השוואה: הקטנוע הטוב בישראל

הפורסייט נמכר בארץ בעשר השנים האחרונות ובנה לעצמו שם של סוס עבודה אמין ונאמן. למבחן הוא מגיע עם בסיס גלגלים קצרצר והמשקל הנמוך מכולם. מלפנים ומאחור יש לו צמיגי "12 קטנים, ויחסית לגילו הוא מצויד היטב: קסדה מלאה מתאימה מתחת למושב, ויש צמד תאי אחסון זעירים (אחד ננעל) מלפנים. לוח המחוונים ספרטני ומיושן, יש מד מרחק מתאפס ומד דלק, מעצור חניה מיושן ולא נוח לשימוש.

הונדה פורסייט (צילומים: טל זהר)

המשקף יעיל מאד, אלא אם אתם מעט נמוכים ואז הוא מפריע לשדה הראיה. המושב עצמו נוח מאד ותומך, ויש מקום מפתיע-לטובה לרגליים. בהתאם לבסיס הגלגלים יש כאן היגוי זריז, אך גיל יחידת הכוח מורגש מאד. הפורסייט פשוט חלש. בעיר זה לא מפריע, מחוץ לעיר זה מטריד. לכן, למרות משקל נמוך, הוא אינו מצליח לעמוד בקצב של האחרים. המתלים רכים ונעימים, אלא שהם אינם מתפקדים היטב תחת עומס, כמו למשל ברכיבה מהירה יותר. מאד בינוני.

דבר הנוסע מאחור: נוח למדי, מרגיש רך, מחוץ לעיר לא מעורר ביטחון.

סיכום: כלי יעיל, נוח וספרטני לעיר ולסביבה קרובה. יקר מדי.

הג'אז צעיר מהפורסייט ומציע נוחות גבוהה יותר. הוא גם אחד הקטנועים היותר-מרווחים ונוחים במבחן, כולל מיגון רוח מעולה. החישוק הקדמי עומד על "13, תא המטען יכיל קסדה. מלפנים יש תא כפפות גדול וננעל, עם תא קטן מעליו. יש מעצור חניה יעיל ונוח. לוח המחוונים (כולל מד סל"ד) מעט מיושן, אך מקיף וברור. הג'אז מציע מנגנון מיותר (ובר נטרול) שמדומם מנוע בזמן עמידה ברמזור, ומניעו מחדש במשיכת מצערת קלה. חשוב בהרבה, יש לג'אז ABS (מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה) - אלמנט בטיחותי מהמעלה הראשונה. זה הקטנוע היחיד בחבורה עם האבזור הזה, שמצטרף למערכת בלימה משולבת ומשובחת. פלוס רציני.

הונדה ג'אז

גם בג'אז המנוע אינו מבריק, ונראה כאילו גם התמסורת משתהה בהעברת הכוח. כמו בפורסייט - אם כי מעט פחות קיצוני - בעיר אין בעיית כוח, אך על הכביש הבינעירוני הוא מרגיש מעט חלש. המתלים רכים ונעימים, אך גם כאן ישנה רכות מוגזמת שעלולה לפגום בהתנהגות תחת עומס.

דבר הנוסע מאחור: נוח מאד, אך מעט רחב ברגליים. מתלים רכים, רגליות וידיות אחיזה נוחות.

סיכום: נוח, מפנק, איכותי ובעל מערכת בלימה מעולה. עדיף על הפורסייט, אך עדיין יקר מדי.

סוף סוף קטנוע שנראה "אחרת". למעשה זו גרסה יקרה, כבדה וארוכה לפורסייט והג'אז, עם ביצועי מנוע קרובים לאלו של השני. המושב זוכה לציון מושלם, יש מקום בשפע לרגליים ואבזור עשיר. במקום מפתח יש כרטיס בלוטות' בכיס הרוכב, המאפשר התנעה ופתיחת מושב ותא קדמי בלחיצת כפתור. אפשר להתמכר לזה. מתחת למושב (המפוצל) מתאימות צמד קסדות שלמות פלוס לא מעט ציוד נוסף. מרשים וחשוב, כי משענת הגב מאחור תקשה על התקנת סבל (וארגז).

