עתירה: לחייב המדינה לספק מזון לנזקקים

על המדינה לממן חלוקת מזון למשפחות נזקקות. זה בסיס העתירה שהגיש היום (ד') ארגון "לתת". מדובר בעתירה תקדימית המבקשת לקבוע שאת חובתה של המדינה לדאוג לבטחונם התזונתי המינימלי של אזרחי ישראל ולכן באחריות המדינה, לממן ולבצע את חלוקת המזון למשפחות נזקקות. לעתירה הצטרפו עוד שישה אזרחים שנזקקים לשירותי עמותות להישרדות יומיומית.

העתירה, שהוגשה באמצעות משרד עו"ד מיכאל בך ושות', מבוססת על הטענה כי "בטחון תזונתי מינימלי", הוא זכות חוקתית בסיסית וכי קבלת מזון בסיסי יאפשר קיום פיזי בכבוד.

העתירה מבקשת לבחון ולהגדיר מהן הזכויות של האזרחים וחובותיה המינימליות של המדינה כלפיהם. ארגון לתת מאשים כי בעקבות ביצוע ההפרטה העקיפה של שירותי הרווחה בישראל, על בג"ץ לקבוע כי חובתה של המדינה להקים, לממן ולהפעיל תשתית לוגיסטית שתאפשר חלוקת מזון לנזקקים.

"אנחנו נמצאים במציאות שאין ביכולתנו להתמודד איתה", אומר מנכ"ל ארגון לתת, עו"ד ערן וינטרוב. בשיחה עם ynet הסביר כי "המדינה משכה את ידיה באופן מוחלט והעמותות לא מצליחות לשאת בנטל".

"המחוייבות של ישראל לא מסתכמת בלספק אוכל לאזרחיה אלא מחובתה להפעיל תכנית מורחבת בין משרדית ולהשקיע בתשתיות הרווחה, החינוך ושאר המערכות. איך יכול להיות שהמדינה מאפשרת את קיום הארגונים ועמותות כמו שלנו, וכמו שבן אדם שנפצע בתאונת דרכים ושוכב על הכביש ואזרח אחר בא לעזור לו, והאמבולנס פשוט לא מגיע"

"חוסכים כדי להאכיל את הילדים"

לפי נתונים של הארגון העותר, 200,000 איש נזקקים מדי יום לשרותיהם של העמותות לחלוקת מזון, וזאת כדי לשרוד. א', מצפון הארץ, אם גרושה לארבעה ילדים, היא אחת בסטטיסטיקה. א' זוכה לקבל מזונות מבעלה לשעבר, אך לא באופן סדיר ונאלצת לקיים את עצמה ואת ארבעת ילדיה מסכום של 5,500 שקלים לחודש. שלושה מהילדים שלה אובחנו כלקויי למידה והטיפול בהם דורש השקעה כספית נוספת.

"אני הולכת ברגל לעיתים קרובות גם אם יורד גשם, רק כדי לחסוך עוד כסף ולהאכיל את הילדים. ויש לי כל מיני שיטות כדי לשרוד ולחסוך במזון", היא אומרת. "עד לא מזמן התנדבתי בעמותה לחלוקת מזון וחילקתי מזון לנזקקים ועכשיו הגעתי למצב שאני צריכה לבקש את האוכל בעצמי ונעזרת בעמותות גם כן".

בנוסף, מספרת א' כי מלבד העוני וצורך קיומי במזון, ישנו גם עוני תרבותי. "עד לפני חודש וחצי אפילו לא היה לנו מחשב בבית ואז החלטתי לקנות בהמון תשלומים כי הבן שלי בן 17 והילדות בנות 14 מקבלים ציונים יותר נמוכים מאלו שיש להם מחשב ואינטרנט בבית".