מדריך: חפשו את השורשים שלכם ברשת

לפני שבועות אחדים נתקלתי בהודעה ברשימת תפוצה גנאלוגית של האתר JewishGen, ובה בקשה של אשה מארצות הברית לסייע לה באיתור קרוב, צאצאיו של בן משפחתה אשר עלה ארצה ונהרג בהתרסקות מטוס זמן קצר לאחר קום המדינה, אך חיפוש שמו בכל מאגרי המידע הרלוונטיים לא העלה דבר.

הפוטנציאל לאיתור קרובים

האשה ציינה כי מצאה "דפי עד" משנת 1956 באתר "היכל השמות" של "יד ושם", ובהם עדויות אודות בני משפחתה. חיפוש שמה של המעידה בגוגל העלה תוצאה אחת בלבד – קטע שפירסמה נערה בת 18 בבלוג שלה, ובה סיפרה על מותה של סבתה, בעלת שם זהה לשמה של המעידה מדפי העד.

לאחר יצירת קשר עם הבלוגרית הצעירה, התברר כי סבתה היא אכן המעידה, ולאחר התכתבויות עם אמה של הבלוגרית, הסתבר כי הקרוב האבוד של האמרינית הוא בן-דודה של הסבתא. לא חלפו שעות רבות, והודעות דואר אלקטרוני נרגשות וחוצות אוקיינוסים כבר חיברו בין קרובי המשפחה החדשים שזה עתה נתגלו. הסיפור הקטן הזה מדגים את הכח הרב הטמון ברשת בקישור בין קרובים רחוקים.

נדמה שבזמן האחרון כולם רוצים למצוא קרובים אבודים. בשביל זה אנחנו כאן. ביום ראשון הקרוב, ל' בשבט, נציין את "יום המשפחה". בנוסף לכל הפעילויות האפשריות ליום זה עם המשפחה, זהו עיתוי מתאים ללמוד קצת יותר אודות המשפחה שלנו.

גנאלוגיה, ככה קוראים לזה (גנאלוגיה = חקר הדורות). חודש ניסן תשס"ז (20 במרץ 2007 - 18 באפריל 2007), הוגדר כחודש הגנאלוגיה היהודית הבינלאומי. בכתבות הבאות ננסה לעזור לכם לחקור את השורשים שלכם באמצעות המחשב והאינטרנט.

המחקר מתחיל מחוץ לרשת

מיפוי העץ המשפחתי.  ראשית, יש להציב מטרה למחקר הגנאלוגי. מיפוי כל הצאצאים של סבתא-רבתא ליום ההולדת השמונים שלה, איתור משפחה אבודה בארצות הברית, חיפוש מידע אודות בני משפחה שנספו בשואה, מציאת הקשר המשפחתי לדוד המלך - כל אחת מאלו, כמו עוד רבות אחרות, היא מטרה ראויה. ייתכן, כמובן, שהמחקר ישלב כמה מטרות, אך יש להבין שכל אחת מהן צריכה להיות מטופלת בנפרד, ובדרכים הייחודיות המתאימות לה.

נקח, למשל, את המטרה הראשונה שהוזכרה: מיפוי צאצאים. השאלות שאנו יכולים לשאול את עצמנו הן למשל: מי הם ילדיה של הסבתא-רבתא אותם אנו מכירים? מי הם ילדיה שאבד הקשר עמם? האם ייתכן כי היו לה ילדים נוספים עליהם לא ידענו כלל?

מי הן דמויות המפתח במשפחה (פרט לסבתא-רבתא, אותה אנו רוצים אולי להפתיע) אשר בקיאות בקשרי המשפחה ויכולות לסייע באיתור? מיהם כל בני הדור השני, השלישי, הרביעי?

טיפול במטרה השניה שהוזכרה - איתור קרובים בארה"ב - מעלה שאלות אחרות לגמרי: מה קרבת המשפחה המדויקת לקרובינו האבודים? מי היה בקשר איתם ומתי? האם ידוע היכן התגוררו? מתי היגרו לארצות הברית, ומנין? מה ידוע לנו על צאצאיהם של בני המשפחה האמריקנים? (ואם חשבתם שתסיימו לפתור את כל השאלות הללו עד לתום יום המשפחה - הרי שזוהי תקוות שווא). כיצד, אם כך, מתחילים?

