המחשב הוא הרשת ואינטליגנציה קולקטיבית

ב-50 השנים האחרונות, האינטליגנציה המלאכותית נכשלה שוב ושוב. בינתיים ה-Web 2.0 טרף לכולם את הקלפים. מה שווב 2.0 מראה כרגע הוא שעד שהאינטליגנציה המלאכותית תתפתח אם בכלל, ישנה באינטרנט אינטליגנציה פוטנציאלית של מיליארד המוחות של בני האדם המשתמשים ברשת. אם נחבר את כל מוחות המשתמשים נקבל מח-על או "אדם-על" כמו מחשב-על. לשם כך אנו זקוקים ל"גריד של מוחות".

מהפכת אוקטובר של המאה ה-21

מנכ"ל גוגל, שמידט, טען דבר דומה לפני למעלה מעשור כשעבד בחברות נובל וסאן. הוא אמר "המחשב הוא הרשת". בכך הוא התכוון שכאשר הרשת מספיק מהירה, רשת האינטרנט בעצמה הופכת למחשב-על שבה המחשבים השונים הופכים למעבדים של מחשב העל הרשתי.

לכן שמידט מצא שפה משותפת עם מייסדי גוגל. מייסדי גוגל, ברין ופייג', הבינו שבמקביל לתובנה "המחשב הוא הרשת" קיימת עוד תובנה, אולי אף חזקה יותר, והיא "האדם הוא הקולקטיב". דהיינו, כשרשת התקשורת היא מספיק מהירה, החברה עצמה או הארגון עצמו הופך ל"מחשב-על היברידי" המשלב מוחות אנושיים עם מעבדים אלקטרוניים.

ברין ופייג' מימשו את זה באלגוריתם שלהם שהביא לכל אחד מהם יותר מ-10 מיליארד דולר. במאמרם "האנטומיה של מנוע חיפוש היפרטקסטואלי ענק", הם פותחים בביקורת נגד "חיפוש 1.0" ולאחר מכן הם עוברים להצגת "חיפוש 2.0" המקורי שלהם. חיפוש 2.0 פתח את מהפכת ווב 2.0 בדיוק במעבר מהמילניום השני לשלישי.

ההיסטוריונים של האלף הרביעי יראו במאמר זה אבן דרך היסטורית כמו 10 הדברות שתלה מחולל המהפכה הפרוטסטנטית בנצרות, מרטין לותר על דלת הכנסייה. אולי יראו בזה משהו בסדר גודל של 10 הדברות שלנו שאינם אלא 0.0001 מגה-בייט של מידע על גבי "דיסק אבן" ששקל כ10 קילוגרם, לעומת 4000 מגה בייט שיש לנו כיום בדיסק און קי ששוקל כמה גרמים.

למה חיפוש 2.0 כל כך חשוב? משום שהוא שילב, אולי בלי מודעות להשלכות המרחיקות לכת לתחומי התרבות, העסקים, והפוליטיקה, בין "המחשב הוא הרשת" לבין "האדם הוא הקולקטיב". ברגע שמישהו הבין שהקישוריות של בני אדם לפריט החיפוש, חשובה יותר מקישור פורמאלי, התחילה המהפכה של האינטליגנציה הקולקטיבית.

אחרי חיפוש 2.0 באו בזה אחר זה כאילו משום מקום, ידע 2.0 (ויקיפדיה), תמונות ותגיות 2.0 (פליקר), וידאו 2.0 (יוטיוב) וכו' וכו'. כולם מבוססים על העיקרון של הופעת המסה הקריטית של כמיליארד משתמשי האינטרנט המעניקים מסה קריטית של 1000 ג'יגה של מוחות אנושיים, המספקים ידע, או יכולת חשיבה, בהתאם להתגלות שהייתה לעורך הווירד מגזין קווין קלי חודשיים לפני הופעת ווב 2.0 באוקטובר 2005.

גוגל הכניסה CI – Collective Intelligence בדלת האחורית של מנוע החיפוש-פרסום שלה, בכך שההפניות מבני אדם הם סוג ראשוני של אינטליגנציה קולקטיבית. Wikia Search לעומת זאת, מכניס CI בדלת הקדמית בכך שמיליארד הגולשים במנוע ה- CI של ויקיה ב-2007, אולי חזקים יותר מה – AI של גוגל. עד 2017 ייכנסו לפחות עוד מיליארד גולשי אינטרנט ויעשו זאת לא רק בווב האנליטי, אלא גם בווב הסינתטי (טראנס-מציאות, סקונד לייף, וכו'). לכן המשחק פתוח. מה יקרה לאינטליגנציה הקולקטיבית כשיהיו בה שני מיליארד מוחות מקושרים? האם יש לנו חוק מור חדש של מוחות ביולוגיים ולא רק סיליקוניים?

