דרוש: תיקו
"מיס סאנשיין הקטנה" או "בבל"? אדי מרפי או אלן ארקין? רגע לפני טקס האוסקר, סינמסקופ מעז להסתכן ויושב להמר על הזוכים. להדפיס ולשמור
5 סרטים מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר הקרוב, שיתקיים ב־03:00 בלילה שבין ראשון ושני הקרובים (ויועבר בשידור חי, לטובת הפנאטים ונודדי השינה, בערוץ yes1 של yes ובערוץ HOT GOLD של HOT). שימו לב - אף אחד מהם איננו המועמד המוביל לזכייה. בשנה שעברה למשל, כולם היו בטוחים ש"הר ברוקבק" הוא הזוכה הבטוח, עד ש"התרסקות" עקף אותו בשנייה האחרונה. השנה, אולי מהפחד של התחזיות השגויות של השנה שעברה, יש לפחות שלושה סרטים המובילים את המרוץ באופן די צמוד: "השתולים", "בבל" ו"מיס סאנשיין הקטנה". המתח באשר לזהות הזוכה יימשך עד השנייה האחרונה, ביום שני בסביבות 07:00 בבוקר (שעון ישראל). מתח זה טוב, זה הופך את התחרות לפחות צפויה. מצד שני, המועמדים השנה הם כאלה שבעיקר מעוררים פיהוק קל. "בבל" אכזב אותי, "המלכה" ביאס אותי, "מכתבים מאיוו ג'ימה" לא ממש הלהיב אותי. "השתולים" עינג אותי, אבל הוא רחוק מלהיות אחד מחמשת הסרטים הבכירים של השנה, לדעתי לפחות. וכך יש מולנו את התחרות הכי מותחת ולא צפויה זה שנים, בין נבחרות שלאף אחד לא באמת אכפת מהן. בעיה.
רוצים היסטוריה. "מיס סאנשיין הקטנה"
חברי האקדמיה הוכיחו בשנה שעברה שהם לא מוכנים לשתף פעולה עם קרנבל ההימורים שהפך לספורט הלאומי בקרב בלוגרי קולנוע. כולם הימרו על "הר ברוקבק"? חברי האקדמיה הוכיחו שהם לא צפויים. וזה קורה בעוצמה כפולה השנה. האוסקר הזה בלתי ניתן לחיזוי כי כבר בשלב המועמדויות הוא שובר את כל חוקי הסטטיסטיקה. למשל: מעולם לא קרה שהסרט עם הכי הרבה מועמדויות ("נערות החלומות") בכלל לא מועמד לפרס הסרט. ובכלל, נדמה שחברי האקדמיה לא כל כך אוהבים את הסרטים המועמדים. הכוכבים הראשיים של "בבל", "מכתבים מאיוו ג'ימה" ושל "השתולים" בכלל לא מועמדים (הכי מצחיק: ליאונרדו דיקפריו מועמד לאוסקר אבל על "לגעת ביהלום" ולא על "השתולים").
ההיגיון הישן טוען שהקרב הצמוד צריך להיות בין "בבל" ו"המלכה": שניהם סרטים עם מועמדויות ברוב הקטגוריות הבכירות. אבל ההיגיון הישן לא עובד הפעם (כנראה). למעשה כל זכייה של ארבעה מתוך חמשת הסרטים המועמדים תוכתר תחת הכותרת "בפעם הראשונה בתולדות האוסקרים". אם "בבל" או "מכתבים מאיוו ג'ימה" יזכו, זו תהיה הפעם הראשונה שסרט שרובו אינו דובר אנגלית זוכה באוסקר. אם "השתולים", המבוסס על הסרט ההונג קונגי המשובח "דרך ללא מוצא", יזכה זה יהיה הרימייק הראשון שזוכה באוסקר (אם כי יש מתפלפלים הטוענים ש"בן חור", שזכה באוסקר, הוא רימייק לסרט האילם מ־1925, בעוד אחרים טוענים שזה רק עיבוד נוסף לאותו רומן). אם "מיס סאנשיין הקטנה" יזכה, זה יהיה הסרט הראשון בתולדות האוסקר שזוכה ללא מועמדויות על בימוי ועריכה. למעשה רק זכייה של "המלכה" תיראה כמו בחירה הוליוודית טיפוסית: סרט תלבושות על אנשים אמיתיים. אז איך זה ש"המלכה" לא נחשב למוביל? האם צפוי לנו טוויסט נוסף?
