"עלילת הדם": פרופ' טואף הקפיא הוצאת הספר

הסוף לפרשת עלילת הדם? פרופסור אריאל טואף מאונ' בר-אילן, שפרסם באחרונה את הספר "פסח של דמים", ממנו עלה כי קיים בסיס לטענות עלילת הדם, הודיע הערב (יום ד') כי "לנוכח הפרשנות המסולפת והמעוותת שניתנה לתוכנו של הספר ברחבי העולם" הוא הורה לעצור לאלתר את המשך הפצת הספר.   

"נדהמתי מעוצמת הסילופים ומכך שספרי המחקרי הפך כלי בידי גורמים המשתמשים בו לניגוח היהדות והיהודים ולהצדקת עלילות הדם", כתב טואף בהודעה שהעביר לעיתונות והוסיף כי החלקים מעוררי המחלוקת ייערכו מחדש. 

לדברי פרופ' טואף, "מתוך אחריות אישית למה שהתרחש וכדי להדגיש את צערי העמוק על הפגיעה ברגשות הציבור היהודי החלטתי לתרום את כל הכספים ממכירת הספרים לטובת פעילותה של הליגה נגד השמצה. לא אתן לאף שונא ישראל להשתמש בי או במחקרי ככלי לליבוי מחדש של השנאה שהביאה למותם של מליוני יהודים. ולכן הגעתי למסקנה שמחובתי להפסיק את מחול השדים הנורא הזה ואני מתנצל בפני כל מי שנפגעו מהפרסומים ומהדברים המעוותים שיוחסו לי ולספר.

"כאמור, על מנת להסיר כל ספק וכדי למנוע את המשך העיוות הנורא, החלטתי לבקש מהוצאת הספרים לעצור לאלתר את הפצת הספר, ובעת הקרובה אכניס בו את ההבהרות הנדרשות ולמנוע בכך את המשך הניצול המחפיר של ספרי לתעמולת שיטנה נגד העם היהודי".

באונ' בר-אילן הביעו כעס על המרצה. מהאוניברסיטה נמסר כי "בתום בדיקות ראשוניות שנערכו על נסיבות פרסום ספרו באיטליה, שורר במוסד זעם רב על התנהגות פרופ' אריאל טואף לנוכח חוסר הרגישות שגילה באופן בו פירסם את ספרו על עלילות הדם.

עוד נאמר כי "הדרך בה בחר לפרסם את הספר - דווקא בהוצאה פרטית, אופן ניסוח השם הפרובוקטיבי של הספר והמשמעויות שניתנו בתקשורת לתוכנו, גרמו לפגיעה ברגשותיהם של יהודים רבים בעולם ובמרקם היחסים העדין בינם לבין הנוצרים.

באוניברסיטה ביקשו להסתייג "מהפרסומים בתקשורת אודות התכנים בספרו של טואף, מהם עלול היה להשתמע כאילו יש בסיס לעלילות הדם שהביאו לרציחתם של מליוני יהודים על לא עוול בכפם. פרופ' טואף היה צריך לגלות רגישות וזהירות רבה יותר בפרסומו של הספר, כדי למנוע את הידיעות והפרשנויות המעוותות והפוגעניות".  

הספר, והגינויים בעולם היהודי

בעיתונות האיטלקית נכתב כי בספרו של פרופ' טואף נאמר שכת יהודית קטנה ושולית שחיה ופעלה במאה ה-15 בצפון איטליה, השתמשה בדם של ילד נוצרי כחלק מתוכנית ריפוי של חולים.

הספר מתמקד במחקר על משפט טרנטו ב-1475 שעסק ברציחתו לכאורה של הילדה סימונה על ידי יהודים אשכנזים. על בסיס תפילות ועל סמך עדויות שהעניקו יהודים שנידונו למוות בתום המשפט, דחה טואף את הטענה לפיה הם אולצו להודות במעשה. לדבריו, חלקים מדבריהם תואמים את המציאות. העיתון "קוריירה דלה סרה" ציטט מהספר את הטענות כי יהודים השתמשו בדם לצרכי פולחן חג הפסח והדברים עוררו סערה בקרב קהילות יהודיות רבות ובמיוחד בקרב קהילת יהודי איטליה - שמחו בתוקף על הדברים. 