יותר מכך, במקביל גם מופיעה אינטליגנציה קולקטיבית סינתטית. זהו מנוע חיפוש הנעזר בבני אדם כדי לתת תוצאות במציאות הממשית ולא רק במידע. למשל נוכל להיעזר בתגיות לא רק כדי למצוא מסמכים כתובים או סרטים. אלא ניעזר בחיישנים הנמצאים בחפצים ממשיים כדי לעשות עליהם חיפוש מהסלולר או המחשב. כך נאתר איפה נמצא מלון מסוים או איפה יש חנות מסוימת לא באינטרנט, אלא במציאות?

האם איך שמיקרוסופט התקרצצה על אי.בי.אם בפי.סי, וגוגל התקרצצה על מיקרוסופט באינטרנט, ויקיה מתקרצצת על גוגל באינטליגנציה הקולקטיבית של הרשת בעשור הקרוב?

אינטליגנציה קולקטיבית בארגון

השאלה החשובה שעולה כיום בהזדמנויות רבות היא זו: האם ואיך ניתן לרתום את האינטליגנציה הקולקטיבית לא רק באינטרנט הכללי, אלא גם באינטרא-נט (ברשת האינטרנט הפנים ארגונית, בעיקר לעובדי הארגון) ובאקסטרא-נט (גם לקוחות וספקים).

שאלה זו יכולה ליצור את ה-SAP והאורקל  של העשור הבא עם מכירות של כ-100 מיליארד דולר.  

הבעיה שעולה מיד היא שאולי אין לזה סיכוי. משום שבתוך הארגון אין מסה קריטית של מוחות. בטח לא בסדר גודל של מיליארד מוחות. האם ויקי של עשרה חברי צוות פיתוח יכול בכלל להיות אפקטיבי? האם אם נצרף את המוחות של מיליון לקוחות של בנק גדול נקבל מסה קריטית מספקת?

אולי התשובה נמצאת במכשיר חדש ופחות ידוע של ווב 2.0 שנקרא "שוק חיזוי".

מודיעין עסקי ותובנות ארגוניות: Business Intelligence 2.0

באינטרא-נט של ווב 1.0 התפתח מכשיר חשוב ויומיומי הנקרא מודיעין עסקי או תובנות ארגוניות BI, שעובד בעיקר על בסיסי נתונים ארגוניים וכורה מהם זהב על ידי הפיכת הנתונים לידע והפיכת המידע לתובנות. איך עשו זאת בווב 1.0?

תחילה היו אוספים ממחסני נתונים מחלקתיים ומרכזים אותם במחסן נתונים ארגוני אחד גדול. לאחר מכן היו מפעילים אינטליגנציה מלאכותית על מחסן הנתונים. סוגי האינטליגנציה המלאכותית שהופעלו היו בעיקר מסוג רשתות נוירונים (המחקים את פעילות המוח) ואלגוריתמים גנטיים (המחקים את תהליך האבולוציה).

אינטליגנציה מלאכותית זו גילתה למשל שברשתות סופרמרקט כדאי לשים חלב לתינוקות "מטרנה" ליד בירה. דבר שהוא לא הגיוני ולא אינטואיטיבי עבור רובינו. אולם האינטליגנציה המלאכותית יכולה לגלות במחסני הנתונים קורלציות חזקות בין זוגות צעירים שנולד להם ילד לבין צריכה מוגברת של בירה על ידי הבעל.

מאוחר יותר כריית הנתונים הורחבה לעוד תחומים כמו כריית ידע מתוך טקסטים ולא רק מתוך בסיסי נתונים (ניהול ידע), וכמו כריית רגשות מתוך הקול של הפונים לשירות לקוחות ותמיכה טכנית ועוד.

מה קורה אם מכניסים אינטליגנציה קולקטיבית לכריית נתונים, רגשות וידע? כאן אנו נכנסים לווב 2.0 בתוך אנטרפרייס 2.0. אבל כאן אפשר לכרות עוד דברים כמו כריית יחסים בתוך רשתות חברתיות של לקוחות, או עובדים.

פירוש הדבר הוא שבווב 2.0 גם הכלים מתרחבים וגם התחומים שעליהם אנו מפעילים גם מתרחבים!. מנוע הכרייה המפותח ביותר שקיים באינטליגנציה הקולקטיבית הוא שווקי חיזוי.

בסיכומו של דבר, אנו נמצאים רגע לפני הסינרגיה בין האינטליגנציה הקולקטיבית CI לבין האינטליגנציה המלאכותית AI, דהיינו בין ווב 2.0 לווב 3.0. בעשור האחרון הייתה ל-AI עדנה משני כיוונים: ראשית, ריי קורצווייל טען שלפי חוק מור בערך ב-2020, כוח החישוב של המעבד יהיה כה גדול עד שישתווה ואף יעבור את האינטליגנציה האנושית. שנית, טים ברנרס לי ממציא ווב 1.0 טען שרשת האינטרנט יוצרת תמריצים רבים לפיתוח אינטליגנציה מלאכותית שתהפוך את האינטרנט לרשת סמנטית שבה יישומים ידברו זה עם זה.

מרושתים: לבלוג המלא