ובאופן די היסטורי הטקס הזה די שוויוני מבחינת לאומים ושפות. לשלושה מהסרטים המועמדים יש גון אסיאתי (האפיזודה היפנית של "בבל", השפה היפנית של "מכתבים מאיוו ג'ימה" והמקור ההונג קונגי של "השתולים"). יש שלושה קולנוענים מקסיקנים עם סיכויים טובים לזכייה (אלחנדרו גונזלס איניאריטו מ"בבל", גיירמו דל טורו מ"המבוך של פאן", אלפונסו קוארון מ"הילדים של מחר"). ולשלושה שחקנים אפריקאים־אמריקאים יש סיכויים מצוינים לזכות.
בקיצור, ברדק. אז במקום לצאת לחופשה ספונטנית ולחזור רק אחרי האוסקרים ולכתוב איך כל ההפתעות היו בעצם ידועות מראש, אני מנסה להציג פאסון בטוח בעצמו ולפרסם בפומבי את תחזיותיי הפרטיות לזוכים. שימו לב:
שולתתתת!!!1 הלן מירן "המלכה"
שחקנית
כאן אני מיישר קו עם כולם. אני לא רואה מצב שבו יש לאחת המועמדות האחרות סיכוי להביס את המלכה אליזבת השנייה (חוץ מפנלופה קרוז).
ההימור שלי: הלן מירן, "המלכה"
שחקן
השנה הזאת מאופיינת במלחמת דורות מעניינת. האקדמיה מוכרת כגוף קשיש, לבן ויהודי. אבל בשנים האחרונות נחשפו גם צדדים צעירים יותר ובעלי גיוון אתני. בקטגוריה הזאת הקשישים הלבנים יבחרו כנראה בפיטר אוטול והצעירים ילכו על פורסט וויטאקר. ואכן, המועמד המוביל בקטגוריה הזאת הוא פורסט וויטאקר, שמגלם את אידי אמין ב"המלך האחרון של סקוטלנד". אבל לפיטר אוטול בן ה־74 יש עדיין סיכוי לשלוף "פול ניומן" ולזכות בפרס, שנתיים אחרי שכבר זכה בפרס על מפעל חיים (שהוא דרכה של האקדמיה להגיד "אתה אחלה שחקן, סליחה שמעולם לא זכית"). והאמת, אם הייתי חבר אקדמיה הייתי בוחר באוטול ולא בוויטאקר. אבל אז גם הייתי עושה חטא לעצמי: כשזה שחקן מול שחקן, תפקיד מול תפקיד, וויטאקר ב"המלך האחרון של סקוטלנד" טוב פי אלף מאוטול ב"ונוס" הזניח.
ההימור שלי: פורסט וויטאקר, "המלך האחרון של סקוטלנד"
שחקנית משנה
הראש אומר: כשיש ילדה מועמדת לאוסקר, יש לה סיכויים טובים לזכות. מה שאומר שלג'ניפר האדסון, בוגרת "אמריקן איידול" והתגלית של "נערות החלומות", יש סיבה טובה לדאוג מאביגייל ברסלין, הילדה בת ה־11 מ"מיס סאנשיין הקטנה". אבל בקטגוריה הזאת אהמר עם הקונצנזוס.
ההימור שלי: ג'ניפר האדסון, "נערת החלומות"
שחקן משנה
כאן המועמד המוביל הוא אדי מרפי מ"נערות החלומות". אבל תגידו לי: אחרי 79 שנה שבהן האשימו את חברי האקדמיה שהם גזענים נראה לכם שבבת אחת כל קשישי האקדמיה יוכיחו שלצבע אין שיקול ויעניקו שלושה מארבעת פרסי המשחק לאפריקאים־אמריקאים? מצידי, אחלה, כל עוד מגיע להם (איפה למשל, אדם ביץ', שעושה תפקיד מאוד יפה ב"גיבורי הדגל"?). אבל למה דווקא לאדי מרפי, קומיקאי נהדר אבל שחקן דרמטי בינוני מאוד? קשה לי להמר עליו כשליבי לא לטובתו. לכן אני חוזה שהוא יפסיד, בניגוד לרוב התחזיות האמריקאיות.
ההימור שלי: אלן ארקין, "מיס סאנשיין הקטנה"
סרט זר
הנה הקרב בין הדורות בשיא עוצמתו. הצעירים הרוסים על "המבוך של פאן" המקסיקני, המבוגרים יוצאים מגדרם מ"חיים של אחרים" הגרמני. שניהם סרטים מעולים, אלא ש"המבוך של פאן" טוב יותר. דווקא בקטגוריה שלרוב די זניחה, המרוץ השנה מאוד צמוד.
ההימור שלי: "המבוך של פאן"
סרט אנימציה
המועמד המוביל כאן הוא "מכוניות" של פיקסאר. אחרי הכל זה גם סרט האנימציה הקופתי של השנה וגם יש כאן תפקיד נוגע ללב של פול ניומן, שחקן שהוליווד אוהבת מאוד. ובכל זאת אני נותן לטעם האישי ולתחושות הבטן להוביל את ההימור.
