טרטמן פגעה בהולך רגל, הכחישה והורשעה

הפרשה האחרונה של התארים המפוברקים, איננה הפעם הראשונה בה הועמדה האמינות של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן בסימן שאלה. בדיקת ynet חושפת הערב (ד') כי לפני כארבע שנים נתבעה טרטמן למשפט תעבורה לאחר שגרמה לתאונת דרכים, ממנה ניסתה להתחמק. בסיומו של אותו משפט מתחו השופטים ביקורת על התנהלותה ועל הגירסה שמסרה והרשיעו אותה בגרימת חבלה תוך רשלנות. 

המקרה המדובר אירע בחודש מאי 2002. טרטמן, שנהגה ברכב מסוג שברולט, פגעה בהולך הרגל גדעון שושני בזמן שחצה את הכביש במעבר חציה ליד צומת שלומציון המלכה בירושלים. בהכרעת הדין כתב שופט התעבורה בירושלים כי מהעדויות עלה ש"בו במקום ביקשה הנאשמת (טרטמן) להמשיך בנסיעה היות ולא סברה כי היא מעורבת", אלא שמייד רדף אחריה אחד מעדי הראייה (דוד אפריאט) בצעקות וטען שיתלונן במשטרה וכי מספר הרכב בידו. "מאלו עולה כי בו ברגע סבר מר אפריאט שמדובר בתאונת דרכים שהנאשמת אחראית לה", הוסיף השופט. בבית המשפט, על אף העדויות, טענה טרטמן כי לא פגעה בשושני וכי מדובר בניסיון שלו להוציא כספים מחברת הביטוח.

שושני, כיום בן שישים, אמר היום ל-ynet: "היא פגעה בי וברחה, רדפו אחריה ועצרו אותה. היא אמרה שלא היא זו שפגעה בי. גם במשפט היא לא אמרה אמת לאורך כל הדרך והשופט טננבאום חשב אחרת".

לאורך כל מהלך המשפט המשיכה טרטמן לטעון כי היא לא פגעה בשושני. סניגורה אמר כי "שושני לא נפגע מרכבה של הנאשמת, אלא החליק ומעד על הכביש בזמן שחצה את מעבר החציה ונשען על רכבה אשר עמד לפני מעבר החציה".

טרטמן טענה עוד כי לא מדובר בתאונת דרכים, וכי שושני החליק ללא קשר אליה. את טענתו של שושני כי מדובר בתאונת דרכים היא הסבירה בקנוניה שהוא עשה כדי לקבל כספי ביטוח שלא כדין, מכיוון שהוא לא זכאי לקבל פיצוי במקרה של נפילה.

"עבירות תעבורה מן הגורן ומן היקב"

בהכרעת הדין של בית המשפט כתב השופט אברהם טננבאום כי הגיע למסקנה שטרטמן פגעה בהולך הרגל במעבר החציה. "הגעתי למסקנה שהנאשמת פגעה במתלונן בעת שעבר במעבר חצייה בגלל רשלנותה וחוסר זהירותה. אשר על כן, נחה דעתי להרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום - ביניהם חבלה של ממש".

"מעבר לכך, הרי ייתכן כי טרטמן לא שמה לב כי פגעה במתלונן, מה שלא ניתן לומר על המתלונן", הוסיף השופט. "שושני למשל טען לפני ועוד בתלונה במשטרה (מספר ימים אחרי התאונה) כי מהאנשים במקום למד שהנאשמת דיברה במכשיר טלפון נייד בזמן הפגיעה. דהיינו, ייתכן שתשומת ליבה לא הייתה מספקת ולכן אפילו לא ראתה את הפגיעה".

בגזר הדין כתב השופט כי הנקודה שהכריעה לחובתה של הנאשמת היא עברה התעבורתי. "מסתבר שעברה של הנאשמת מכביד. הנאשמת נוהגת אמנם למעלה מעשרים שנה אך לחובתה עבירות רבות כולל חמש עבירות מהירות, תאונת דרכים משנת 1997, שלוש עבירות של אי עצירה בתמרור עצור, שלוש עבירות של דיבור במכשיר טלפון נייד ועוד עבירות רבות אחרות מן הגורן ומן היקב".

"אין להתעלם מהנזק החמור של התאונה", הוסיף השופט טננבאום. "המתלונן, שהיה אדם בריא בגופו, עדיין מתהלך על קביו ונאלץ לפרוש מן העבודה, זאת לאחר שהלך כדין וכחוק במעבר חציה. לפעמים, נחמץ הלב לראות אנשים בריאים שעל לא עוול בכפם הפכו להיות לנכים ולמעמסה על הציבור, והכל בשל רשלנותם של נהגים". בסופו של דבר קבע השופט כי טרטמן לא תוכל לנהוג במשך 18 חודשים וגזר עליה לשלם קנס בגובה 3,000 שקלים.

טרטמן דבקה בגרסתה גם בתביעה האזרחית

שושני, שעבד עד לתאונה כנהג באגד, נאלץ לפרוש מעבודתו. הוא הגיש תביעה אזרחית בבית משפט השלום בירושלים נגד טרטמן וחברת הביטוח בה היתה מבוטחת. גם השופטת עידית כהן מתחה ביקורת על שרת התיירות המיועדת, לאחר שטענה לאורך כל המשפט שהיא לא זו שפגעה בהולך הרגל.

בפסק הדין כתבה השופטת כהן: "בשלב ראשון כפרו הנתבעות באירוע התאונה, אולם לאחר שטרטמן הורשעה בבית משפט לתעבורה, חזרו בהן הנתבעות מהכחשת אירוע התאונה".

השופטת כהן הוסיפה הערה בפסק הדין בדבר האמינות של ח"כ טרטמן: "אני דוחה את טענות הנתבעות בדבר חוסר המהימנות התובע. התובע עשה רושם מהימן, ואין בסיס לטענות הנתבעות בדבר חוסר מהימנותו, כפי שאלה מופיעות בסיכומיהן.

"אעיר כי דווקא הנתבעות הן שהציגו תמונה חלקית כאשר הציגו קלטת אשר בה נראה, לכאורה, התובע עורך קניות ומביא את השקיות הביתה, ורק בחקירה הנגדית של החוקר התברר כי בנו של התובע הלך לפניו במדרגות עם השקיות ואותו בן לא צולם על ידי החוקר". השופטת הורתה לטרטמן ולחברת הביטוח איילון לפצות את שושני במאות אלפי שקלים.   

למרות פניות חוזרות ונשנות של ynet אל ח"כ טרטמן ודובריה לא התקבלה מהם כל תגובה. דוברת סיעת "ישראל ביתנו" אמרה כי היא מסרבת להגיב לידיעה.