הונדה פורצה

יש לוח מחוונים ענק, מודרני ונאה, מקיף וכולל חישוב צריכת דלק, ובלם חניה נוח מאד לשימוש. המתלים כאן איכותיים ומשככים מצוין, מצליחים לבטל כמעט לחלוטין את הנדנודים המעצבנים. למרות הממדים, מנוע בינוני ויכולת בין עירונית גבוהה, הפורצה מככב גם בעיר, בזכות היגוי, מתלים, מושב וישיבה נמוכה.

דבר הנוסע מאחור: מאד גדול ונוח, משככך מעולה בעיר ומרגיש מאד יציב מחוץ לעיר.

סיכום: איכותי, נוח, מפנק, אבל מחיר גבוה מאד שמונע ממנו להתמודד כהלכה.

ה-X-מקס נחת כאן רק לפני מספר חודשים, ועורר הרבה עניין. מדובר בקטנוע הכי ספורטיבי ומהנה לרכיבה מהקבוצה. בהתאם, הוא לא מהנוחים שנבחנו. יש לו חישוק "15 מלפנים ו-"14 מאחור, מתלים מעולים והמנוע החזק מכולם. יש מושב לא נוח לפתיחה שמכיל בקלות צמד קסדות שלמות ויותר. מלפנים יש תא ננעל גדול יחסית, לוח מחוונים נאה אך ללא מד סל"ד ועם נורות אזהרה לא ברורות. פתח התדלוק כאן אינו נוח.

ימאהה X-מקס

בעיר הוא מתגלה כזריז מאד ובעל היגוי מעולה. מחוץ לעיר הוא יציב גם במהירויות הגבוהות ביותר שנרשמו במבחן. לעומת זאת, הוא אינו מאפשר ישיבה מרווחת דיה, הוא אינו נוח, חסר תמיכה לעכוז וחלק מהרוכבים התלוננו על מיגון רוח יותר מטריד מעוזר.

דבר הנוסע מאחור: מרגיש יותר כמו אופנוע מקטנוע. מאד בטוח ויציב.

סיכום: קטנוע איכותי ומשובח, הספורטיבי בחבורה, עם המון כוח ויכולת. מעט יקר.

את הג'וי-רייד הפופולארי מכירים? זה האח הצעיר-גדול שלו, שסוגר כבר שנה בארץ. הוא נראה מרשים, גדול, מתגלגל על צמד "13 ולמעט האקסייטינג - הכבד ביותר. הוא גם אחד החזקים והמהירים מכולם. המנוע מושך ומגיב מצוין, ואילו המתלים עושים עבודה טובה. לא כמו בימאהה, לא ממש רחוק.

סאן יאנג ג'וי-מקס 

תנוחת הישיבה מצוינת, המושב מעולה, אך מיגון הרוח פחות יעיל. תא המטען יכיל קסדה שלמה ותיק גב בינוני, יש תא כפפות גדול מאד מלפנים, ו... מעמד לכוסות בין רגלי הרוכב ופנסי ערפל מקוריים. לוח המחוונים נאה, ברור, מודרני וכולל מד סל"ד. פתח התדלוק אינו נוח לשימוש, ואילו פתיחת רגליות הנוסע מתבצעת באמצעות לחיצה קלה על ציר קפיצי.

בעיר הוא מתנהג כמעט כמו 125 קטנטן. זווית צידוד חדה, תמסורת מדויקת והמון ביטחון. מחוץ לעיר הוא מרגיש גדול מספיק, שומר על יציבות ומציע תנוחת ישיבה מושלמת ומתלים נהדרים. המחיר? יש עודף מ-25 אלף.

דבר הנוסע מאחור: נוח מאד, יציב ומרגיש בטוח. רגליות "קפיציות" זה אחלא גימיק.

סיכום: קטנוע יעיל, יציב, נוח, מהיר, נחשק וזול. האם יש לנו מנצח?

