הממשלה אישרה: חוק טל יוארך ב-5 שנים
21 שרים הצביעו בעד המשך מתן פטור לחרדים מגיוס לצה"ל, שר המשפטים החדש נמנע והסביר: "קיימת אפליה בלתי נסבלת בין המשרתים לבין אלה שאינם משרתים". עוד הוחלט כי יגוייסו 250 חרדים וערבים נוספים לשירות לאומי-אזרחי במסגרת הנסיון ליישם את המלצות ועדת עברי
הממשלה אישרה היום (א') להאריך את תוקפו של חוק טל - המסדיר את פטור החרדים מגיוס לצה"ל - בחמש שנים נוספות. 21 שרים הצביעו בעד חידוש תוקפו של החוק מיולי השנה ואילו שר המשפטים החדש, פרופסור דניאל פרידמן, היה היחיד שנמנע. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אמר כי מבחינתו אין מניעה למהלך ולפיכך יובא החוק לאישור הכנסת ו-ועדת החוץ והביטחון.
לפני כחמש שנים עבר חוק טל בכנסת בקריאה שלישית ובמסגרתו עוגן לראשונה בחוק הפטור מגיוס לחרדים. בחורי ישיבות, על פי חוק זה, אמורים לזכות מדי שנה לדחיית שירות - עד גיל 22. באפשרותם לצאת ל"שנת הכרעה" בה הם יכולים לעבוד או ללמוד מחוץ לישיבה, בלא שיחוייבו בגיוס. לאחר שנת ההכרעה עומדות בפני כל בחור ישיבה מספר אפשרויות: לחזור לישיבה, או לחילופין - להצטרף למעגל העבודה ולשרת שירות צבאי בהתאם למצבם המשפחתי (חרדי נשוי עם שני ילדים משרת 120 יום) או לבצע שירות לאומי של שנה וחצי. המשמעות היא שתלמידי ישיבות שמתמידים בלימודיהם ולא רוצים להתגייס לצבא - פטורים מגיוס לפי חוק.
לאחר אישור החוק ביקשו חברי הכנסת החרדים כי הוא יוארך אוטומטית בתום חמש שנות תוקפו, אולם הבקשה נחדתה במליאה והיום, כאמור, נערך הדיון המחודש על ההסדר. כאשר יובא החוק אל הכנסת היא רשאית להאריכו בהצבעה אחת, לחמש שנים נוספות.
בדיון שהתפתח - בו דנה הממשלה גם בהמלצות ועדת עברי בנוגע לשירות לאומי-אזרחי - התברר כי קיימים מרכיבים בחוק טל שיושמו וכאלו שלא. כך למשל הועלתה הטענה שלבחורי הישיבות יש אלטרנטיבה אזרחית לשירות הצבאי אולם המנגנון של שרות אזרחי לא קיים בפועל מאחר וההחלטות לגביו לא נחתמו. התקנות לשירות זה אמורות להיות מנוסחות על ידי שר הרווחה ובאישור האוצר והביטחון. שר הביטחון אמנם ניסח אותן, האוצר אישר אך שר הביטחון - לא דווקא הנוכחי - לא חתם על יישומם בשטח.
הטענה המרכזית, אשר נשמעה גם היום בישיבת הממשלה, היא כי חוק טל יוצר אי שיוויון. למרות זאת, פרופסור פרידמן היה היחיד שנמנע והסביר כי יש לתגמל יותר את מי שעושה שרות חובה, וכך באופן מעשי, תשרתנה יותר ויותר קבוצות באוכלוסיה. מאיר שטרית העלה את הסוגיה שיש כדבריו "ההולכים לקו האש ויש מי שאינם הולכים לקו האש" אבל הצביע בעד.
ועדת עברי לשירות לאומי: ה"פיילוט" יימשך
במסגרת הישיבה, כאמור, דנה הממשלה גם ביישום המלצות ועדת עברי שבחנה את נושא השירות הלאומי-אזרחי לאלו שאינם מתגייסים לצבא. על פי ההחלטה, יגוייסו במסגרת תכנית הנסיון 250 בעלי פטורים - חרדים וערבים - למקצועות של חינוך, בריאות וכדומה, זאת בנוסף ל-270 שכבר נמצאים בתכנית. שר הביטחון, עמיר פרץ, יחתום על תקנים מיידית אשר יועברו לוועדת חוץ וביטחון, שם יושלם התהליך המנהלתי.
17 שרים הצביעו בעד המשך הנסיון ליישם את המלצות הוועדה, ארבעה התנגדו - בהם שרי ש"ס ואיתן כבל. "חוק שירות לאומי חייב שיהיה חובה - רק כך יינתן פתרון למשבר בחברה, שרק חלק ממנה נושא בנטל. החוק אינו נותן פתרון", אמר ח"כ כבל לאחר ההצבעה.
שר המשפטים, פרופסור פרידמן הוסיף לגבי השירות הלאומי וחוק טל: "קיימת אפליה בלתי נסבלת בין המשרתים לבין אלה שאינם משרתים. אפשר אמנם להתמודד איתה על ידי הניסיון להטיל מטלות על מי שאינו משרת, אך אני תומך באפשרות לשפר משמעותית את תנאי השכר והשירות של חיילי החובה. שירות לאומי או אזרחי אינם שיטה רצויה כי הם פוגעים בשוק העבודה. אלה המשרתים בשירות זה מהווים כוח עבודה זול אשר פוגע במקביל הבשכר הנמוך במשק. שירות כזה עלול לפגוע בעליונות השירות הצבאי מכיוון שמועמדים לגיוס יתעלו את עצמם לשירות האזרחי הקצר יותר".
תזכורת: לפני כשלוש שנים החלה ועדת עברי את עבודתה מתוך מטרה להמליץ על מודל חדש בשירות לאומי ואזרחי לכלל אזרחי ישראל. המהפכה, על פי הוועדה, נוגעת לקבוצות שאינן לובשות מדים, דוגמת חרדים, ערבים ואפילו סרבנים שנמצאו לא מתאימים לשירות צבאי קלאסי, אך במסגרת המודל החדש יוכלו לשרת שירות חלופי בן שנה בשירות הלאומי.
על-פי ועדת עברי, לא ניתן יהיה לחייב את אותן אוכלוסיות לבצע שירות אזרחי והדבר יהיה תלוי ברצונם החופשי. "הפיתוי" המוצע לאלה שיקחו חלק בתוכנית - תנאים השווים לחיילים עורפיים. על מנת "למשוך" את אותן אוכלוסיות לבצע שירות מעין זה, תוצע להם אפשרות לשרת במסגרות שקיימות היום אך בשינויים קלים. בין ההמלצות נכתב שהשירות המוצע ייעשה גם ברשויות ציבוריות, רשויות מוניציפליות ועמותות בעלות תרומה חברתית ואזרחית.
לפנייה לכתב/ת 
