגז קובע שאסור שכמות החלקיקים המזיקים שנפלטים ממנועים אלה תעלה על 50 ppm, זאת לעומת ppm 100‬ שהותרו לפי תקן יורו‭.3 ‬ אז נכון שהתקן החדש אושר על-ידי משרד התחבורה, מכון התקנים, מנהל הדלק ומשרד התשתיות. אבל מי שצריך לאשר אותו סופית, ועדת הכלכלה של הכנסת, עסוק כנראה במשימות בוערות יותר. נושא זה אינו על סדר יומה, לפחות לא בשבועות הקרובים.

בהיעדר דלק מתאים, לא ניתן להסב רשמית את המכוניות, ומאות כלי רכב שבעליהם מבקשים להיות אזרחים שומרי חוק ממתינים לאישור ההסבה. אחרים, שפחות מקפידים על החוק, מבצעים את ההסבה ומאמינים שיצליחו לקבל את האישורים בדיעבד. שוק ההתקנות החוקי משותק כבר תקופה ארוכה יחסית, ולאף אחד כנראה לא בוער לשנות את המצב.

ויש בעיות, בכל מקרה

במחשבה שנייה, אולי טוב שכך. היבואנים ומתקיני המערכות קיבלו בימים אלה פנייה מאבנר פלור, ראש אגף זיהום האויר במשרד התחבורה. בה הוא מספר על פניות רבות של אזרחים שרכבם ניזוק כתוצאה משימוש בגז. בין השאר התגלו תקלות חוזרות בתושבות השסתומים של מכוניות שעברו את ההסבה.

במכתב נאמר שעל יבואן מערכת הגפ"מ לבדוק עם יצרן המערכת כי היא מתאימה לשימוש בתוצר ודגם הרכב והמנוע המבוקשים להסבה. על מתקין המערכת ליידע את בעל הרכב כי איכותו ותפקודו של הרכב בשילוב מערכת הגפ"מ כפופה לאישורו של יצרן המערכת, ובאחריות יבואן המערכת. על מתקין המערכת מוטלת האחריות להציג בפני מעבדה מוסמכת את אישורי יצרן המערכת ונציגו בארץ בטרם אישור ההסבה, נאמר במכתב.