ה-Bet&Win ("המר וזכה") הוא הכלי הקטן והקצר במבחן, עם צמד חישוקי "12. חוץ מזה, אי אפשר שלא להבחין מייד שהוא גם הזול מכולם - פחות מ-20 אלף. וזה הופך לברור כאשר מתיישבים עליו. קודם כל הוא מאד קצר. כמה? כדי להביט בלוח המחוונים צריך להסתכל מטה... הלוח עצמו פשוט ונאה, בלי מד מרחק מתאפס אבל עם מד דלק. מתחת למושב נכנסת בקושי קסדה מלאה, ומתחת לכידון יש וו-תלייה.

קימקו Bet&Win

יש לו מושב נוקשה שמכאיב לאחר רכיבה קצרה, הישיבה צפופה ואין שום מיגון רוח. בעיר לעומת זאת מדובר בשד פרוע וחסר מעצורים עם היגוי זריז מאד. מחוץ לעיר מגלים חוסר יציבות. המתלים נוקשים, אינם איכותיים מספיק ולרוכביו מומלץ להמנע מרחובות משובשים. המחיר אמנם זול, אך אין לו שום יכולת נשיאה.

דבר הנוסע מאחור: קטן, צפוף, קופצני. משתחל בקלילות בין מכוניות, מחוץ לעיר מרגיש לא בטוח.

סיכום: זריז, עירני, הכי זול, הכי קטן, הכי פחות נוח, הכי פחות מקום למטען או לרוכבים.

מאותו בית, אבל איזה הבדל. קטנוע וותיק שנמכר אצלנו בכמויות עצומות. גם כאן יש שני חישוקי "12, אבל הקטנוע גדול ומרווח בהרבה. מתחת למושב תשתכן קסדה מלאה-פלוס. יש סבל קטן ומשענת (לא משכנעת). יש וו קטן לתלייה, והוא היחיד במבחן עם רצפה שטוחה ונוחה. לוח המחונים הדיגיטלי מזעזע למראה, אבל נוח. אפשר היה לוותר על מנגנון חשמלי שמקפל מראות פנימה. הן נמוכות ולא נוחות, ומפריעות להשתחל. אז למה לעזאזל?

קימקו גרנד-דינק

המושב רך, אך מהר מאד שוקע ומכאיב. יש מיגון רוח סביר, המנוע מרשים והתגובה מהירה. המתלים בינוניים, טובים יותר בעיר, קצת פחות מחוצה לה. מחירו הנוח הופך אותו לקניה טובה למדי.

דבר הנוסע מאחור: בעיר בסדר. מחוץ לעיר פחות. מתלים מעצבנים ומשענת מכאיבה.

סיכום: מיושן אך בעל יכולת. תמורה טובה.

כאן מדובר בקטנוע 250 שנשען על פלטפורמת ה-500. לכן לא מפתיע שהוא הגדול והכבד מכולם. חישוק "14 מאחור ו-"15 מלפנים (כמו בימאהה), מושב (עם זרוע הידראולית) שמכיל בקלות קסדה שלמה-פלוס. יש תא אחסון קטן וננעל מתחת לכידון, כמו-גם וו-תלייה לשקיות. לוח המחוונים מעט מצועצע אבל מודרני ונעים. היחיד בו ניתן לכוון מרחק מנופי הבלמים.

קימקו אקסייטינג

המושב קשיח מאד, ולא כולם אהבו את זה. כך גם לגבי תנוחת הישיבה המעט-"קרבית". לרוכבים(ות) נמוכים(ות) הוא עשוי להתגלות כגבוה מדי. גבוהים אהבו אותו

בגלל אותה סיבה בדיוק. הכידון רחב וגדול ומעניק תחושת שליטה טובה.

בעיר הוא מרגיש גדול מדי, למרות זווית צידוד טובה לכידון. המנוע חזק ומאפשר תאוצות מרשימות. מחוץ לעיר הוא מככב כצפוי. המתלים טובים, היציבות הכיוונית מצוינת ומיגון הרוח טוב. למרות שהוא היחיד עם צמד דיסקים מלפנים, הבלמים לא שכנעו.

דבר הנוסע מאחור: מאד נוח. מתלים טובים ותחושת יציבות ובטחון.

סיכום: נוח, מהיר, יציב, מפנק ומצטיין בעיקר מחוץ לעיר.