בסוף השבוע פרסמה הליגה נגד השמצה הודעה, לפיה ספרו של פרופ' טואף משחק לידי האנטישמים. מנהל הליגה, אברהם פוקסמן, קבע כי "טענותיו של טואף משוללות כל יסוד ומשחקות לידי האנטישמים בכל מקום". לדבריו, "מדהים שמישהו, ובטח שהיסטוריון ישראלי, יתן לגיטימציה לעלילות הדם שגרמו לסבל רב כל כך ולהתקפות נגד יהודים בהיסטוריה.

"התייחסותו של טואף להודאותיהם של יהודים כי השתמשו בדם נוצרי לצורך טקסים יהודיים מגוכחת נוכח העובדה שהיהודים הללו עונו ולא ניתן להתייחס ברצינות למה שאמרו. אין שום דבר בחוקי ההלכה היהודית שאפילו מרמז להתרת פעילות שכזו. ההאשמה, כמו תיאוריות קונספירציה רבות אחרות אודות יהודים בימי הביניים באירופיה, שיקפה דוקטרינה נוצרית אנטי-יהודית שנועדה לעשות דמוניזציה ליהודים ולהאשים אותם בבעיות החברה".

הגלגול המודרני של עלילת הדם

פרופ' דינה פורת, ראש המכון לאנטישמיות וגזענות באוניברסיטת תל אביב, התייחסה הערב לפרשה ואמרה ל-ynet: "מאז 1946-7 לא שמענו על עלילת הדם במובנה הקלאסי - שלקראת פסח יהודים תופסים ילד נוצרי, הורגים אותו באכזריות, מבתרים את גופו ושואבים את דמו. אך עלילת הדם מופיעה בימינו בגלגול אחר - בקונפליקט במזרח התיכון. 

"שני מקרים בולטים לאותו גלגול של עלילת הדם בגירסתה המודרנית הם פרשת מוחמד א-דורה, הילד הפלסטיני שנהרג בתחילת האינתיפאדה, מאש שלא ברור מה מקורה וכתוצאה מכך היהודים הוצגו כאכזרים ורוצחי ילדים. גם בפרשת כפר כנא במלחמת לבנון האחרונה - פעילי חיזבאללה שהו מעל בית שחסו בו ילדים עם פגמים ומומים, זה מייד נתפס מחדש בפגיעה בילדים חסרי ישע. העובדה שנפגעו ילדים שינתה את אווירת המלחמה להתקפה על ישראל".

לדברי פרופ' פורת, "גלגולה של עלילת הדם בימינו בא לידי ביטוי בעיקר בסדרות טלוויזיה מתוצרת ערבית. סדרה אחת שהיתה בטלוויזיה 'פרש בלי ראש' על הפרוטוקולים של זקני ציון. אחר-כך הופיעה סדרה חמורה ממנה שנקראית 'הגלות' בתחנת אל מנאר - שם בפירוש יש מעשה בילד שרבנים שוחטים אותו. הוא מתחנן על נפשו והם תופסים אותו עם סכין - ממש תמונות נוראות. הסדרה הזו שודרה ברחבי העולם למוסלמים והיה מאבק משפטי גדול עד שהופסקה ההקרנה בצרפת. לאחר מכן היתה סדרה מתוצרת איראן שעסקה ביהודים שעוקרים עיניים של ילדים פלסטינים ומשתמשים בהם להשתלה ליהודים אחרים.

"המסקנה היא שאותו המוטיב המתגלגל - רצח ישו - עובר לרצח ילדים בפסח שממוסמרים על צלב כדי להראות את ההמשכיות שבין צליבת ישו לפגיעה בילדים. אחר כך המוטיב הגיע בימינו לעולם המוסלמי, שמייחס את אותה אכזריות של רצח ילדים ליהודים. התכונה הזו של אכזריות ופגיעה בילדים קיימת גם בעלילות האחרונות".