אספו את המידע הקיים

התחילו בראיונות מסודרים עם בני המשפחה – החל מההורים, הסבים, הדודים, ועד לקרובי משפחה שלא פגשתם מעולם. זו גם ההזדמנות לפגוש את שולה, שהפסיקה לדבר עם אמא מאז הסקנדל שאף אחד כבר לא זוכר את פרטיו - ולו בגלל שדווקא שולה שמרה על כל מסמכי-המשפחה המצהיבים. גם אם נדמה לכם ש"אצלנו במשפחה לא יודעים כלום", אל תוותרו על פגישות שכאלו. הכינו את השאלות המעניינות אתכם מראש, ואל תשכחו לתעד את המפגש.

אמצו לכם כבר בהתחלה גישה ספקנית. אל תאמינו לכל מה שאומרים לכם! דודה של אבא אמרה לכם שהמשפחה הגיעה מווילנא (ליטא)? אולי הם בעצם מעיירה קטנה סמוכה? הפרטים הללו חשובים ביותר להמשך, לצורך איתור חומרים נוספים, למשל תעודות מארכיונים. סבא סיפר שהוא עלה לארץ בשנת 1923? ראו זאת כהמלצה בלבד (אלא אם בידו מסמך המוכיח זאת).

הסיפורים המשפחתיים הם, ברובם, עם גרעין של אמת, אך לפעמים מרחק הזמן משבש מעט את הפרטים הקטנים - שלא לדבר על הנטיה המשותפת לרבים לשכתב את ההיסטוריה המשפחתית.

אל תשכחו לבקש לעיין בתמונות ובמסמכים - בקשו מקרובי המשפחה לציין לצד כל תצלום מי מופיע בו וליד כל מסמך מה הוא אומר. מומלץ בחום גם להגיע עם מצלמה דיגיטלית, ולצלם את המסמכים והתמונות. שאלו על קרובי משפחה נוספים שאולי אינכם מכירים, ובקשו מקרוביכם לאיית את שמות הישובים והמשפחות בשפת המקור.

היעזרו בתבניות מוכנות - את התבניות ניתן להדפיס ולמלא בפרטים. כאן ניתן למצוא תבנית לתרשים המתעד את אבותיו של אדם, או תבנית לתיעוד מידע אודות משפחה גרעינית.

כבר מן השלב הזה, חשוב מאוד לנהל יומן מחקר. ניתן לערוך אותו כטבלה (ב-Word או בכל תוכנה אחרת הנוחה לכם) ולכתוב בו כל דבר שעשיתם, תוך ציון התאריך, תמצית הפעולה ופרטים ליצירת קשר עם הגורמים הרלוונטיים לפעולה.

למשל, אם נפגשתם עם קרוב משפחה וראיינתם אותו, ציינו מתי היה הדבר, מהם עיקרי דבריו, מה הטלפון/הדוא"ל/הכתובת שלו - ומהן הפעולות הבאות שיש לעשות בעקבות הפגישה. כך, ניתן לחזור אליו בקלות לצורך השלמת פרטים, וחשוב מזה - לתעד את האסמכתאות לכל פריט מידע.

העבודה השחורה הזאת נראית לכם אולי משעממת ומיותרת בהתחלה, אך היא תתגלה כגלגל ההצלה שלכם לאחר שתצברו מאות רבות של עלעלים בעץ - עם פרטי מידע סותרים לגביהם. לאחר איסוף המידע הקיים בקרב בני המשפחה, תגלו, וודאי, כי אתם יודעים הרבה יותר ממה שידעתם כשרק התחלתם. כעת, צריך לעשות סדר.

בניית העץ המשפחתי

אחרי שנפגשתם ואספתם, סביר להניח כי יש בידיכם כבר אוסף גדול למדי של שמות, פרטים, תמונות, מסמכים, סיפורים ועוד הרבה שאלות שנותרו ללא מענה ושאלות חדשות שצצו. על מנת להבין את הסבך המשפחתי, רצוי להיעזר בתוכנה גנאלוגית או באתר אינטרנט המאפשר העלאה של עץ משפחה. תוכנה יכולה לסייע בתיעוד כל החומרים שנאספים במהלך המחקר, והאתר יכול לסייע בהפצת הבשורה בקרב בני המשפחה.

