"רציתי להסתכל למפלצת הנאצית בעיניים"

מפגש יוצא דופן. גם עבור בנים לניצולי שואה, המפגש עם חיילים בצבא הנאצי או עם בניהם הוא טעון. אבל יש כאלה מבני הדור השני שמוכנים להתגבר על משקעי העבר ולהיפגש עם גרמנים שהוריהם שרתו בצבא הנאצי שרצח שישה מיליון יהודים בשואה. אחד מאלו שעשו את הצעד הוא פרופ' אלי זומר, שפגש בשבוע שעבר בברלין את בנו של המזכיר הצבאי של אדולף היטלר.

פרופ' זומר, פסיכולוג קליני מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, ביקר בברלין במסגרת יוזמה משותפת של אוניברסיטת אליס סלומון בברלין והאוניברסיטה בה הוא עובד. פרופ' זומר, בן בכור לניצולי שואה, ביקש לפגוש אנשים שהיו מעורבים במשטר הנאצי. המארחת שלו בברלין, בעצמה נכדה של קצין אס.אס, אירגנה לו שני מפגשים.

הוסבך הבן ופרופ' זומר בפגישתם בברלין

אחד המפגשים נערך בביתו של פרופ' פרידריך הוסבך (78), בנו של גנרל עם עיטורים בצבאו של היטלר. הוסבך עצמו הציג שתי תמונות בהן צולם עם הפיהרר של גרמניה הנאצית. "הוא הוציא שתי תמונות - האחת כילד בן שמונה בה הוא צולם עם היטלר ביחד עם עוד שני ילדים ושר התעמולה, יוזף גבלס. בתמונה השנייה נראה הוסבך, שהיה אז בן 14, לבוש במדי הנוער ההיטלראי לוחץ את ידו של היטלר", סיפר פרופ' זומר ל-ynet.

המארח הגרמני זוכר היטב את אביו. תמונת האב גנרל מעוטר במדליות, תלויה בגאון בחדר העבודה בביתו. פרופ' זומר: "מצד אחד הוא כנראה אהב מאוד את אבא שלו והעבודה לכך היא התמונה שעדיין תלויה בביתו. מצד שני היה ברור שהוא מתבייש בעבר של אביו".

במהלך הפגישה הסביר הוסבך אילו דברים ספג כילד בתקופת הרייך השלישי. "מבין הסיפורים עלה שכילד הוא הבין שגרמניה מוקפת אויבים ושהיא צריכה להילחם על קיומה. הוא סיפר שמפעם לפעם שבני הנוער קיבלו הרצאות אידיאולוגיות מבכירים בצבא הנאצי וטען כי חשב שמדובר בשטויות. הוסבך גם הראה לי מחברת ועבודות בית שהוא קיבל כילד בהם תיאר בגרפים את טוהר הגזע של משפחתו", סיפר פרופ' זומר.

היטלר (מימין) הוסבך (מסומן בחץ) וגבלס (משמאל)   (רפרודוקציה: אלי זומר)

אבל הוסבך רוצה לזכור את אביו בצורה אחרת, אולי כאיש שהלך נגד המשטר הנאצי לקראת סיום המלחמה. פרופ' זומר: "הוסבך סיפר שאביו קיבל פקודה להילחם בחזית הרוסית עד החייל האחרון, אבל הוא החליט לסגת עם הגדוד שלו ולפזר אותו. למחרת הגיעו של האב הביתה הקיף הגסטאפו את בית משפחת הוסבך, במקום התפתחו חילופי אש בין חיילים וקצינים מיחידתו של האב לבין אנשי המשטרה החשאית בגרמניה. הם לא נכנעו והמשיכו להילחם עד שהגיע הצבא האמריקני. אני קיבלתי תחושה שזה האופן שהוא רוצה לזכור את אבא שלו, זה שבסוף הלך נגד היטלר".

למרות שבמהלך המפגש בברלין ניסה הוסבך להסתיר את קירבתו של אביו להיטלר, גילה פרופ' זומר באינטרנט מה עשה האב בתקופה בה הנאצים היו בשלטון בגרמניה (בין השנים 1933-1945- מ.ר). "הוסבך 'שכח' לספר שאבא שלו היה המזכיר האישי של היטלר בשנים 1934-1938. מצאתי בארכיון ממשלת גרמניה על קירבתו של הקצין להיטלר. בנוסף גילתי שהוסבך האב קיבל את עיטור הברזל, ושהוא הצטיין מעל ומעבר לחובתו כשהוביל את אחת החטיבות לכיבוש פולין. כך שהדמיון שלי הלך קדימה הרבה צעדים, והתחלתי לחשוב כמה מבני עמנו הוא פגש במלחמה, ומה היה החלק שלו בטרגדיה שלנו". 

למרות המידע שגילה אמר פרופ' זומר כי הוא היה פוגש בכל מקרה את בנו של הקצין הנאצי, שמשקיע הרבה מזמנו הפנוי לפעילות הנצחה של יהודי ברלין שנרצחו על ידי המשטר ששירת אביו. 

ומה מרגיש בן של ניצול שואה כשנפגש בן של בכיר במשטר הנאצי? "התחושות היו מעורבות. היה לי צורך להתקרב עד כמה שאני יכול אל המפלצת הנאצית ולהביט בה בעיניים. הרגשתי שאני עושה את זה עם הביטחון שלי כישראלי וכאיש מקצוע, אבל כל הזמן ליוותה אותי לי תערובת של בחילה קלה, חרדה ועצב עמוק. תגובות להכרה שבברלין תוכננה ההשמדה של עמנו ושהאיש שיושב לפני היה בעצם עד לתהליכים הללו, אבל מהצד השני".