ההימור שלי: "תזיזו ת'רגליים", ג'ורג' מילר
במאי
האם יש סיכוי שמבקר קולנוע זניח בישראל יקלע במקום שבו כל עמיתיו האמריקאים מהמרים אחרת? אם יש קטגוריה שבה אני חושש לעשות בושות, היא זאת. כולם, אבל כולם, מהמרים על מרטין סקורסזי. והסימנים לצידם: הזכיות שלו בגלובוס הזהב ובפרס איגוד הבמאים מציבים אותו כזוכה כמעט ודאי. ועד שעות בודדות לפני כתיבת מדור זה חשבתי שהניסוח שלי יהיה כזה: "אני מרגיש בבטן שסקורסזי הולך להפסיד גם הפעם, אבל אין לי הוכחות לזה פרט לאינטואיציה, אבל כמו כולם גם אני אהמר עליו". וברגע שפתחתי את קובץ מעבד התמלילים קיבלתי החלטה: אל תשתפן. אם הבטן אומרת לך משהו אחר, לך על זה. No Guts, No Glory, אומרים באנגלית. אז הנה המטען הממולכד של הטקס השנה, ואני מזנק עליו בגופי.
ההימור שלי: אלחנדרו גונזלס איניאריטו, "בבל"
סרט
הסיום המתבקש לשנת האוסקרים הזאת יהיה אם האמריקאים יחקו את פרסי אופיר הישראלים ויחתמו בתיקו. "השתולים" ו"בבל", או אולי "השתולים" ו"מיס סאנשיין הקטנה". היו כמה מקרים נדירים של תיקו באוסקרים, אבל אף פעם לא בקטגוריית הסרט. ואם כבר רוצים שנה היסטורית, שכדוגמתה לא נראתה קודם, אולי אפילו תיקו משולש, כזה שיוציא את כל מהמרי האוסקרים צודקים: "השתולים", "בבל" ו"סאנשיין". אבל ברצינות, מה הסיכויים שזה יקרה. ומכיוון שממילא אתם לא קוראים את הלבטים שלי אלא רק את השורה התחתונה המודגשת, אגש תכף ומיד להימור הסופי שלי.
ההימור שלי: "מיס סאנשיין הקטנה"
וגם:
תסריט מקורי: "מיס סאנשיין הקטנה". תסריט מעובד: "השתולים". סרט תיעודי: "את מטרידה". צילום: "הילדים של מחר". עריכה: "טיסה 93". פסקול: "המבוך של פאן". שיר: "תקשיב" מתוך "נערות החלומות".
חמישה דברים שכבר ידועים על האוסקרים השנה
1 המגישה, בפעם הראשונה, היא אלן דג'נרס, מה שמבטיח הומור משובח ומתוחכם.
2 המלחין האגדי אניו מוריקונה יזכה בפרס מוצדק על מפעל חיים לאחר שהלחין מאות סרטים איטלקיים ואמריקאיים שנעימותיהם בוודאי מוכרות לכם, מ"הטוב, הרע והמכוער" ועד "סינמה פרדיסו".
3 הזכייה הכנראה ודאית של "אמת מטרידה" בפרס הסרט התיעודי מבטיחה שהאירוע יקבל צביון של עצרת פוליטית מטעם המפלגה הדמוקרטית, כשאל גור יעלה לבמה (למרות שהפרס יוענק לבמאי ומפיק הסרט, דייוויס גוגנהיים). למרות דיווחים מוקדמים בבלוגים שונים, גור הודיע שהוא לא ינצל את השידור החי כדי להכריז על ריצתו לפריימריז של המפלגה נגד הילארי קלינטון וברק אובמה.
4 כרגיל, מפיקי האוסקרים יבטיחו שהפעם יהיה טקס קצר וקצבי שלא יעלה על שלוש-שלוש וחצי שעות. כרגיל, הוא בוודאי יימשך כמעט ארבע שעות וכל הקצביות תתפוגג בשלב ההופעות המוזיקליות.
5 כש"השתולים" הוא הסרט הקופתי מבין המועמדים המובילים, וכששניים מהסרטים המועמדים כמעט ואינם דוברי אנגלית ("בבל", "מכתבים מאיוו ג'ימה"), יש להניח שהטקס הזה יעניין מעט מאוד צופים אמריקאים וזה יהיה אחד המשדרים עם הרייטינג הנמוך בתולדות הטקס. בקצב הזה, אם מפיקי האוסקרים לא ימצאו דרך למתג את הטקס כמשדר ריאליטי, תוך כמה שנים אף רשת שידור לא תרצה לשדר את האוסקרים והאירוע יועבר בשידור חי רק בבלוגים באינטרנט.