MyHeritage‏

1

2

בחירת תוכנה היא משימה לא פשוטה, ומומלץ להתנסות בכמה תוכנות לפני שמחליטים להשתמש באחת מסוימת. אחת התוכנות הטובות הקיימת כיום בממשק עברי מלא היא MyHeritage הישראלית.

את מגוון החומרים הלא-דיגיטליים שאספתם ושעוד תאספו (תמונות, מסמכים, הקלטות, ספרים ועוד), כדאי לסדר בתיקיות, אשר תחולקנה על פי המשפחות הנוגעות בדבר (משפחתו של סבא מצד אבא, משפחתה של סבתא מצד אמא וכד').

כשאתם עושים סדר בנתונים, חשוב לשים לב לכללים הבסיסיים של תיעוד המחקר, אשר יקלו עליכם בהמשך לחפש מקורות נוספים ולתקשר עם חוקרים אחרים ועם מוסדות רלוונטיים:

ליד שמו של אדם, כתבו גם את התעתיק הלועזי של השם (כהן יכול להיות Cohen או Kahan)

מקום יישוב יופיע בשמו הנוכחי, גם בתעתיק לועזי, ובציון שם המדינה בה הוא נמצא היום (גם אם סבתא מספרת שהיא נולדה בלמברג אשר בגליציה, עליכם לכתוב: לביב Lviv, אוקראינה).

פונים למקורות נוספים

לאחר האיסוף והמיון, וכשיש בידיכם די מידע, אפשר לפנות למקורות נוספים: ספריות, ארכיונים, מוזיאונים, אתרי אינטרנט, בתי עלמין, קולגות לתחביב - אלה הם רק חלק מן הגורמים בהם תיתקלו במהלך החיפושים.

הכלל שאמור להוביל להתקדמות בחיפושים הוא ללכת מן הידוע אל הלא-ידוע. אם ידוע לכם כי סבתכם נולדה במועד מסוים בפולין - נסו לאתר את רישום הלידה שלה (לעתים, אפשר לעשות זאת באינטרנט, באתרים יעודיים). רישום זה יחשוף בפניכם מידע חדש אודותיה ואודות הוריה. אם ידוע לכם דווקא על מותו של אדם, חפשו מידע הקשור לכך (רישום פטירתו, צילום המצבה שלו, דף על אודותיו, ודרכו תגלו פרטים עליו ועל בני משפחה נוספים.

אם כל מה שידוע לכם על אבי-סבתכם הוא שאי-שם בראשית המאה העשרים הוא פרסם ספר, נסו להשיג את הספר. לעולם אין לדעת איזה מידע חשוב יימצא בו.

אתרים לחקר גנאולוגי.

• היכל השמות ביד ושם 
• Jewish Gen - חקר משפחות יהודיות
• פורום שורשיםמשפחתיים בתפוז
• ארכיון רישומים יהודים בפולין
•  אליס איילנד - מאגר עצום של כל מי שנכנס לארצות הברית בין השנים 1924-1892
•  Ancestry.com - אתר (בתשלום) המכיל מאגרי מידע רבים וחשובים. בעיקר למחפשים בארצות הברית

• שער למדריכי טלפונים מקוונים מכל העולם

• בית התפוצות - ניתן לחפש מידע אודות קהילות, פירושם של שמות משפחה, אילנות יוחסין ואוספי מולטימדיה, כמו גם קישורים לאתרים ולמקורות רבים

• מדריך ארכיונים בארץ, באתר החברה הגנאלוגית הישראלית

  
  

השתתפו בכתבה: אורית לביא, רוני גולן וארנון הרשקוביץ. השלושה מפעילים את הבלוג "משפחתובלוגיה" ברשת, העוסק בחקר המשפחות. עוד על הכותבים כאן .

הצטרפתם כבר לניוזלטר החדש שלנו? הוסיפו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם בתיבת הרישום התכולה מימין ותקבלו בימים ב'-ד' את מהדורת סיכום היום שלנו - עם קישורים מעניינים והערות על המצב